(JTA) לפני מאה שנה הגה הפילוסוף הגרמני פרנץ רוזנצווייג רעיון לקידום התחדשות של חיי הרוח היהודיים והקים את ה-Freies Jüdisches Lehrhaus – הבית הפתוח היהודי ללימודים בפרנקפורט שבגרמניה. כ-1100 תלמידים בוגרים השתתפו בשיעורים שהותאמו ליהודים חילוניים, במטרה להפיץ ברבים את חוכמת העיון היהודי שעד אז הייתה שמורה לבאי בית המדרש.
כעת, זוכה הרעיון של רוזנצווייג לחיים חדשים, בבוסטון שבארצות הברית. ביוזמתם של הרב צ'רלי שוורץ ושל ג'ושוע פוייר, המייסד של מיזם "ספריה" – ספריית טקסטים יהודיים מקוונת שהגישה אליה ללא עלות, מוקם בעיר מרחב ללימודים בחברותא של טקסטים יהודיים, מקום המיועד ליהודים מכל גווני הקשת הדתית.
יהיה שם תפריט מלא של מאכלים ומשקאות ששואבים השראה מכל תפוצות היהודים, כך שהתעמקות בטקסטים לא תהיה הסיבה היחידה להגיע למקום. מייסדי בית המדרש, או ה-Lehrhaus , כפי הוא מכונה, מקווים שהמקום יעניק הזדמנות למפגשים לא רשמיים עם התרבות היהודית, גם עבור מי שאינו יהודי.
"אם מישהו נכנס סתם כך כי עבר במקום ולא מפני שחשב שזה חלל יהודי, ואז הוא מתקבל בכל הדברים הנפלאים האלה ובאושר של האוכל המעולה הזה, אז זה יהיה מעולה״, אמר שוורץ. "רוב אלה שאינם יהודים ושייכנסו למתחם יראו בו בראש ובראשונה פונדק יהודי, ממש כפי שהיו נכנסים למאפיית בייגל או למעדנייה יהודית או למסעדה יהודית בוכרית".
תפריט משקאות שתכננה נעמי לוי מבוסטון, שהיא ברמנית זוכת פרסים העובדת במכבי בר – בר יהודי הפועל בימות החורף, יכלול מרטיני אספרסו בסגנון תימני עם חוואייג', מרגריטה עם סחוג, וקוקטייל "קיץ בקרקוב" בטעם תות, בנוסף לליקר סורל (היביסקוס) וג'ין. היועצים לתפריט האוכל הם השף מייקל לויטון שזכה בפרס ג'יימס בירד, והשף נוח קליקשטיין יליד בוסטון. מייסדי המתחם מגדירים את התפריט ככשר לאוכלי דגים – "צמחודג".
התוכנית, המיועדת למבוגרים, תהיה שילוב של לימודים בחברותא, שיעורים, והרצאות מפי ידוענים ואנשי רוח חילונים אשר ישוחחו עם חוקרים, רבנים ואנשי חינוך. לתוכן התוכנית אחראים מכון "הדר" והשלוחה הצפון אמריקנית של מכון שלום הרטמן– שני גופים יהודיים הפתוחים לכל זרמי היהדות.
ה״לֶרהאוז״ פתוח ליהודים מכל הזרמים, אולם המייסדים מכוונים בעיקר לציבור היהודים הצעירים אשר מתעניינים ביהדות אבל לא חשים בהכרח מחוברים למרחבים יהודיים מסורתיים. הם מאמינים שתכנים יהודיים עשירים ולא רק פעילויות חברתיות, יעשו את המלאכה. "המטרה אינה להפוך את האנשים לדתיים יותר, אלא שהם יתעמקו בלימודי המקורות היהודיים בחברותא", אמר שוורץ. "אנחנו רוצים להיות מסוגלים לומר 'אם אתה שומר מצוות, אולי זה המקום בשבילך. אם אינך שומר מצוות, עדיין יש בטקסטים היהודיים דברים נפלאים שעשויים לכוון אותנו וליצור מאיתנו קהילה׳".
הרעיון הזה הצליח לעורר עניין ולמשוך תרומות מצד קרנות פילנתרופיות יהודיות גדולות, בהן CJP , קרן ג'ים ג'וזף, קרן מיימונידס (הרמב"ם), קרן One8, ארגון "נתן", קרן אביב, והארגון הפילנתרופי של משפחת צ'ארלס ולין שוסטרמן.
רון וולפסון, נשיא מכון קריפקה, שסייע ליצור את הקשר בין ה״לרהאוז״ לתורמים, אמר שרעיון הקמתו של מקום כמו מסוג זה מלהיב אנשי חינוך כמותו. על סמך עבודתם של שוורץ ופוייר בעבר – שוורץ היה מייסד-עמית של יישומון PocketTorah, המסייע ללמוד לקרוא בתורה לפי טעמי המקרא, ופוייר כמייסד-עמית של ספריה, הספרייה הדיגיטלית של טקסטים יהודיים הנגישה לכול – הוא משוכנע בהצלחת הפרויקט החדש.
"אנחנו זקוקים למקומות שהכניסה אליהם קלה והציפייה לחוויה כוללת היא גבוהה. לרהאוז מתאים לקטגוריה הזאת. מהר מאוד זה יהפוך למקום מקודש מאוד אופנתי", אומר וולפסון.
בבוסטון רבתי חיים יהודים צעירים רבים, אך מחצית מ–250,000 היהודים באזור אינם משתייכים לזרם כלשהו, כך לפי סקר שערכה אוניברסיטת ברנדייס ב–2015. מוסדות כדוגמת ארגון הלל הבינלאומי, תנועת חב"ד, ובית משה פתוחים בפני יהודים צעירים באזור אך מקימי לרהאוז סבורים שעדיין חסרות פעילויות מאורגנות מחוץ למתחם בית הכנסת.
וולפסון, שחיבר שני ספרים בנושא יצירת מרחבים יהודיים, הזכיר ממצא מסקר של מכון פיו שלפיו יותר מ–94% מהיהודים גאים ביהדותם. בסקר נמצא גם שיהודים בני פחות מחמישים "נוטים משמעותית יותר מהמבוגרים מהם לציין שפשוט אינם מעוניינים" בהשתתפות בתפילות בבית הכנסת ותחת זאת, מחוברים ליהדות באמצעות פעילות תרבותית וחברתית. אחת הדרכים שבהן ניסו הקהילות לפתור את הבעיה היא על ידי ארגון אירועים מחוץ לבתי הכנסת, כמו סבב בארים מאורגן.
"צ'רלי וג'ושוע הולכים עוד צעד גדול קדימה כשהם פותחים בר", אמר וולפסון. "זה מקום שמקיף היבטים שונים ועונה על הצרכים והמחויבויות של כל אחד, וזה ממש מגניב".
פוייר ושוורץ אופטימיים לגבי העתיד של לרהאוז. שוורץ עזב את עבודתו בארגון הלל ביוני כדי להקדיש את כל זמנו למיזם החדש.
אבל ההצלחה לא מובטחת. יוזמות אחרות שניסו לעניין צעירים בחשיבה יהודית מחוץ למסגרות הזרמים הדתיים צצו לא פעם במהלך השנים בערים אחרות, והתוצאות היו רחוקות מלשכנע.
ב–1999 נפתח "מקור" באפר ווסט סייד של ניו יורק, עם מטרה דומה – לשמש מרחב שאליו יבואו צעירים יהודיים בני עשרים ושלושים לשתות בירה, ללמוד קבלה, למצוא בני זוג וליהנות ממוסיקה ומאמנות. נורה ג'ונס, הזמרת והמלחינה עטורת הפרסים, הופיעה ב"מקור" פעמים רבות בראשית הקריירה שלה, לפני שהמקום נסגר ב–2006.
"לרהאוז ג'ודאיקה", ארגון חינוכי מברקלי שנוסד ב–1974, נסגר בשנה שעברה עקב קשיים כלכליים. לא מכבר הוא נפתח מחדש בהנהלה חדשה ובשם החדש "ה-לרהאוז החדש".
גם ההצלחה של הלרהאוז בפרנקפורט הייתה מוגבלת, למרות רשימת אנשי הרוח המובילים שפקדו את המקום, בהם הסופר ש"י עגנון, הפילוסופים גרשום שולם, ליאו לוונטל ומרטין בובר, והפעילה הפמיניסטית ברטה פפנהיים. המוסד המקורי סגר את שעריו ב–1930, ושב ונפתח בידי בובר שלוש שנים אחר כך. ב–1938 נסגר לצמיתות על ידי המשטר הנאצי.
שוורץ ופוייר היו רוצים לראות את רעיון הבר היהודי הופך למותג משל עצמו, כמו הפאב האירי, למשל. לרעיון הזה יש תקדים היסטורי. ה"קרעטשמע" – פונדק ביידיש – היה מוסד קבוע וחשוב בחיי יהודי מזרח אירופה במהלך התחייה המיסטית היהודית במאה ה–19, אמר ההיסטוריון גלן דינר. כדוגמת בתי הקפה במערב אירופה בתקופת ההשכלה, פעלו הפונדקים היהודיים כ"מקום שלישי" שבו יכלו בני האדם להתכנס ולדון על כוס משקה בסוגיות אינטלקטואליות ופוליטיות.
הלרהאוז בבוסטון, שאמור לפתוח את שעריו לאחר תקופת החגים, מנסה להישאר נאמן לסביבה האינטלקטואלית של אבותיו הגרמנים תוך פנייה לבני הקהילה היהודית הצעירים.
"אנשים לא מעטים יגיעו בשל המזון והמשקאות, וחלק מהם יישארו בשביל התורה", העריך פוייר. "וזאת תהיה ההוכחה שהמקום מממש את ייעודו".
