ניו יורק (JTA) – יוסף רפפורט מצביע על צלקת קטנה מעל עינו הימנית כשהוא מדבר על גל התקיפות כנגד יהודים אורתודוקסים שאירעו לאחרונה בברוקלין. הצלקת היא שריד מתקיפה אנטישמית שעבר לפני 50 שנה כנער במונטריאול.
"עבור אלה מאיתנו שנראים מאד יהודים, זה משהו שתמיד קיים", אומר רפפורט, בן 65, לבוש בחליפה שחורה ומגבעת, כשהוא עומד מחוץ לתפילת מנחה בשכונת בורו פארק החרדית שבברוקלין. "אתה פשוט מושך בכתפיים. זה כמו רעש רקע קבוע".
באותו אחר הצהריים, נפתח המשרד החדש של עירית ניו יורק שמטרתו מניעת פשעי שנאה. מועד הפתיחה הוקדם בחודשיים בין היתר בשל גל התקיפות האחרון נגד אנשים בעלי מראה יהודי בברוקלין.
בשבוע שעבר ארעו לפחות שלושה מקרי תקיפה של יהודים:
- ב-31 באוגוסט הכה אדם גבר יהודי באמצעות חגורה מחוץ לבית כנסת.
- ב-29 באוגוסט ידה תוקף אבנים על אדם יהודי שעה שישב ברכבו.
- ב-27 באוגוסט הותקף גבר יהודי בלבנה שעה שהתאמן בפארק.
לפי נתונים סטטיסטיים של משטרת ניו יורק, מתחילת יוני, נרשמו 110 פשעי שנאה נגד יהודים, מתקיפות ועד לכתובות גרפיטי אנטישמיות. מדובר במספר כפול כמעט מזה של השנה הקודמת. "אנחנו לא נסבול שנאה או אלימות כלפי הקהילה היהודית שלנו", צייץ ראש העירייה ביל דה בלאזיו ב-30 באוגוסט, בתגובה לאחד ממקרי התקיפה.
"זה מפחיד מפני שיש לנו חיים טובים כאן, ואנחנו רוצים לחיות בשלום ובשלווה כדי שנוכל לעבוד את אלוהים כמיטב יכולתינו", אומרת שרה, מאמנת אישית בבורו פארק, בתם של ניצולי שואה. היא סירבה לחשוף את שם משפחתה. "אנחנו לא רוצים להיות מוטרדים על ידי פחדים," היא אמרה, "זה מחזיר זיכרונות של מה שהורינו היו צריכים לחוות".
האלימות הובילה לגל של מאמרי מערכת בתקשורת היהודית, בהם נטען כי התקיפות אינן מקבלות חשיפה תקשורתית מספקת מפני שגורמי אכיפת החוק מסרבים לראות בהן פשעי שנאה, או מפני שארגונים יהודים חילוניים אינם מייחסים חשיבות לבעיות של יהודים אורתודוקסים.
אבל בבורו פארק יש גם כאלה שמרגישים בטוחים כפי שהרגישו בעבר ושאומרים כי דבר לא השנה בחיי היומיום. זה עצוב, הם אומרים, אבל אנשים בעלי חזות יהודית-אורתודוקסית סבלו תמיד מתקיפות שנאה. חלקם טוענים שהזרקור המופנה כעת לתקיפות בברוקלין נובע בסך הכל מעלייה בתיעוד גילויי האנטישמיות ברמה הלאומית.
"לא הייתי אומר שיש עליה גדולה, לא," אומר בכיר בארגון ״שומרים״, ארגון שמירה אורתודוקסי פרטי המופעל על ידי מתנדבים, הפועל בתיאום עם משטרת ניו יורק. הוא לא מסר את שמו מפני שמדיניות ״שומרים״ אוסרת על חבריו לדבר עם התקשורת. ״שומרים״ מילאו תפקיד מרכזי באחרונה בתיעוד התקיפות שאירעו , בסיוע לקורבנות ובאיתור צילומי מצלמות אבטחה, כדי לסייע למשטרה.
"תקריות מסוג זה קרו גם בעבר", אמר הבכיר. "גם אירועים אנטישמיים היו בעבר, אבל איכשהו, היום מסתכלים על כל אירוע כזה באופן שונה, מפני שכולם מרוכזים עכשיו באנטישמיות״.
הארגון לא הגביר את כמות הסיורים ולא גייס עוד מספר המתנדבים, על אף שלדברי הבכיר, חברי הארגון שיוצאים לסיורים בהחלט נמצאים בכוננות לאפשרות של תקיפה. הוא הוסיף שלא ברור אם כל תקיפה על אדם יהודי או על מוסד יהודי יכולה להיחשב כפעולה אנטישמית.
"אנחנו כן רואים עליה במספר הארועים", הוא אומר. "אם זה אנטישמיות, אני לא יכול לומר. זה נראה כמו אנטישמיות כשאתה רואה את זה בסרטון. האם זה באמת אנטישמיות? מי יודע?"
אחרים בשכונה הסכימו עם דעה זו, ואמרו כי אינם חשים חוסר בטחון.
"המגמה בסך הכול טובה להפליא", אומר שלמה, 34, אב לשישה שחי בלייקווד, ניו ג'רזי, ועובד בבורו פארק. "אנחנו חיים באחת התקופות הטובות והבטוחות ביותר אי פעם. האם יש תקריות מצערות? ברור. האם יהיו תקלות? כמובן. האם זה אומר שהשואה הבאה מתקרבת? אני לא חושב".
אבל לא כולם רגועים.
חבר מועצת עיריית ניו יורק, חיים דויטש, שיבח את ההחלטה לפתוח משרד למניעת פשעי שנאה וקרא להגביר את החינוך בנושא. הוא גם הצליח להשיג תקציב של שני מיליון דולר למימון מצלמות אבטחה במחוז דרום ברוקלין בו הוא חי, והוא פועל כעת להגדיל את שירתי בריאות הנפש באזורים שבהם אירעו פשעי שנאה.
"זה מאד מדאיג ומטריד אותי", סיפר דויטש ל-JTA. "זה לא רלוונטי אם דברים כאלה קרו גם בעבר. מה שחשוב הוא שזה קורה בהווה".
אגודת ישראל של אמריקה, ארגון גג של ארגונים חרדים, תומך במימון ממשלתי לביטחון בתי כנסת ומוסדות יהודים אחרים. לאה זיגלבאום, סגנית נשיא הארגון לענייני תקשורת, אומרת שהיא באופן אישי סבורה שתשומת הלב הרבה לתקיפות האחרונות היא התפתחות חיובית.
"פשעים נגד יהודים אורתודו׳סים לא זוכים לתשומת הלב שהם ראויים לה מאף אחד", אומרת זיגלבאום ומבהירה שהיא מדברת כאדם פרטי, לא כנציגת הארגון. "אני חושבת שטוב להפנות את הזרקור להתנהגות ראויה לגינוי ולחינוך".
אחרים מטילים ספק שאפשר להביא סוף לתקיפות. אלכסנדר רפפורט, תושב בורו פארק ומנכ"ל בתי התמחוי ״משביע״, מסכים שתקיפות אנטישמיות הן מציאות ארוכת שנים ממנה סובלים יהודים דתיים ותוהה כיצד ניתן להילחם בשנאה שנמשכת דורות. "אדם ממוצע בעל חזות יהודית סבל מהטרדות בדיוק באותה מידה בשנים 2003, 2006, 2007 ו-2015", הוא אומר. "מה עוד אתה יכול לעשות חוץ מלמצוא את העבריינים ולהעמיד אותם לדין?"
"שנאה היא משהו שנמצא בראש שלך. איך אפשר להתנגד לזה?"
