אמסטרדם (JTA) — בגיל 18 איתי גרמי בחר בחירה יוצאת דופן עבור בוגרי התיכון הציבורי הגדול שבו למד באמסטרדם. הוא הגיע לישראל בכוונה להתגייס לצבא.
גרמי, שהוריו הכירו בישראל, החל ללמוד במכינה קדם-צבאית בנגב עם הרבה מוטיבציה ועם שאיפות בשמיים.
"רציתי להיות ראש הממשלה בישראל", הוא נזכר.
אבל מהר מאוד הוא ויתר על החלום וחזר הביתה, בגלל הקיטוב הפוליטי בישראל.
"דיברתי עם אנשים מהשמאל הקיצוני ומהימין הקיצוני והבנתי שהשלום אינו אפשרי", הוא אמר בראיון לשבועון ההולנדי-יהודי NIW. "התגעגעתי להולנד. לא הרגשתי בנוח".
פחות מעשור לאחר מכן, גרמי רשם את הניצחון הפוליטי המשמעותי הראשון שלו בהולנד: מפלגה פרוגרסיבית חדשה בשם "וולט" השיגה שלושה מושבים בבחירות הארציות השבוע במדינה. גרמי עמד בראש מסע הבחירות.
וולט היא מפלגה פאן-אירופית עם סניפים במדינות רבות. היא הוקמה בשנת 2017 בעקבות ההצבעה בבריטניה בעד הברקזיט, במטרה מוצהרת למנוע שסעים נוספים באיחוד האירופי. המפלגה פונה בעיקר למצביעים צעירים בקריאה לתמוך בחזון של "ארצות הברית של אירופה", וזו הפעם הראשונה שמועמדיה זכו במושבים בבית נבחרים לאומי כלשהו.
גרמי לא ייצג את המפלגה בפרלמנט – וולט הייתה צריכה פי ארבעה יותר קולות לשם כך, ואיש לא ציפה לכך – אך הוא ימשיך להיות פעיל מרכזי. הוא אמר שהחזון של וולט משך אותו מכיוון שהוא יהודי הולנדי, זהות שהוא אימץ במסע הבחירות למרות מתקפות מצד פעילים אנטי-ישראליים מהשמאל הקיצוני.
"האיחוד האירופי הוקם בעקבות זוועות השואה, כדי לקדם פוליטיקה טרנס-לאומית", אמר גרני בראיון ל-JTA. "אך היום אנחנו רואים בעיקר פוליטיקה לאומית בתוך האיחוד האירופי. צריך לשנות את הפוליטיקה שלנו ולהפוך אותה לטרנס-לאומית, כפי שרצו מייסדי האיחוד האירופי. לאירופה יש פתרונות לכל האתגרים".
הבחירות בהולנד, שבהן מפלגת הימין-מרכז של ראש הממשלה מארק רוטה, מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, שוב הייתה המפלגה הגדולה ביותר ובעלת הסיכוי הטוב ביותר להיות בשלטון בארבע השנים הקרובות, נתפסו כמשאל עם על ההתמודדות של המדינה עם מגפת הקורונה. במסע הבחירות נקט גרמי ברטוריקה שהתייחסה לפערים הבין-דוריים ובידלה את וולט מכל המפלגות האחרות.
"בזמן המגפה נאמר לצעירים להפגין סולידריות עם המבוגרים, שהם הפגיעים ביותר לנגיף", אמר גרמי. "אבל המצביעים המבוגרים לא השיבו להם טובה. האקלים, שהוא משמעותי במיוחד לצעירים, נדחק הצידה במצעים של המפלגות שמצביעיהן מבוגרים יותר".
מסע הבחירות של וולט הסתמך על פנייה למצביעים צעירים במקומות הבילוי שלהם בזמן המגפה, שבעקבותיה הוטל עוצר לילי בהולנד. פעילים של וולט עם רמקולים ומערכות שמע ניידות התמקמו בשוקי אוכל וגרמי אף הופיע ב"טוויץ'", פלטפורמת גיימינג בסטרימינג, כדי להגיע למצביעים ההולנדיים שבה.
ככל שהפרופיל של וולט בבחירות בהולנד גדל, כך הלכה וגברה גם הביקורת על המפלגה. מימין, יצאו המבקרים נגד העובדה שוולט קיבלה תרומה של 25,000 דולרים מארגון "החברה הפתוחה" (Open Society) של ג'ורג' סורוס, הנדבן היהודי הליברלי התומך בפאן-אירופיות. פעילים בשמאל הקיצוני גילו את הקשר של גרמי לישראל והאשימו אותו בכך שהוא "פעיל ציוני" ו"בובה על חוט של ישראל".
גרמי אמר שהמתקפות עליו בטוויטר "מסמלות בדיוק את הפוליטיקה מהסוג הישן, את הדוגמטיות חסרת המחשבה של ימין ושמאל", שגרמה לו להצטרף לוולט מלכתחילה. בתגובה, הוא הדגיש את הזהות שלו וכתב פוסט בבלוג באתר של וולט שבו הוא הגדיר את עצמו כ"צעיר, יהודי, ישראלי, חילוני, מעורב פוליטית והולנדי". בטוויטר הוא הביע את צערו על כך שהוא "מותקף בגלל שילוב הזהויות שלי".
התגובה שלו משקפת את הגישה הנמנעת של מפלגת וולט לסכסוך הישראלי-פלסטיני, נושא שמפלגות פרוגרסיביות אחרות הציבו במרכז מדיניות החוץ שלהן.
"זה פשוט כל כך רחוק מהמהות של וולט, והדיון הזה לא רלוונטי", הוא אמר בראיון.
לגרמי יש ביקורת אישית על חלקים ניכרים מהמדיניות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ומפלגתו מעדיפה את פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אך המפלגה "נזהרת מאוד שלא לקפוץ ראש אל תוך דיון שבו למעטים מאוד מאתנו יש קשר מקומי כלשהו לישראל או לפלסטין", אמר יואל בומהה, שוודי המכהן במועצה הבינלאומית של וולט.
לדברי בומהה, זהו לקח ממפלגת הלייבור בבריטניה, שהמעורבות שלה בסכסוך החלה מתוך "רצון אמיתי בצדק חברתי, ואז סטתה לכדי אנטישמיות במהירות מחרידה". בומהה אינו יהודי.
לפני שהצטרף לוולט, תמך גרמי, שלמד פסיכולוגיה מדינית ועבד כיועץ אבטחת סייבר, במקבילה ההולנדית של מפלגת הלייבור, אשר משמשת כבית פוליטי ליהודים הולנדים רבים.
"אבל התאכזבתי יותר ויותר", אמר גרמי. "הפוליטיקה שלה מיושנת. אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב מחדש על דרך חדשה ורחבה יותר לפוליטיקה, לדור חדש".
גרמי רגיל לחרוג מהמסלול המקובל. כנער הוא עזב את התיכון היהודי על שם הרמב"ם באמסטרדם, שבו למדו רוב חבריו, חודשים ספורים לאחר שהחל ללמוד בו. "הרגשתי שזו בועה יהודית", הוא אמר ל-NIW. "עברתי מבית ספר עם 100 תלמידים לבית חרושת לציונים עם 2,000 תלמידים מרקעים שונים".
המשפחה של גרמי, שיש לו אח ואחות, נמצאת בהולנד מזה עשרות שנים. אביו, צבר ממוצא תימני, ואמו, אשכנזייה ילידת ברזיל, עברו אליה מישראל, שבה הם הכירו. גם לאחר שעזב את בית הספר היהודי, המשיך גרמי להיות מנהיג פעיל בקהילה היהודית והפך ליושב ראש תנועת הנוער "הבונים הולנד" ולנציג חברי הקהילה היהודית הצעירים בארגון היהודי המרכזי של הולנד.
כפעיל פוליטי גרמי אימץ עמדות מסוימות שאינן עולות בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים של הקהילה היהודית בהולנד. הוא תומך בהפסקת המימון הציבורי לבתי ספר דתיים, כמו זה שלמד בו. הוא גם מתנגד להחלטת הממשלה למנות ממונה מיוחד למאבק באנטישמיות, בטענה שאין לתת תשומת לב מיוחדת לצורת שנאה זו בהשוואה לאחרות.
"אני מבין שאנחנו היהודים, בגלל ההיסטוריה שלנו, רואים הבדל בין אנטישמיות לאפליה, אבל זה לא מצדיק גישה נפרדת. מה אם כל קבוצת מיעוט תקבל מתאם משלה נגד אפליה?" כתב גרמי בטור ב-NIW.
"לא קיבלתי את הרושם שאיתי או וולט, שהיא למעשה מפלגת שמאל פרוגרסיבית עם דגש על האיחוד האירופי, מייצגים את האינטרסים של הקהילה היהודית או של ישראל באופן משמעותי כלשהו", אמרה אסתר ווט, העורכת הראשית של NIW. "אבל נצטרך לחכות ולראות כדי לדעת עוד, כי כרגע הם הילדים החדשים בשכונה".
וולט וגרמי מעוררים ספקות אצל חלק מהפרוגרסיבים, כולל יהודים הולנדים פעילים פוליטית.
"כיהודי הולנדי, אני מפחד לתת הרבה כוח לממשלה מרכזית אחת, גם אם היא נבחרה באופן דמוקרטי ובמיוחד אם היא נבחרה באופן פחות דמוקרטי, כפי שנוטה להיות המצב באיחוד האירופי", אמר נתן בושר, פעיל פוליטי שהיה מועמד בבחירות האחרונות מטעם המפלגה הליברטאנית הפרוגרסיבית, אשר מתנגדת לאיחוד האירופי. הליברטאנים לא זכו באף מושב.
ההתלהבות והאידאליזם של גרמי מדבקים "ומזכירים לי את עצמי", אמר בושר. "אבל יש סיבה לכך שהפופולריות של האיחוד האירופי הולכת ופוחתת. במקום לחשוב על פתרונות אמיתיים, וולט פשוט ממשיכה להציע לנו עוד מאותו הדבר".
גרמי מודע לאתגרים עם האיחוד האירופי, שלדבריו כוללים "בירוקרטיה מיותרת ובעיות בייצוג הדמוקרטי". אולם גרמי מאמין שניתן לטפל בהם מבלי לוותר על הפרויקט האירופי בכללותו.
נראה שהמצביעים ההולנדים תמכו בגישה זו בבחירות האחרונות והעניקו רוב למפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה שסללה את הדרך של רוטה לכהונה רביעית. המפלגה כללה במסע הבחירות שלה התנגדות לחלק מהמדיניות של האיחוד האירופי, אולם לא לרעיון עצמו של השתתפות באיחוד.
מפלגת החופש, התומכת בתוכנית "הקזיט" שתוציא את הולנד מהאיחוד האירופי בעקבות בריטניה, איבדה מושבים והיא כעת המפלגה השלישית בגודלה. למקום השני הגיעה מפלגת השמאל הפרוגרסיבית D66, שקרובה לוולט מבחינה אידאולוגית.
וולט נמצאת בעמדה טובה המאפשרת לה להשפיע על בית הנבחרים ההולנדי, הנקרא "טווידי קמר".
אנחנו רוצים "לערוך רפורמה באיחוד האירופי, שיש בו הרבה בעיות במונחים של בירוקרטיה וייצוגיות", אמר גרמי. "זו הדרך היחידה להציל את אירופה שירשנו מהדור הקודם".
