(JTA) – יוזמה חדשה שקורמת עור וגידים בימים אלה מנסה להתמודד עם בעיית "מדבר החדשות" בעולם החרדי.
אתר "שטעטל: עיתונות חרדית חופשית" יושק ב–2023 והיזם שמאחוריו, נפתולי מוסטר, לשעבר המייסד והמנכ"ל של ארגון YAFFED שפעל להעמקת לימודי הליבה בחינוך החרדי בניו יורק, בוחן גם את האפשרות להוסיף בהמשך מהדורה מודפסת. בהודעה לעתונות של "שטעטל" נאמר שיש לעיתון מימון לשנתיים הראשונות לפעולתו אך לא נמסר מי המממנים.
"כל קהילה זקוקה לעיתונות חופשית", אמר מוסטר ל-JTA. "חברי הקהילה הזאת, הקהילה שלי, ראויים גם הם לעיתונות חופשית. שטעטל היא התפתחות מלהיבה במרחב התקשורת היהודי ובכלל, ואנחנו מצפים לפריצה גדולה בתחילת 2023".
ההכרזה על השקת המיזם החדש עוררה תגובות חיוביות מהמאמינים בכך שהקהילה החרדית תוכל להרוויח מעיתונות המבקרת גם מוסדות קהילתיים, ומנגד תגובות ספקניות, ואף מאוד ביקורתיות, מצד אלה בקהילה הסבורים שהביטאונים הקיימים כבר משרתים היטב את הקהל החרדי.
את הקהילות החרדיות של ברוקלין ומחוזות אורנג' ורוקלנד משרתים כיום עיתונים מקוונים ומודפסים רבים, באנגלית וביידיש, והם נוטים להגן על האינטרסים הקהילתיים, לרבות אלה של הישיבות. חלק מהביטאונים, בעיקר קומץ שבועונים, מציעים דיווחים רחבי-יריעה הכוללים ראיונות על המנהיגות העירונית והארצית בארה"ב. אין בהם צילומי נשים, כמקובל אצל החרדים, למורת רוחן של חלק מהנשים החרדיות.
אלעד נהוראי, פעיל ועיתונאי פרוגרסיבי שנימנה בעבר עם קהילה החרדית, מסביר שרוב הפרסומים החרדיים דומים יותר לעלונים קהילתיים מאשר לעיתונים, ומפרסמים כתבות בעלות עניין מקומי כגון דיווחים על נישואין ופטירות, אירועים בקהילה ובניית בתי כנסת ובתי ספר חדשים. הסיקור הארצי או הבינלאומי נוטה להתמקד בקהילה החרדית בישראל ובפרסום טורים מעיתונים אחרים לגבי הנעשה מחוץ לעולם הדתי.
"העולם החרדי ככלל אינו רגיל לאותו סוג עיתונות הקיים בעולם החילוני, שבו תחקירים על עבירות של מנהיגים הם דבר מקובל", אומר נהוראי.
למשל, היה זה עיתון חילוני שדיווח ב– 202 על ההאשמות שהועלו כנגד חיים וואלדר, סופר ילדים חרדי ידוע שהואשם שתקף מינית יותר מ-20 נשים ומספר קטינות. רק לאחר שההאשמות נפוצו בקרב הקהילה החרדית, החלה העיתונות החרדית לסקר את הנושא – לא אחת מתוך הטייה ברורה לטובת וואלדר.
"כשבוחנים את העיתונות שם, מתחוור שהמטרה היא יותר בניית הקהילה וחיזוקה", הסביר נהוראי על העולם החרדי. "כשמעיינים ב'ניו-יורק טיימס', מוצאים שם לרוב סיפורים שליליים".
ראשי הקהילה החרדית הזדעקו כאשר בספטמבר האחרון פירסם ה"ניו יורק טיימס" תחקיר מקיף שחשף שישיבות החסידיות בניו יורק "מנעו מדורות של ילדים השכלה בסיסית ובכך כלאו רבים מהם במעגל של חוסר מיומנות מקצועית ותלות". שמו של מוסטר הופיע בחלק נרחב מהתחקיר.
אחת הבעיות הקשורות בפרסום נוגעת לכך שהחשיפה נשענה ברובה על דיווחי אנשים שעזבו את הקהילה – כך טוענים מבקרים מתוך העולם החרדי.
"הסיפורים האלה חשובים וראויים להתפרסם. הבעיה היא שהעולם החילוני מקשיב לסיפורים האלה ומתעלם מכל השאר", הסבירה רבקה וויין האריס, עורכת-דין חרדית הפעילה למען שינוי האופן שבו מתוארים יהודים חרדים בתקשורת. "לכן אני שמחה על כתב-עת כמו "שטעטל", המנוהל בידי אנשים הבקיאים בנעשה בעולם החרדי."
נראה שההודעה על הקמת "שטעטל" מתייחסת לדאגות אלה, וכללה הכרזה שהעיתון החדש יכוון לעורר "דיונים חשובים שיתרמו רבות לרווחתה של הקהילה החרדית ומעבר לה", על ידי פרסום "תכנים שלא יתפרסמו בעיתונים אחרים משום שאינם יכולים לעשות כן או לא מתאימים לכך או אינם רוצים לספק אותם לקוראיהם, בין אם בגלל היעדר משאבים ובין אם בגלל היעדר כישורים תרבותיים, נגישות ליודעי דבר מתוך הקהילה או ידע ביידיש". מוסטר הוסיף שהוא מקווה שהכתבים של "שטעטל" יכללו, בסופו של דבר, כתבים חרדיים, אף שזה לא יהיה תנאי להתקבלות לעבודה.
"כדי להיות גוף המשרת את הקהילה החרדית , לא כל חבר צוות חייב להיות חרדי. 'שטעטל' מבקש לשכור את שרותיהם של אנשים מוכשרים המסוגלים לדווח במדויק על הקהילה החרדית. יחד עם זאת, העיתון היה רוצה לגייס חרדים מוכשרים לתפקידים חשובים," הוא אמר.
ארי גולדמן מבית הספר לעיתונאות בקולומביה, שהוא חבר מייסד במועצת העיתון, סיפר שהתרשם מהמאמצים שמשקיע מוסטר להביא חינוך חילוני לצעירי הקהילה החרדית, כך שיזכו לאותה השכלה לה זוכים תלמידי בתי הספר הציבוריים והפרטיים האחרים מקבלים. הוא מאמין שיוזמה עיתונאית תועיל לקהילה החרדית.
"אני רוצה לתמוך במאמץ מכיוון שהוא מנסה לשפוך אור נוסף על הקהילה המסתגרת, שעליה לא ידוע הרבה", אמר גולדמן. "אני, יחד עם זאת, מעוניין בעיתונות טובה, שהיא אבן יסוד בחברה. אני גם רוצה שזה ישרת היטב את הקהילה החרדית".
המבקרים של "שטעטל", מתוך הקהילה החרדית כבר הביעו את דעתם ברשתות החברתיות. לדעתם ליוזמה החדשה מטרה אחת בלבד והיא לחתור תחת קהילותיהם.
ההתנגדות הזאת היא גם בבואה של התגובה שלה זכה מוסטר בעשור האחרון כאשר ביקש לקדם לימודי ליבה בקהילה החרדית – הודבקה לו תווית של "מוסר" על שעירב את הרשויות החילוניות בענייני היהודים.
אפילו אלה שסבורים שיכולה לצמוח תועלת מכלי תקשורת עצמאי שמשרת את הקהילה החרדית, טוענים שהפעילות של מוסטר בעבר אינה מבשרת טובות לגבי העיתון החדש שהוא משיק. "אני מכירה אותו כבר 13 שנה, וזאת לא המטרה שלו בכלל," אמרה וויין האריס. "לכן אני מוטרדת שהמיזם רק מתיימר להיות הקול הביקורתי של העולם החרדי, בעוד שבפועל זה יהיה משהו שונה לגמרי".
רבות מהשיחות על הקהילה החרדית מתרחשות בווטסאפ ובפורומים מקוונים אחרים. באחד מהם, "קאווע שטיבל", הפך העיתון "שטעטל" לנושא שיחה מרכזי אחרי ההכרזה על השקתו. אחד המשתתפים כתב ש"חשיפת מעללי אנשים רעים" נחוצה, בעוד אחר תהה מדוע הערוצים הקיימים כגון "טלגרם" לא מספקים צורך זה. מספר אנשים אמרו שהם התעניינו בעיתון העומד לצאת, אך נרתעו כאשר התברר להם שמוסטר מעורב בפרויקט. "אם הוא באמת רוצה שיקראו את העיתון, הוא צריך להוריד פרופיל", כתב אחד המשתתפים ב"קאווע שטיבל". "הוא ממש סדין אדום".
ההתנגדות אינה מפתיעה, אמר נהוראי, שכן מניסיונו – אין בקהילה החרדית הרבה סובלנות לביקורת.
"המגיבים בשלילה", הוא הסביר. "רואים בכך בגידה. שמישהו רוצה לפגוע בהם. ואז, מה שמעניין הוא שלא משנה אם אתה חרדי או חרדי לשעבר, מה שקורה הוא שמתייגים אותך מייד כמישהו שהוא מחוץ למחנה".
