הסרט מתחיל בסצנת סקס בוטה ומסתיים בדיון על חינוך בנושא שואה.
זהו העולם המוזר והבלתי נשכח – לטוב ולרע – של Bad Luck Banging Or Loony Porn ("מין חסר מזל או פורנו משוגע"), סרט רומני אומנותי יוצא דופן שזכה בפרס דוב הזהב היוקרתי בפסטיבל הסרטים בברלין 2021 ונבחר לייצג את רומניה באוסקר בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
רומניה אישרה החודש חוק המנהיג חובת לימודים על השואה בכל בתי הספר התיכוניים – התפתחות שסביר להניח שהמורה להיסטוריה שעומדת במרכז הסרט "מין חסר מזל" הייתה מתייחסת אליה במידה של ספקנות.
בסרט, שצולם בשנה הראשונה של מגפת הקורונה, מורה להיסטוריה בבית ספר יוקרתי בבוקרשט (קטיה פסקריו) מצלמת קלטת מין עם בעלה ומעלה אותה לאתר אינטרנט למבוגרים. כשתלמידיה מגלים את הסרטון היא חוששת שתאבד את עבודתה. בשליש הראשון של הסרט נראית אמי, המורה בסרט, משוטטת ברחבי בוקרשט. בחלק השני הסרט משנה כיוון ומאמץ, בסגנון המזכיר את יצירתו של גודאר, שיח על מילים ותפיסות ועל הגדרתן ("ילדים: אסירים פוליטיים של הוריהם"). בחלק האחרון של הסרט מתקיימת אסיפה של הורים ומורים שבה העימות מגיע לשיאו, במהלכו נאלצת המורה אמי להגן על המוניטין שלה מול הורים זועמים שדורשים את פיטוריה.
כאן, משנה העלילה לפתע כיוון והופכת לדיון על אנטישמיות רומנית.
כאשר ההורים פועלים לאסוף ראיות נוספות שיתמכו בטענותיהם כי אמי היא מורה לא מוסרית, הם מצביעים על השיעורים שלה בנושא השואה, שבהם היא מספרת לתלמידיה שגדודים רומנים, ולא רק נאצים, רצחו יהודים מרצונם. ההורים מכנים שיעורים אלו "שטיפת מוח לילדים שלנו" (הציטוט מגיע באופן בלתי מוסבר מכומר שעוטה מסכה ועליה כתוב "איני יכול לנשום". האם הוא הורה? הסרט אינו מספק תשובה).
ההורים גם מגיבים בזעזוע לידיעה כי אמי ציטטה בשיעוריה את חנה ארנדט, הפילוסופית היהודייה גרמניה, כדי לומר לתלמידים שציונים אינם חשובים כמו ידע, וכי לימדה את תלמידיה סיפור שכתב הסופר היהודי-רוסי איסאק באבל שאינו בתוכנית הלימודים. כאשר אמי אומרת שהיא לא יהודייה, הורה אחד מאשים אותה בכל זאת ש"המוסד שילם לה".
האשמות מכוערות אלו רווחות בחלקו האחרון של הסרט. "היטלר ומפקדי המחנות היו כולם יהודים שהרגו את בני עמם כתירוץ להקמת מדינת ישראל!", קובע הורה אחד, גנרל בדימוס לבוש במדי צבא.
האנטישמיות שזורה בהערות אחרות של הורים המעידות על בורות, כולל סלידה מצוענים, תיאוריות קונספירציה בנוגע למגפת הקורונה ונוסטלגיה סמויה למשטרו הפשיסטי של הרודן יון אנטונסקו. כדי שהצופים לא ייקחו ברצינות רבה מדי כל זאת, ההורים הכועסים מושתקים מדי פעם ופסקול הסרט מכסה את דבריהם בקולו של שחקן המחקה את דמותו של וודי הנקר, כוכב הסרטים המצוירים. האם זהו כתב אישום נגד החברה המודרנית או סרט מצויר מטופש? סביר להניח ששניהם.
התסריטאי והבמאי ראדו ג'ודה, פרובוקטור בסצנת הקולנוע הרומני האפלה, יודע שהקהל שלו יזדעזע מתוכן הסרט – ומנצל זאת לטובתו. הסקס אפיל משמש כמשחק מקדים, אם תרצו, להוקעה ערכית של טיוח הזוועות ההיסטוריות שביצעה רומניה, ובכלל זה כי לסירובה של רומניה להודות שהייתה שותפה לדבר עבירה בתקופת שואה. מנקודת מבט זו, ניתן לתאר את הסרט כפארסה זועמת.
ג'ודה אינו יהודי, אבל הוא מתעניין מאוד בסיפורים שמערערים את הנרטיב הלאומי של רומניה בנוגע ליחסה ליהודים. הסאטירה שלו משנת 2019 "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" (“I Do Not Care If We Go Down In History As Barbarians”) עוקב אחר אומנית שמנסה לביים מופע חוצות על הטבח באודסה שאירע בשנת 1941, שבו חיילים רומנים שפעלו בהוראת אנטונסקו טבחו עשרות אלפי יהודים.
בדומה ל"מין חסר מזל", "ברברים" הוא סרט מריר וציני, שאינו מאמין שהציבור יתעמת בצורה כנה עם ההיסטוריה שלו. השם "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" מקורו בנאום ידוע לשמצה של אנטונסקו, שמתואר בצורה אוהדת בתרבות הרומנית גם לאחר הוצאתו להורג בגין פשעי מלחמה. הוא גם משמש כהצהרת כוונות אומנותית על חוסר התוחלת של עיבוד זוועות בעיני ההיסטוריה. בשני הסרטים הגיבורים משמשים מעין ממלאי מקום של ג'ודה עצמו, אומנים ומחנכים שמנסים להעביר את המסר הנכון בתוך ים של דעות מוטעות.
סרטיו המוקדמים של ג'ודה התעמקו גם הם בנושאים יהודים רומנים, ביניהם "לבבות מצולקים", עיבוד לרומן מאת הסופר היהודי רומני מקס בלכר, ושני סרטי תעודה "האומה המתה" ו"יציאת הרכבות" שעסקו בשיתוף הפעולה של הרומנים עם הנאצים בתקופת השואה. "מין חסר מזל" הרבה יותר שובב ושערורייתי מיצירותיו הקודמות – יש בו הרבה עירום גרפי – והוא רחב יריעה הרבה יותר מהסרטים האחרים שלו. הסרט מתמקד לא רק ביהודים אלא בכל הדרכים שבהן דעות קדומות שמושרשות עמוק, ביחד עם הלחץ הנפשי הנוסף שהביאה עמה המגיפה, הופכות במהירות את החברה המודרנית לכזו שלא ראוי לחיות בה. כל אינטראקציה חברתית בסרט, החל בלקוח בחנות מכולת שצועק על קופאית וכלה בנהג שפוגע בכוונה בהולך רגל במעבר חציה, מתארת חברה על סף קריסה מוחלטת.
אזהרת ספוילר: בסצנה האחרונה, אמי הזועמת הופכת באופן בלתי מוסבר לגיבורת על ולוכדת את כל ההורים ברשת ענקית ועושה להם משהו שאינו מתאים לצפייה במקום העבודה. "אמרתי לכם שהיא יהודייה!" קורא אחד מהם כאשר הם רואים את כוחות העל החדשים שלה. כשהסרט נגמר הצופה נשאר בתחושה של שאט נפש – ולא תמיד כפי שג'ודה התכוון.