באקו, אזרבייג'אן – זו מדינה מוסלמית ידידותית ליהודים. תרבותה העתיקה נטולה כמעט סימני אנטישמיות, והיא מתגאה בכך שהיא המדינה היחידה מחוץ לישראל בה יש כפר שכל תושביו יהודים. בנוסף, יש בה אוכלוסייה יהודית צעירה הכמהה ללמוד על ההיסטוריה והמסורת היהודית.
ברוכים הבאים לאזרבייג'אן, שב–11 בספטמבר הייתה למדינה הראשונה בעלת הרוב המוסלמי שאירחה את כנס "לימוד FSU", אירוע אשר אורגן בידי העמותה הבינלאומית למען יהודים יוצאי בריה"מ לשעבר.
" רציתי להגיע לכאן במיוחד כי זה מקום יוצא דופן לארח 'לימוד'", אמרה סנדרה קאהן, מייסדת-שותפה של "לימוד FSU". "לכל 'לימוד' אווירה משלו, ואני גאה לערוך את הכינוס הזה במדינה מוסלמית עם תמיכה כה רבה מצד הקהילה היהודית והממשל".
יותר מ–300 איש השתתפו ב"לימוד באקו 2022", פסטיבל של למידה ותרבות יהודית הנמשך יום שלם ושנערך בבירת אזרבייג'אן במלון מרכזי על גדות הים הכספי.
בבאקו מתגוררים 4000 מתוך כ-24,000 יהודי המדינה. השאר הם מה שמכונה "יהודים הרריים", שמסורותיהם הדתיות, התרבותיות והלשוניות ודומות יותר לאלה של שכניהם המוסלמים.
"זאת הייתה מדינת המניין שלנו – העשירית במספר – שבה ערכנו כינוס כזה", אמר מייסד "לימוד FSU" חיים צ'סלר, "והמיקום ייחודי. באקו הפכה מעתה לחלק ממשפחת 'לימוד'".
דייאן ווהל, מזכ"לית הארגון, אמרה כי נוכחותם של 60 ילדים ובני נוער במפגש "באמת משקפת את עתיד 'לימוד FSU'. יש פה קבוצה שלמה ונמרצת של אנשים המשוועים ללמוד".
בין המשתתפים הצעירים הייתה גם רכזת פרויקט 'לימוד באקו', שרה אללהוורדייבה, בת 22, בעלת תואר בפיסיקה ובעבר מנהלת תוכניות מטעם הסוכנות היהודית בבאקו.
"ליהודים כאן מסורות ומטבח ייחודיים", היא אמרה. "הם נהגו לדבר בשפת היהודים ההרריים, ״גורסקי״, שנעלמה. לכן אנשים מתעניינים. אם לא נערוך אירועין כאלה, המסורות האלה יאבדו".
נאטאייאן בבייבה, בת 21, היא אחת המתנדבות הצעירות שסייעו בכינוס. "אני אוהבת להרגיש חלק מהקהילה היהודית", היא אמרה. "זאת דרכי לשמר את שורשיי, כי משפחתי אינה מקפידה על המסורת היהודית. בילדותי השתתפתי במחנות הקיץ של הקהילה, ועכשיו הפכתי למתנדבת ב'לימוד FSU'".
איליאס אבושזאדה, בן 21, נכח לראשונה באירוע של הקהילה היהודית.
"שמעתי על 'לימוד' מחבריי היהודים", הוא סיפר. " אני רוצה ללמוד ככל האפשר על התרבות והדת היהודית, ו'לימוד' היא הזדמנות מצוינת לכך".
הרב מארק שנייר, נשיא הקרן להבנה אתנית שבסיסה בניו-יורק, ואשר מקפיד לנסוע לעיתים קרובות למדינות בעלות רוב מוסלמי, אמר כי באזרבייג'אן נמצאת הקהילה היהודית הגדולה ביותר מבין 57 המדינות שבהן האיסלאם היא הדת השלטת.
"אנחנו היהודים אסירי-תודה לתפקיד שממלאים אזרבייג'אן ובעיקר נשיאה אילהאם אלייב, כשהם משמשים דוגמה ל-56 המדינות המוסלמיות האחרות, בעיקר בשלושה תחומים: היחסים עם ישראל, הכבוד שמפגין הנשיא אלייב לקהילה היהודית המקומית במדינתו, והיותה מופת לסובלנות ולדו-קיום בין-דתי״, הוא הסביר.
הכפר המרוחק קראסנייה סלובודה (״העיר האדומה״), הממוקם כ-40 ק"מ דרומית לגבול אזרבייג'אן ורוסיה, הוא שטעטל על טהרת היהודים המונה 3500 תושבים. שוכן בו מוזיאון יהדות ההרים, המספר את סיפור הקהילה באמצעות תלבושות ותכשיטים מסורתיים, תשמישי קדושה, כתבי-יד וכתובות.
בכינוס ׳לימוד׳ השתתפו עשרות מרצים שדיברו על מגוון של נושאים, בהם התחדשות קהילות יהודיות במדינות ערביות, הפסיכולוגיה של המוטיבציה, והדרך אל האושר. כמו כן נערכו במסגרת הכינוס כתות-אמן בייצור נרות, כלי קרמיקה, קולאז'ים וציור. ולראשונה בתולדות הארגון, ניצל מתנדב את ההזדמנות והציע בפומבי נישואין לחברתו (היא הסכימה).
בין הפעילויות במהלך הפסטיבל, חבר הכנסת לשעבר אופיר פינס-פז ניהל את המושב שדן באנטישמיות, והזמרים ולאדי בלייברג הישראלי ומירי יוסיף בן המקום, הקימו את המשתתפים על רגליהם בשירה ביידיש ובעברית.
התומכים העיקריים בארגון הם ועידת התביעות, ההסתדרות הציונית העולמית, ארגון "נתיב", קרן ג'נסיס, הקרן הקיימת לישראל ואחרים. מאז הכינוס הראשון של 'לימוד FSU' ב-2006 נערכו לפחות 80 כנסים ברחבי העולם, שבהם השתתפו יותר מ–80,000 משתתפים. בנוסף לצ'סלר ולקאהן, ראשי הארגון הם היו"ר מתיו ברונפמן ונשיא הארגון אהרון פרנקל.
"אני מבקר כאן כבר 30 שנה, ומחשיב את המקום הזה לבית. אזרבייג'אן היא מקום מיוחד עבורי", אמר פרנקל בפסטיבל. " אנחנו יודעים ומעריכים את העובדה שאזרבייג'אן אוהבת את תושביה היהודים. לדוגמה – בית הכנסת בגובה נבנה בעזרת השכנים המוסלמים, והיהודים סייעו בהקמת המסגד. אני שמח להיות כאן בתפקידי זה. יש לנו הרבה ללמוד מכם".
לכשיהיה נרמול של החיים היהודיים בעולם המוסלמי, הסביר הרב מנדי חיטריק היושב באיסטנבול ועומד בראש הקהילה של יהודי אשכנז בטורקיה וכיושב ראש של ברית רבני המדינות המוסלמיות, "זה יפתח פתח לנרמול היחסים בין ישראל לעולם המוסלמי. אין זה מתפקידנו, אך זוהי תוצאה הנובעת מאליה כי אנחנו חיים כאן ומכירים את המנטליות המקומית". ווגאר ממדוב, פקיד אזרי בכיר ציין כי יש השפעה רבה וניכרת לעצם עריכת הכינוס של הארגון במדינתו. "כאשר המקומיים שומעים מרצים יהודים רבי השפעה מרחבי העולם משמיעים את דעותיהם , הם מבינים טוב יותר מה היא הזהות והתרבות היהודית", הוא הוסיף.
ארתור לנק, ששירת כשגריר ישראל בבאקו מ–2005 עד 2009, שם לו למטרה מאז פרישתו משירות החוץ לסייע לאזרבייג'אן לשפר את מערכת החינוך שלה. הוא סיפר בכינוס על שיתוף פעולה בין משרד החינוך של אזרבייג'אן לבין ארגון "אורט", במסגרתו מורים מהרפובליקה הסובייטית לשעבר מבקרים בישראל בקביעות כדי להתוודע אל שיטות ההוראה העדכניות בנושאי מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה, וליישם אותם בכתותיהם בבית.
"זה מחולל שינוי עצום אצל כל מי שגדל במערכת החינוך הסובייטית", הסביר לנק. "תפקידנו העיקרי הוא להכין את התלמידים להפוך לאזרחים אחראים שימשיכו ללמוד כל חייהם וידעו להתמודד עם אתגרי החיים וההצטרפות למעגל העבודה של המדינה״.
אלכס מרשון מנהל המחלקה לתרבות ולחינוך של ארגון נתיב, שהוא זרוע של ממשלת ישראל המסייעת ליהודי ברית המועצות לשעבר, אומר שהאירוע קצר הצלחה חסרת תקדים. "הכנס הוכיח כמה גדול הקהל שמחוץ למדינות חמ״ע הגדולות, אשר צמא ומעוניין בלימודי יהדות וחיזוק הקשר עם ישראל".
רחלי ברץ-ריקס, העומדת בראש המחלקה למאבק באנטישמיות ולחוסן קהילתי מטעם ההסתדרות הציונית העולמית הצטרפה לדברים :"אירוע זה הוא חלק חשוב משיתוף הפעולה ההולך ומעמיק בין ההסתדרות הציונית לבין 'לימוד FSU', לצורך בניית עמידות קהילתית איתנה".
חמידה יאפארובה המלמדת לימודי ישראל באוניברסיטה לשפות של באקו, שהתה לאחרונה במשך שבוע בישראל כאורחת של הסוכנות היהודית. אף שאינה יהודייה היא סיפרה בוועידה שהיא חשה קשר עז עם ישראל ותולדותיה. "יש לנו ערכים משותפים והיסטוריה דומה", אמרה יאפארובה, בת 33. "ביקרתי לא פעם בבתי כנסת. אנחנו סובלניים כלפי כל הדתות".
—
מאמר זה מומן והופק ביחד עם לימוד-FSU, המטפח פלטפורמות למידה פתוחות, פלורליסטיות ודינמיות ברחבי העולם ליהודים מכל גיל ורקע עם שורשים בברית המועצות לשעבר, תוך אימוץ המסורות היהודיות האינטלקטואליות, התרבותיות והדתיות המעוגנות בחוויה משותפת זו. מאמר זה הופק בידי צוות התוכן של JTA.
