ניו יורק (JTA) – לפני שנה, כש-25,000 יהודים צעדו לאורך גשר ברוקלין ב-5 בינואר במחאה על גל של תקריות אלימות נגד יהודים, אוון ברנשטיין הרגיש תחושה לא מוכרת: אופטימיות.
פחות מחודש לפני כן הוא מצא עצמו מתפלל עם חברי הקהילה האורתודוקסית הקטנה בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, בסמוך למקום שבו תוקפים ירו והרגו שלושה אנשים במרכול כשר
שמונה עשר ימים לאחר מכן, כאשר אדם חמוש במצ'טה נכנס לביתו של רב במונסי, ניו יורק, ודקר חמישה אנשים – ברנשטיין, ששימש אז כמנהל האזורי של הליגה נגד השמצה – יצא לשם מיד. לאחר שנשאר ער חצי לילה כדי לבדוק מה מצב הקהילה ולדבר עם כוחות אכיפת החוק ועם העיתונאים שנקבצו, הוא הלך לישון במכוניתו. בין לבין, טרח ברנשטיין לנסוע לברוקלין אחרי שורה של תקיפות אנטישמיות נגד יהודים אורתודוקסיים.
הצעדה שהתקיימה ב-5 בינואר במחאה על האנטישמיות הגואה בעיר, הייתה אמורה לבשר את תחילתו של עידן חדש. המושל וראש העיר השתתפו בצעדה והתחייבו לשורה של יוזמות למיגור השנאה ולהגנה על יותר ממיליון יהודים החיים במדינה ובעיר ניו יורק.
מעבר להזדמנויות צילום, הצעדה עוררה תקווה שהקהילות היהודיות השונות בניו יורק יתעלו מעבר לנושאים המפלגים אותן – פוליטיקה, מעמדות וקיום מצוות – ויתאחדו נגד האנטישמיות שפגעה בעיקר ביהודים אורתודוקסיים. מסלול ההפגנה היה אמור לבטא את תמיכתם של היהודים הליברליים במנהטן בשכונות החסידיות בברוקלין.
מנכ"ל הפדרציה היהודית של ניו יורק, אריק גולדשטיין, אמר בעצרת כי הצעדה לאורך הגשר המקשר בין שני הרובעים מסמלת הבטחה "להתחיל לבנות גשרים טובים יותר בין יהודים מכל סוג".
כמה שבועות אחר כך, תועד בארצות הברית מקרה הקורונה הראשון. המחלה היכתה קשות באותן שכונות אורתודוקסיות שנפלו קורבן לאנטישמיות. כמה מחברי קהילות אלה הפכו לסמל להתנגדות לכללי הריחוק החברתי, כשסירבו לסגור בתי ספר, לבטל חתונות, או לצמצם את הנוכחות בהלוויות. חברים בקהילה אפילו שרפו מסכות בתקרית שזכתה לסיקור תקשורתי נרחב.
בנוסף לתהפוכות אחרות שאפיינו את שנת 2020, ביניהן ההפגנות בכל רחבי אמריקה למען צדק גזעי והבחירות הסוערות לנשיאות, נראה כי המאמץ להקים חזית יהודית מאוחדת נגד שנאה אנטישמית, התפוגג.
כיום, שנה לאחר פיגוע הירי בג'רזי סיטי, יהודים אורתודוקסיים ולא-אורתודוקסיים באזור העיר ניו יורק מספרים שהם אינם חשים בטוחים יותר או מאוחדים יותר משהיו לפני שנה. למרות שנרשמה ירידה במספר התקריות האנטישמיות, בין היתר בגלל שהרחובות ריקים יותר מאנשים, הסכנה עדיין קיימת. לדבריהם, הפילוג בקהילה היהודית רק גבר על רקע המגבלות שהוטלו בגלל מגפת הקורונה והתגובות למגבלות אלה בקרב חלקים בקהילה.
"אני מרגיש שאין התקדמות", אמר ברנשטיין. "השיח בנושא יהודים וקורונה, בנוסף למגפה עצמה, עצר את ההתקדמות".
גל של אלימות אנטישמית הוביל לגל של הבטחות
לאורך שנת 2019, זינק שיעור פשעי השנאה האנטישמיים, במיוחד נגד יהודים אורתודוקסיים. חסידים הוכו בברוקלין. חזיתות של מוסדות יהודים הושחתו. אנשי ציבור עמדו המומים אל מול העלייה בפשעי השנאה ממניע אנטישמי.
הפיגוע בג'רזי סיטי הבהיר שלא ניתן עוד להתעלם מהתופעה. שני יורים הרגו שוטר, ולאחר מכן נכנסו למרכול כשר קטן והרגו את אחד הבעלים, עובד של החנות ולקוח שהיה במקום. היהודים בקהילה החסידית הקטנה והצומחת בשכונה, אשר מונה בעיקר אפריקנים-אמריקנים, התחילו לשאול את עצמם האם יש להם שם עתיד.
"לאחר המתקפה נתפסנו לא מוכנים מפני שלא ידענו שמשהו כזה קיים בקהילה שלנו", אמר יוסי ברגר, תושב יהודי בשכונה. "בימים שלאחר המתקפה, פחדנו ללכת ברחוב".
זו הייתה המתקפה האנטישמית הקטלנית השלישית בארה"ב בתוך שנה אחת, לאחר הירי בבית הכנסת עץ חיים בפיטסבורג, שבו נרצחו 11 איש, ובבית הכנסת של חב"ד בפאווי, קליפורניה שגבה את חייה אישה אחת. וזו לא הייתה המתקפה האחרונה. ב-28 בדצמבר, נר שביעי של חנוכה, נכנס אדם למסיבה מרובת משתתפים בביתו של רב במונסי ודקר חמישה אנשים במצ'טה. הוא נעצר רק כאשר אחד הנוכחים זרק שולחן לעברו. אחד הקורבנות נפטר מאוחר יותר מפצעיו.
"אנשים מפחדים, אנשים עדיין המומים, אנשים עדיין חוששים", אמרה לאחרונה ריבקי פיינר, פעילה מאזור מונסי. "הפיגוע שינה את אורח החיים שלנו כאן".
הצטברות המתקפות גרמה לקהילה להבין שהגיע הזמן לפעול. הצעדה נגד אנטישמיות משכה אליה עשרות אלפי משתתפים, לצד נבחרי ציבור רמי דרג, שצעדו כולם תחת הסיסמה "לא לשנאה, לא לפחד". המושל אנדרו קואומו הבטיח להקצות מימון נוסף לאבטחת מוסדות יהודיים ותמך בחוק מדינתי נגד טרור מבית. ראש העיר ביל דה בלאזיו התחייב להמשיך לפעול למיגור האנטישמיות בניו יורק.
יותר שוטרים החלו לסייר בשכונות חסידיות, וראש העיר הקים משרד למניעת פשעי שנאה בעיר בראשותה של דבורה לאוטר, מנהלת לשעבר בליגה נגד השמצה. בפברואר, צוות המשרד מנה שבעה אנשים וחלש על תקציב של 1.7 מיליון דולר. לאוטר החלה לגבש תוכנית לימודים לבתי הספר בעיר והקימה קואליציות בטיחות בשכונות בהשתתפות פעילים מכל הקהילות בשכונות החרדיות בווילאמסבורג, קראון הייטס ובורו פארק. 16 עמותות למאבק בחוסר סובלנות מכל סוג זכו למימון כדי להבטיח את המשך פעילותן.
בפברואר, מיטשל זילבר, לשעבר מנהל המחקר המודיעיני במשטרת ניו יורק, מונה לראש מיזם חדש לאבטחת הקהילה היהודית, שנועד לסייע ל-2000 בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות יהודיים באזור לשפר את האבטחה על ידי התקנת אמצעי בטיחות כגון מצלמות וחלונות משוריינים.
זילבר סיפר ל-JTA כי הוא מתכנן "ליצור כיפת ברזל ליהודי ניו יורק".
נגיף הקורונה הפסיק את המתקפות – ועיכב את המאבק בהן
מספר פשעי השנאה בעיר ניו יורק צנח בשנת 2020, אבל לדברי גורמים רשמיים, ירידה זו אינה נובעת רק מיוזמות אלה. בעקבות הסגר בעיר, שנמשך רוב תקופת האביב, היו פחות אנשים ברחובות, מה שהוביל לירידה בהטרדות רחוב. על פי משטרת ניו יורק, מספר פשעי השנאה על רקע אנטישמי שדווחו ירד במחצית בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה ב-2019 – 105 תקריות השנה, לעומת 208 תקריות בשנה שעברה.
מנגד, גרמו המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה הובילו לקיצוצי תקציב בחלק מהיוזמות למאבק בפשעי שנאה, אם כי לא בכולם. קואומו העביר באפריל חוק, על שם ג'וזף ניומן, קורבן הפיגוע במונסי, שהגדיר רצח על רקע פשע שנאה כטרור מבית, והגדיל את תקציב מדינת ניו יורק המיועד למאבק בפשעי שנאה.
עם זאת, העיר קיצצה בתקציבה של לאוטר לתמיכה בעמותות הנאבקות בחוסר סובלנות ושנאה. מיזם קואליציות הבטיחות בשכונות, נשאר בשלב התכנון. ככל שעלה מספר חולי הקורונה, כך גברה גם האפליה נגד אסיאתים-אמריקאים, שהואשמו באחריות לכאורה להפצת הנגיף. הצוות של לאוטר עבר להתמקד במאבק בשנאה נגד אסיאתים-אמריקאים.
"התזמון היה אומלל", אמרה לאוטר ל-JTA. "זו הייתה תקופה יוצאת דופן, והייתי מתוסכלת מכך שלא יכולתי לעשות מספיק, בסופו של דבר, כדי לגרום לאנשים להתכנס יחד ולדבר על הנושא. הקהילות היו מאוד ממוקדות בצרכים שלהן".
בד בבד, הכתה המגפה קשות ביהודים החרדיים בברוקלין, שסבלו מאבדות רבות ומילאו את בתי החולים והמרפאות. חברי הקהילה אומרים כי המגפה הביאה עמה סוג חדש של אנטישמיות: האשמת יהודים אורתודוקסים בהתפשטות המגפה.
דיווחי התקשורת הבליטו חתונות ולוויות אורתודוקסיות שבהן השתתפו אלפי אנשים. כתבות בנושא מגפת הקורונה שלא עסקו ביהודים אורתודוקסיים הציגו בכל זאת תמונות שלהם. תושבים חרדים בניו יורק מאמינים שהקהילה שלהם הופלתה לרעה, למרות שנרשמה עלייה בתחלואה בכל רחבי העיר.
דה בלאזיו רק החריף את המצב עם ציוץ שלו בחודש אפריל, בתגובה להלוויה צפופה בוויליאמסבורג האורתודוקסית, בו כתב: "המסר שלי לקהילה היהודית, ולכל הקהילות, הוא פשוט: זמן האזהרות עבר".
באותו חודש תיעדה הליגה נגד השמצה "עלייה משמעותית" בפוסטים במדיה החברתית אשר "האשימו את הקהילה האורתודוקסית בהתפשטות הנגיף". ברשתות הופצו סרטונים של אנשים המתעמתים עם יהודים חרדים ברחוב ומאשימים אותם בהפרת תקנות הריחוק החברתי, וכן דיווחים על הטרדות אנטישמיות בהקשר למשבר הקורונה.
אמנם חלק מההטרדות הסתיימו במעצרים, אבל בקהילה אומרים שישנם מקרים רבים שכלל לא נבדקו. במהלך משבר הקורונה החרדים הרגישו יותר ויותר כי גורמים רשמיים שבתחילת השנה התחייבו להגן עליהם, הופכים אותם כעת לשעיר לעזאזל.
תחושה זו הייתה אחד הגורמים לתקרית שאירעה באוקטובר, שבה השי טישלר, מנחה רדיו אורתודוקסי המוכר כפרובוקטור, אסף קהל חרדי ועודד אותם לשרוף מסכות ברחובות ולתקוף עוברי אורח. חרדים מקומיים אומרים כי יתר הקהילה הואשמה על לא עוול בכפה בשל פעילותה של קבוצה קיצונית זו.
"היו חברים בקהילה היהודית שלא צייתו לכללים, אבל זה הוצג כאילו כל הקהילה היהודית מתנהגת כך, לכן היה בזה משהו זדוני", אומרת דבורה הלברסטם, פעילה בקראון הייטס שבנה נהרג בשנת 1994 במתקפה אנטישמית. היא אמרה כי המראות בתקשורת "כל כך זעזעו אותי, עד שרעדתי כשראיתי אותם".
קואומו ספג ביקורת על כך שהפלה לרעה את הקהילה היהודית בתדרוכים שלו בנוגע לגל השני של המגפה בניו יורק. במקרה אחד, הוא השתמש בתמונה של לוויה חסידית משנת 2006 כדי להזהיר מפני הסכנות הטמונות בהתקהלויות בשנת 2020.
"אנשים בתפקיד פוליטי חשים שאפשר להפוך את היהודים האורתודוקסיים כקבוצה לשק חבטות", אמר יוסי גסטטנר, פעיל פוליטי שמרני חרדי. "מה שהמושל קואמו עשה בתחילת ובאמצע אוקטובר, כאשר הפך את התפשטות הנגיף לעניין של יהודים חרדים, הוא בלתי נסלח".
התקוות לאחדות יהודית נגוזו
הנגיף גם מנע אחדות יהודית. כאשר יהודים חרדים הפגינו נגד מגבלות קורונה בשכונות מגוריהם, יהודים ליברליים הביעו תמיכה במגבלות ומורת רוח מהפרות תקנות הריחוק החברתי בשכונות אורתודוקסיות.
קבוצה פרוגרסיבית בשם New York Jewish Agenda פרסמה הצהרה באוקטובר שגינתה "היעדר ציות להנחיות בריאות הציבור ותגובות אלימות של אנשים מסוימים בקהילה היהודית החרדית לאחרונה". על ההודעה היו חתומים 400 רבנים, רובם לא-אורתודקסים.
"במקום שבו נוכל למצוא הזדמנויות למכנה משותף, נעשה זאת", אמר מאט נוסנצ'וק, מייסד הקבוצה. "אבל כאשר אנו חלוקים בנוגע למדיניות עם חלקים מסוימים בקהילה היהודית, איננו מתכוונים לשתוק".
גם באופן שבו הסתגלו יהודי ניו יורק למגפה, ניכרו הבדלים גדולים בין הקהילות. רוב בתי הכנסת הלא-אורתודוקסים סגרו את שעריהם והעבירו כל פעילותם, כולל תפילות, לאינטרנט. אבל פעילים חרדים נאבקו כדי להשאיר את בתי הכנסת, בתי הספר ומחנות הקיץ פתוחים, ופנו לבית המשפט כדי להיאבק בהגבלות שהטילה המדינה על התכנסויות דתיות. בית המשפט העליון של ארצות הברית העניק לאחרונה ניצחון גדול לקבוצה אורתודוקסית שהתנגדה להגבלות על מספר המתפללים בבתי כנסת בניו יורק.
חרדים בניו יורק שהתראיינו לכתבה זו, הביעו התנגדו לקריאות שהושמעו בהפגנות Black Lives Matter להפסיק את המימון למשטרה. "החרדים מרגישים נבגדים מפני שהם סבורים שהיהודים הליברליים תומכים בהפסקת מימון המשטרה, צעד שעלול להשאיר אותנו פגיעים לכל מי שרוצה לבוא ולפגוע עם מצ'טה", אמרה שני בצ'הופר, אשת חינוך חרדית באזור מונסי.
"הדיבורים על אחדות מעולם לא יצאו לפועל", אמר יוחנן דון, העורך של שני כתבי עת חרדיים. "ההבדלים גדולים מדי. הקהילה האורתודוקסית מאוד שמרנית והקהילה הלא-אורתודוקסית מאוד ליברלית".
הוא הוסיף: "בכל הנושאים שחשובים לנו, הם נאבקים בנו בכל רמה".
צפי לשנה של פילוג וייתכן שאף יותר שנאה
תושבי ניו יורק כבר חולמים על העולם שאחרי נגיף הקורונה. אבל אלו שעוסקים במאבק באנטישמיות בעיר חוששים שהחזרה לשגרה עלולה לבשר גם את חזרתן של ההתקפות האנטישמיות. "רואים פחות אנשים שפועלים בעולם הפיזי בגלל המגפה, אבל רואים גם אנשים שמבלים זמן רב באינטרנט בפורומים קיצוניים", אומר זילבר. "בסוף תקופת הקורונה, יהיו הרבה יותר אנשים קיצוניים. והם ילכו לחפש שעירים לעזאזל. כבר עתה אנו רואים בכמה ממים ובשיח במדיה החברתית, שיהודים הם קורבן נוח להאשים במגפת הקורונה".
מייקל מילר, מנהיג יהודי ותיק בניו יורק שסייע בארגון הצעדה בינואר, אמר כי תחושת הקיטוב השוררת בארה"ב, בנוסף למגפת הקורונה, מקשה על יצירת אחדות יהודית פנימית. "היום קשה יותר מאשר בכל שלושים שנות עבודתי בארגון", אומר מילר, מנהל המועצה לקשרי קהילה יהודיים בניו יורק.
יוצאת מן הכלל היא הקהילה היהודית הקטנה בג'רזי סיטי, שדווקא נהנית כעת מפריחה. ברגר מספר שבעקבות הירי בשנה שעברה, "אנשים היו אלינו ידידותיים, ניסו לנחם אותנו. ככל שחלפו השבועות, קיבלנו ידידות ועידוד מהקהילה".
במונסי, לעומת זאת, שוררת עדיין אי נוחות עמוקה.
"שמעתי אנשים מדברים על רכישת נשק להגנה עצמית", אומרת בצ'הופר. "יש תחושה כללית של חשבון נפש".
ברנשטיין שותף לחשש כי בעתיד עשויות להתרחש עוד מתקפות נגד יהודי ניו יורק. השנה הוא עזב את הליגה נגד השמצה כדי לעמוד בראש שירות שמדריך תושבים מן השורה כיצד לסייר בבתי כנסת ומוסדות יהודיים כדי להגן מפני תוקפים. לדבריו, גילויי האנטישמיות לימדו אותו שאם עד כה היהודים בארצות הברית נהנו מתור זהב של ביטחון אישי, הרי שתקופה זו הסתיימה.
"זה מדיר שינה מעיניי", אמר ברנשטיין. "אנחנו מודאגים שתהיה עלייה בכל המגמות שהיו לפני הקורונה. אנחנו לא הולכים בכיוון הנכון".
