(JTA) – הסכם הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות נחתם פחות משנה, אבל הרבה לפני כן כבר מצאו סועדים יהודים בלי קושי אוכל כשר במדינה המפרצית, והכל בזכות מטבחה הביתי של מבשלת יהודייה שהגיעה מדרום אפריקה.
אלי קריאל, סוציולוגית בהכשרתה, עברה לדובאי בשנת 2013 בעקבות בעלה, שהגיע לאמירויות לצרכי עבודה. זמן קצר אחר כך כבר החלה להגיש אוכל כשר לתיירים יהודיים, מתוך מטבחה הביתי. עכשיו, כשזרם של תיירים ישראלים שוטף את האמירויות, הפכה קריאל לשם החם ולשפית המובילה של אוכל כשר במדינה.
בשנה שעברה פתחה קריאל את 'כּוֹשֶרָטִי', שם היא מוכרת מאכלים מהמטבח האמירותי, תחת השגחת כשרות. ובדצמבר, היא השיקה מסעדת פופ-אפ כשרה במלון 'הילטוו אל הבּטוֹר סיטי'. בזמן הקצר שפעלה המסעדה, עד שנאלצה לסגור את שעריה בגלל הזינוק במספר החולים בנגיף הקורונה, היא העסיקה שלושה שפים ו-12 עובדים נוספים. פיקוח הכשרות מסופק לה על ידי הארגון היהודי אורתודוקסי OU.
"עבור אלה שמגיעים לדובאי ורוצים מאכלים כשרים, זה קצת בזבוז לאכול את האוכל שהם רגילים לאכול בבית", אמרה קריאל בראיון שהתקיים בלובי של מלון 'הילטוו אל הבּטוֹר'. "דווקא מפני שאתה תייר, אתה רוצה להתנסות ולטעום את טעמיה של דובאי".
כשהגיעה משפחתה של קריאל לדובאי, חיו באיחוד האמירויות כ-70 משפחות יהודיות, והתשתית הקהילתית הייתה מצומצמת, מה שהקשה על המשפחה להמשיך לשמור על כשרות. כשנסעה בעולם, נהגה קריאל למלא מזוודות באוכל כשר, כמו בשר קפוא ותערובות להכנת עוגות, וכשהגיעו לדובאי מבקרים מדרום אפריקה, היא הייתה מבקשת מהם שיעשו כמוה, ויביאו לה מוצרי מזון כשרים. לאחר שהתארגנו בביתם, החלה משפחתה של קריאל להזמין יהודים מקומיים לארוחות ערב כשרות.
השמועה עברה מפה לאוזן. תיירים יהודים שומרי כשרות חיפשו את קריאל וביקשו ממנה לבשל עבורם ארוחות במהלך ביקורם, והיא נענתה בשמחה, מבלי לבקש תשלום כלשהו. בשנת 2018, כשנערך באיחוד האמירויות הערביות כנס בין-דתי חשוב, פנו אליה המארגנים וביקשו שתדאג לארוחות לחברי המשלחת היהודית.
בעקבות הכנס המתוקשר, הגיעו בשנת 2019 בקשות מאירועים דומים, וקריאל החליטה לפתוח אתר אינטרנט כדי לשווק את מאכליה.
"קיבלתי שיחה בה נאמר לי שיש קבוצה של רבנים שלא מוכנים לאכול דבר מפני שהאוכל לא כשר, ושאני צריכה לעשות משהו בעניין", היא סיפרה על הכינוס הבין דתי ב-2018. "בישלתי לקבוצה הזו שלוש ארוחות ביום, במשך שבוע ימים, מהמטבח הביתי שלי".
בזמן שקריאל בנתה לעצמה בסיס של סועדים המקפידים על כשרות, היא גילתה קבוצה נוספת של לקוחות פוטנציאלים, דווקא בקרב המוסלמים המקומיים. תושבי האמירויות, שנסעו לארצות הברית או לאירופה ולא הצליחו למצוא אוכל 'חלאל', נהגו לפנות לעתים קרובות למסעדות כשרות, השומרות על מגבלות תזונתיות דומות לאלה המוסלמיות. חלקם פיתחו חיבה למטבח היהודי המסורתי.
"כשהם חזרו הביתה לאיחוד האמירויות הם התגעגעו לטעם הזה", אמרה קריאל. "היו לי שני סוגים של קהל. אלה שרצו את מטעמי המטבח יהודי, ולא בהכרח אוכל כשר, ואלה שרצו אוכל כשר, ולא בהכרח מאכלים יהודיים".
כבר זמן מה שקריאל רוצה להתנסות בבישול מנות אמירותיות מסורתיות, ובשנת 2019 החלה לנסות גרסאות כשרות שלהן. כשהחלה המגיפה העולמית, ודובאי נכנסה לסגר, היה לה יותר פנאי לפתח רפרטואר של מנות. היא החליפה מתכונים עם חברה מקומית, ובעזרתה החלה ליצור מנות פיוז'ן ששילבו בישול יהודי עם בישול מהאמירויות.
אחת מהמנות האלה היא 'קוגל באלאליט', מנה שבה משלבת קריאל בין ארוחת בוקר אמירותית, המכילה אטריות ורמיצ'לי וביצה, יחד עם המאכל היהודי אשכנזי המסורתי של מאפה אטריות מתקתקות. כך גם הצ'באב בלינצ'ס, שממזג את המתכון של הבלינצ'ס היהודי עם מתכון הצ'באב, פנקייק בסגנון האמירויות. ויש גם א 'לחם השלום' של קריאל, שנקרא כך לכבוד הסכמי הנורמליזציה שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, וממזג בין החלה היהודית והחאמיר, לחם אמירותי מתובל דמוי פיתה.
הביקוש למאכלים שמבשלת קריאל נמצא בעליה מאז הנורמליזציה ביחסים עם ישראל, בעיקר בזכות עשרות אלפי התיירים הישראלים שטסו לאיחוד האמירויות לפני שהופסקו הטיסות בגלל מגיפת הקורונה. קריאל מקווה שזרם התיירים יוביל לכך שיתרחב מצאי רכיבי המזון הכשרים שאפשר לרכוש בדובאי.
בשנה שעברה עברה קריאל מהמטבח הביתי למטבח במלון 'הילטון הבּטוֹר', והיא מתכננת להרחיב את עסקיה גם לאבו דאבי השכנה.
"בתוך שישה חודשים, כמובן, זו הולכת להיות סביבה שונה לגמרי – אנחנו נוכל ללכת לסופרמרקט, ולמצוא מוצרים כשרים", היא אמרה. "אתה תמצא מחלקה שלמה עם השלט 'אוכל כשר'. אנחנו נגיע לשם".
