איגור ליטווין, יליד בלרוס, רואה חשיבות עליונה בדאגה לכדור הארץ. חשובה לו גם זהותו היהודית.
לא מזמן החליט איגור, תושב מינסק, לחנוך יוזמה אקולוגית – תנכ״ית בשם "קקטוס". מדי חודש, קבוצת יהודים צעירים נפגשת פנים אל פנים או באופן מקוון כדי לדון בדילמות שונות הקשורות לאיכות הסביבה וללמוד יחדיו על הזווית היהודית של הנושא.
"מטרתנו הייתה לאתר אנשים חדשים שלא היו מעורבים עד עתה בחיי הקהילה היהודית", הסביר ליטווין בן ה-25, מעצב גרפי במקצועו. "וגילינו שאיכות הסביבה היא סוגיה שלא נלמדה לעומק לפני כן".
לרגל ט”ו בשבט, חג האילנות, שיצוין השנה ב–28 בינואר, תערוך "קקטוס" אירוע מיוחד תחת הכותרת “To Be Green” (״להיות ירוק״). לאחרונה גם התקיים פסטיבל אקולוגי בסגנון קיבוצי על גדות הנהר ליד מינסק. המשתתפים התחלקו לקבוצות דיון שעסקו בנושאים כגון שינויי האקלים, הבזבוז שבשקיות הניילון, או ההשלכות ארוכות הטווח של נגיף הקורונה.
"המגפה עצמה גורמת לאסון אקולוגי בגלל כל המסכות שבשימוש", הסביר ליטווין. "אז התחלנו לאסוף בקבוקי פלסטיק, אותם אנחנו מביאים למפעל שמייצר מהם מסיכות".
יוזמה יהודית אחרת מגיעה מהעיר הסיבירית הרחוקה יקטרינבורג. שם, מנסים חברי מועדון ״סינמה מדרש״ לעורר תחושת זהות בקרב יהודי המקום באמצעות סרטים העוסקים בנושאים יהודיים. בין הסרטים שבהם צפתה ודנה הקבוצה נמנים "אושפיזין", "הערת שוליים", "מנשה" ו"חמוץ אמריקאי".
"ביקטרינבורג יש מספר משמעותי של יהודים שאינם משתתפים באופן קבוע בפעילויות יהודיות, אז חיפשנו מסגרת שתמשוך ותעודד אותם להשתתף", אמר אלכסיי זיידמן, בן 35, העומד בראש היוזמה. "אנחנו לא מקרינים את הסוג הרגיל של הסרטים שצעירים היו בוחרים בעצמם, אלא דווקא סרטים שסביר שלא יזדמן להם לצפות בהם".
היוזמות האלה במינסק וביקטרינבורג הם חלק מ-35 מיזמים מקומיים במסגרת הפרויקט החדש “Limmud FSU Labs” בשיתוף משרד התפוצות ו"לימוד FSU", ארגון יהודי-בינלאומי שמטרתו לסייע ליהודים דוברי רוסית ברחבי העולם לחזק את זהותם היהודית. את הארגון ייסדו בשנת 2006 חיים צ'סלר וסנדי קאהן והוא מקבל תמיכה מתורמים כמו מתיו ברונפמן(יו״ר), אהרון פרנקל(נשיא), דיאן וול וטום בלומברג, מוסדות וקרנות פילנטרופיות.
הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט החדש הוא להציע ליהודים דוברי רוסית פעילויות יהודיות סדירות ובעלות משמעות במהלך כל השנה, בנוסף לכנסים השנתיים של "לימוד FSU" הנערכים בתשע המדינות שבהן הארגון פעיל כיום, לרבות בחמ״ע, צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה.
"מטרת הפרויקט החדשני של ׳לימוד FSU׳ ושל משרד התפוצות היא להרחיב ולהעמיק את הזיקה של צעירים יהודים ליהדות", אמר פרנקל, נשיא הארגון. "את היוזמות מובילים משתתפי ומתנדבי הארגון בעלי רצון משמעותי להעמיק את הידע ואת הקשר שלהם לעולם היהודי ולמדינת ישראל, ויוצרים רשתות חברתיות משמעותיות ואיתנות בעלות השפעה ניכרת על היהודים ברחבי העולם".
תקוות המארגנים היא שהפעילויות האלה יצרו קשרים חזקים בין יהודים דוברי הרוסית עצמם, ובינם לבין העולם היהודי ככלל ומדינת ישראל, גם מעבר לכנסים השנתיים של ״לימוד FSU״.
"לנוכח האתגרים שנובעים ממגפת הקורונה, מאוד מרגש להיווכח כיצד ״לימוד FSU״ ממשיך לפתח את הזיקה של צעירים רבים כל כך לזהותם היהודית", אמרה עומר ינקלביץ',שרת התפוצות.
כיום מתקיימות היוזמות השונות ברוסיה, בלרוס, מולדובה ואוקראינה כמו גם באוסטרליה, אוסטריה, קנדה, צרפת, גרמניה וארה"ב.
"רבים מהצעירים יודעים שיש להם רקע יהודי כלשהו", אמרה מנהלת הפרויקט Limmud FSU Labs, גבי פארברוב, ילידת לטביה, שעלתה לארץ בשנות התשעים. "הם פשוט זקוקים למשהו אטרקטיבי וחברתי שימשוך אותם לקחת חלק".
כל היוזמות זכו לקבל מימון באמצעות מכרז מקוון שבמהלכו הוגשו 140 הצעות ליוזמות. הכוונה היא להעניק מדי שנה כ-14,000 דולר לכל אחת מ-35-50 היוזמות שייבחרו. כרגע נשקלות 160 הצעות לתמיכה כספית בשנת 2021.
"ליזמים בשטח יש רעיונות מעולים והרבה מוטיבציה, אך חסרה להם תמיכה", הסבירה פארברוב. "המודל שלנו ייחודי כי אנחנו מספקים להם סיוע כדי שיוכלו להוביל ולנהל את היוזמות שלהם בעצמם, ולא כופים עליהם תכנית משלנו או מחליטים מה נכון עבורם."
אורית אינטרבריק, מנהלת הון סיכון בת 49, חיה בפאריס במשך כ-30 שנה. היא נולדה בקייב ועלתה לישראל ב–1989, שם פגשה את מי שיהיה בעלה. שנתיים אחרי כן עברו לפאריס, ושאיפתה מאז ומתמיד הייתה לבנות מרחב ייחודי ליהודים דוברי רוסית בעיר.
כדי ליצור את אותה תחושת קהילתיות ייחודית לאנשים כמותה הקימה אינטרבריק את ארגון "החיים היהודיים בפאריס", שמונה כעת כ-50 יהודים דוברי רוסית. הם חוגגים יחד את החגים היהודיים ועורכים מפגשים קבועים, עם נושאי שיחה מגוונים, ממוסיקה יהודית ועד השתלבות תרבותית.
בסידני שבאוסטרליה ,שבה מתגוררים כ-20,000 יהודים דוברי רוסית המכונים בחיבה "קנגורוסקים", מנהל שון טורבן, סטודנט לפסיכולוגיה בן ה-20, קבוצה ששמה Talking Holocaust ("מדברים שואה") המקיימת סדנאות ופאנלים לצעירים, כדי ללמד אותם כיצד הם, בני הדור הצעיר, יכולים לדבר על השואה עם הוריהם וסביהם.
"רוב הארגונים מתמקדים בהוראת השואה, בעוד אני מתמקד בשיח", אמר טורבן, שאביו מאוקראינה ואמו מבלרוס. "משימתנו היא להעביר הלאה את הסיפורים המשפחתיים לפני שיישכחו".
בדומה לכך, בפילדלפיה, היסטוריונית האמנות קתרינה רומננקו, ילידת מולדובה בת 46, מנהלת את "חתול מדען" – יוזמה שמטרתה ללמד יהודים דוברי רוסית על החוויה היהודית באמריקה. היא מארגנת הרצאות ואירועים חברתיים בנושאים יהודיים ברוסית – שילוב של תרבות, היסטוריה וחברה, שכעת, בימי המגפה, נערכים באמצעות הזום.
"לא מדובר בשיעורים", מדגישה רומננקו שעובדת כעוזרת מנהל המחלקה לתוכניות נוער ומשפחה באקדמיה לאמנות של פנסילבניה. "זה מיועד לאנשים המעוניינים ללמוד באווירה לא פורמלית ורגועה".
פארברוב מספרת שהיא התפלאה עד כמה הצליחו היוזמות להתאים עצמן לתקופת המגפה.
"פעילויות רבות עברו למדיום מקוון או למסגרות קטנות בשטח", אמרה פארברוב. "העובדה שהן ממשיכות חרף האתגר מעידה עד כמה צעירים אלה מרגישים מחויבות והנעה להעמקת קשריהם לקהילה היהודית וליהדות בכלל".
הכתבה מומנה והופקה בשיתוף פעולה עם ארגון Limmud FSU אשר מטפח פלטפורמות לחינוך פתוח, פלורליסטי ודינמי ליהודים מכל הגילאים והרקעים בעלי שורשים בברית המועצות לשעבר תוך אימוץ המסורות האינטלקטואליות, התרבותיות והדתיות המשותפות. הכתבה הופקה על ידי צוות התוכן של JTA.
