מדריד (JTA) – מנות הלובסטר, תמנון והצדפות המככבות בתפריט הרגיל בצֶ'רטה, מסעדה בברצלונה שזכתה לכוכב נחשק מטעם מדריך מישלן, עלולות להרתיע כל סועד שומר כשרות.
אולם בכל זאת, הפכה המסעדה למוקד משיכה למעט היהודים שומרי הכשרות החיים בברצלונה. זאת משום שבהתראה קצרה ביותר, מוכנה צ'רטה להכין מזון לפי דיני הכשרות במטבח נפרד, תחת השגחת רב חב"ד המקומי.
עם השגת תעודת הכשרות, הפכה צ'רטה למסעדה מעוטרת כוכב מישלן היחידה בעולם המציע ארוחות כשרות תחת השגחה. קהל היעד הוא בעיקר תיירים יהודים שומרי כשרות, המבקרים בברצלונה.
"בשלב זה, איננו יכולים לדווח על יחסי היצע וביקוש (של מזון כשר), אבל אנחנו סבורים שזה בגלל הקשיים שגרמה המגפה העולמית", אמרה אירֶנֶה מוֹנטֶגוּט, מנהלת קשרי העיתונות של צ'רטה, בחודש מאי. "נצטרך להמתין ולהעריך את מה שקורה מעכשיו, ברגע שהתיירות תתחדש וחופש התנועה במדינה ישתפר".
כעת, כשעונת הנסיעות הקיצית הסואנת מגיעה לשיאה, מצפים בברצלונה לשפע של תיירים יהודים, ביניהם רבים שנמנעו מנסיעות בשנתיים האחרונים בגלל מגפת הקורונה. צ׳רטה אינה היחידה שבונה על זרם מבקרים יהודים ואינה המוסד היחיד בברצלונה שמתאים את עצמו לצרכי המבקרים היהודיים.
העיר ברצלונה השיקה באחרונה שני קמפיינים – "שלום ברצלונה" ו"ברצלונה בקשר עם ישראל" – כדי למתג את העיר כיעד ליהודים המעוניינים לחקור את שורשיהם.
הקמפיינים באים בעקבות מאמץ למשוך מבקרים גם לז'ירונה, עיר קאטלונית נוספת בצפון ספרד הידוע ברובע היהודי השמור והציורי שלה.
אלכסנדרה מרקו, מנהלת שיווק של "תיירות ברצלונה", אמרה כי הארגון שלה הבחין בגידול של 4% בתיירות מצד מבקרים יהודים ב-2019, ממש לפני שהמגפה גרמה לתיירות העולמית להיעצר בחריקת בלמים. אמנם המספרים היו קטנים, אך ההשפעה של אותם תיירים הייתה משמעותית, היא ציינה.
"אלה הם נופשים שוחרי תרבות, המוכנים להוציא כסף רב", אמרה מרקו. "בהתחשב במקומה המשמעותי של המורשת היהודית בעיר, נראה היה שחבל לא לייצר חבילת תיירות ספציפית לפלח השוק הזה, החובב במיוחד את המורשת התרבותית הזו".
כחלק מתהליך הכנת העיר לתיירים יהודים, שיגרה מועצת העיר ברצלונה בחודש מארס משלחת לתל אביב, ליריד התיירות הגדול ביותר של ישראל. שם הם נפגשו עם נציגי חברות הנסיעות הגדולות בישראל כדי לקדם את מה שהם מכנים שוק חדש של יוצאי ספרד, כלומר חבילת תיירות המציעה דגש על תרבות יהודית ספרדית בעבר ובהווה.
הקמפיינים לעידוד התיירות באים בתקופת חשבון נפש על ההיסטוריה הכאובה של ספרד היהודית, היסטוריה, שלדברי מנהיגים מן הקהילה, סופרה לעיתים קרובות מדי על יהודים, במקום על-ידם.
"בספרד, מורשת יהודית משווקת מזה זמן רב כמוצר תיירותי ללא הקפדה היסטורית ואקדמית", אמר מואיזס חסן-אמסלם, מרצה באוניברסיטת פּאבּלוֹ דֶה אוֹלַבִידֶה ומדריך תיירים יהודי שידוע בביקורתו על מאמצי ה"מורשת" בספרד. "אפילו לא פנו אל קהילות יהודיות בהצעה להיות חלק מן היוזמות האלה", הוא אמר.
נראה שהגישה הזו משתנה כעת וישנה יותר מעורבות יהודית בעיצוב היעדים ההיסטוריים לתיירים וגם יותר דגש על החוויה היהודית העכשווית בספרד.
בדוגמה בולטת אחת, מבקרים העוצרים ב"קאסה אדרֶט" – בית אדרת, הבית העתיק ביותר בברצלונה, ימצאו את עצמם ברחוב ששמו הוסב לאחרונה ונקרא כעת על שם ר' שלמה בן אדרת (רשב"א), פרשן התלמוד בן המאה ה-14 מברצלונה. עד 2018 נקרא הרחוב על שם המתקפה שהביאה למותם של מאות יהודים מקומיים וגרמה להמרת דתם בכפייה של אלפי יהודים נוספים, וביניהם אַסטרוּך אדרת, איש עסקים יהודי שאולץ למכור את הנכס ב-1391. שינוי השם ב-2018 היה תוצר של מערכה ממושכת שניהלה הקהילה היהודית המקומית, ששאפה להפוך את הבית למרכז תרבות יהודי, מתוך מטרה להחזיר את יכולת הניהול של ההיסטוריה היהודית הספרדית לידי יהודים החיים בספרד.
"מה שהמורשת ההיסטורית מבקשת היום הוא השתתפות של האזרחים; שקהילות מקומיות ייטלו בעלות וישתתפו בשיח ובמיזמי שחזור", אמר ויקטור סורנסן, מנהל האגודה האירופית לשימור וקידום תרבות ומורשת יהודית, שהיה אחד ממובילי יוזמת בית אדרת.
"לא התיירות צריכה להוביל; זה מוכרח להיות פרויקט של שיתוף פעולה מן ההתחלה", הוסיף סורנסן.
חברי הקהילה היהודית בברצלונה, שלפי ההערכות מונה כ-20,000 בני אדם, אופטימיים באשר לסיכויי מאמציה החדשים של העיר בתחום התיירות לעורר את החיים, התרבות והאוכל היהודיים לטובת המקומיים.
"כל המיזמים התרבותיים האלה שמכוונים למשוך ולהגביר את המודעות לחיים היהודיים בברצלונה, כל עוד עושים אותם מתוך כבוד, הם דבר חיובי", אמר ג׳ייקוב דניאל בנזקן, מנהל התרבות של קהילת בני ישראל בברצלונה. "חייבים לעשות את העבודה הזו, משום שבאופן כללי, הרלוונטיות שהייתה ליהדות בברצלונה ובקטלוניה אינה מוכרת ברובה, לא רק לאוכלוסיית העיר אלא גם לקהילה".
מרסל אוֹדינָה, מנהל מוזאיקה, מרכז תרבות יהודי השוכן בבית אדרת, אומר כי הקהילה משגשגת בזכות מיזמים חדשים וחוויות למבקרים ולמקומיים. כדוגמאות לכך, הזכיר את "ספר ברצלונה", פסטיבל הספרות היהודית, ואת "תולדות", יריד מזון היונק ממסורות קולינריות יהודיות מגוונות.
"אנו חוזים בתיירים רבים, הן זרים והן מקומיים, שנדהמים מן החיים היהודיים התוססים של צעירים הפעילים בקהילה שלנו, עובדים על פרויקטים, ומקיימים חיי תרבות פורחים בברצלונה. זה נכון גם בקרב לא-יהודים תושבי ברצלונה, שמאמינים כי היהדות והיהודים הם תופעה של ימי הביניים; שבט קדום שהתקיים פעם", אמר.
חוויית הסעודה הכשרה בצ'רטה היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לחיים היהודיים העכשוויים שיוצגו בפעם הראשונה בפני המוני תיירים המגיעים לספרד הקיץ.
המסעדה, שקיבלה תעודת כשרות במהלך המגפה, מצטרפת לשלוש המסעדות בעלות תעודת הכשרות שכבר היו קיימות בברצלונה, וכן לקומץ מפעילי שירותי הסעדה ומרכזי חב"ד המגישים ארוחות כשרות. עם זאת, שלא כמו מסעדות אלה, המגישות אוכל יהודי וישראלי מסורתי, צ'רטה מציעה תפריט המשקף את המטבח המקומי של אזור הנהר אֶבּרוֹ.
המסעדה הגישה את המטעמים שבהם היא מתמחה – שכללו מנות כמו קרם ארטישוק ודג במרינדה – באירועים יהודיים מקומיים במשך השנתיים האחרונות. כעת, מפעיליה – וגם גורמים רשמיים בעירייה – מקווים כי תיירים יראו בה מסעדה ששׂמה את ברצלונה על המפה גם כיעד יהודי משגשג.
"אלמנט אחד שלעיתים קרובות אינו מיוצג כראוי בנרטיב התיירותי הוא תיאורן של ערים כמו ברצלונה או ז'ירונה כבעלות מורשת יהודית עשירה, אבל רק כהיסטוריה מן העבר", אמר סורנסן. "הקהילה היהודית של ברצלונה נמצאת כאן למעלה ממאה שנה, ומורשת זו מן המאה ה-20 היא גם מרתקת וגם מלהיבה, וראוי לשתף בה את הציבור הרחב".
