לפני משבר הקורונה, ימי שישי בביתה של יעל קובנו היו עמוסים במיוחד.
קובנו, מייסדת ונשיאת הקהילה היהודית רפורמית של מדריד, טרחה לארגן רשימות של חברים שידליקו נרות בקבלת השבת, לבחור מישהו שיאמר את הקידוש ואת ברכת המוציא, ולהכין מנה כלשהי אותה תחלוק בארוחה המשותפת שלאחר קבלת השבת, ארוחה בה השתתפו בין 10 ל-20 מחברי הקהילה, שמונה כ-65 חברים.
בימים אלה עברו ההכנות והתפילות למתכונת מקוונת, ומעתה הן נעשות בשותפות עם קהילת האחות מברצלונה, קהילת בית שלום.
כשמגיפת COVID-19 החלה להתפשט במהירות בספרד ואילצה אכיפת סגר בכל רחבי המדינה, התאחדו שתי הקהילות הרפורמיות הגדולות של ספרד ויצרו איחוד שעליו לא חלמו מעולם – קהילה וירטואלית משותפת, גדולה ופעילה.
"לא חשבתי שזה אפשרי לחיות חיים יהודים רק במתכונת מקוונת", אומרת קובנו. "עבורי יהדות היא אישית, פנים אל פנים, המילה 'כנסת' פרושה התכנסות – פיזית ולא מאחורי מחשב. אבל באמצעות ההתחברות שלנו הצלחתי לראות את הקשרים, את הטוב שהקהילה הוירטואלית יכולה להציע בתקופת המגיפה".
הגורם הדומיננטי בחיי הדת היהודיים בספרד הן עדיין הקהילות האורתודוקסיות, אבל הקהילה הרפורמית מגלה גם היא נוכחות, בעיקר כעת, תודות להיערכות המהירה של בתי הכנסת הרפורמים למעבר לפעילות מקוונת.
באמצעות פלטפורמת שיחות ועידה וירטואלית, החלו שתי הקהילות הרפורמיות, במדריד ובברצלונה, לאחד כוחות כבר בפורים. אחר כך גם נוספו קבלות שבת משותפות. כעת יש לשני בתי הכנסת לוח פעילויות משותף עמוס של תכניות שבועיות הכוללות הרצאות, סדנאות ודיונים בהנחייתם של חברי קהילה מההווה ומהעבר ושל חברים מהעולם, ובהם רבנים בולטים, פרופסורים ועוד.
מגיפת הקורונה לא פסחה על קובנו עצמה.
היא החלה לחוש בתסמינים כבר במהלך פורים. קובנו הרגישה תשושה, גופה כאב, היא לא הצליחה לישון והתקשתה בנשימה. "זה היה קשה מאד", אומרת קובנו, עובדת מדינה בת 38. אבל יחד עם חי אנגואיטה, נשיא בית שלום שבברצלונה, הם פעלו לקדם את שיתוף הפעולה.
"להנהיג קהילה זוהי מחויבות", אומר אנגואיטה, עורך דין בן 59. "בתקופות קשות מנהיג צריך לנוע קדימה ולהוביל עם אופטימיות ועם סולידריות״.
שלושה חברי קהילה נוספים ממדריד סבלו ממקרים קשים של המחלה, אחד מהם רופא בחדר מיון. רבים אחרים, כמו קובנו, חלו והחלימו בביתם. לקהילה במדריד יש קבוצת וואטסאפ שמוקדשת לתפילות, פעמיים ביום, לשלומם של החולים ושל הצוותים הרפואיים. במוצאי שבת חוברות שתי הקהילות לתפילת ההבדלה המציינת את צאת השבת.
"עשינו את זה כדי לציין את הזמן שחולף", אומר אנגואיטה. "להיות יהודים. להיות יחד".
תוכניות משותפות ורבות משתתפים במתכונת מקוונת לא היו רעיון זר לשתי הקהילות. לפני שפרצה המגיפה, הן כבר ארחו כמה תכניות משותפות אונליין שהתמקדו בישראל וכן מועדון ספרים וירטואלי משותף. אבל היקף האיחוד הוירטואלי היום גדול הרבה יותר. "כשמגיע הערב, מתחיל הזמן היהודי שלנו", אומרת קובנו. "ללמוד, לשיר, לתרגל – לא משנה מה אנחנו עושים, אבל אנחנו רואים אחד את השני".
בשבועות האחרונים הם אירחו דיונים על ההיסטוריה של האנטישמיות, הציעו לחברים קונצרטים של מוזיקה יהודית, וקיימו שיעורי יוגה.
סוזנה השל, מרצה בכירה ללימודים יהודיים ע"ש אלי בלק במכללת דרטמות' בארצות הברית, נשאה הרצאה מקוונת על האופן בו מוצגת אינטימיות בפרשנות יהודית, כדי להתמודד עם הגעגוע למגע אנושי שרבים חשים בזמן בידוד.
השאלה הנצחית, "למה אלוהים עושה לי את זה?" עמדה במוקד דיון אחר, אותו הנחה הרב אריאל אדרי, חבר סגל במוסד האיברו-אמריקאי להסמכת רבנים רפורמים (the Iberoamerican Institute for Reform Rabbinical Formation) ורב בקהילת בית שלום בצפון קרולינה. "ההרצאות האלה עוזרות לאנשים להתמודד ולקבל את המצב שבו הם חיים", אומרת קובנו. "קבלה עוזרת לחזק אותם לקראת העתיד".
והעתיד עדיין אינו ברור.
ספרד נמצאת במקום השני באירופה, אחרי איטליה, במספר מקרי המוות ומספר הנדבקים בנגיף הקורונה. לאחרונה החמירה ספרד את הסגר הלאומי, והורתה לכל מי שאינו עובד חיוני להישאר בבית למשך שבועיים לפחות. אנגואיטה וקובנו לוקחים בחשבון את המציאות העגומה הזו, וצופים שהפעילות המקוונת תמשך אל תוך חודש יוני ולכן הם כבר מחפשים תוכניות חדשות כדי להחזיק את הקהילה ביחד גם כשאי אפשר להיפגש בבית הכנסת.
"אם מישהו אי שם יכול להציע הרצאות, מיני-קונצרט או סדנא – הדלתות והחלונות שלנו פתוחים להצעות", אומר אנגואיטה.
הפעילות המקוונת שהובילו אנגואיטה וקובנו סיפקה תחושת הקלה לחברי שתי הקהילות.
"הם גורמים לנו לחוש קרובים, למרות שאנחנו מרוחקים״, כתבה בדוא"ל שרה גונזלס מהקהילה במדריד. "הם מסייעים ליצור מקום של אחדות וחמלה כך שהבדידות נסבלת יותר, והם נותנים לילדים שלנו חיים ושמחה". אדית גלדיס דואנס מהקהילה בברצלונה מסכימה ומוסיפה שהפעילות עזרה לה למלא את הזמן באירועים בעלי אופי יהודי. "המאמצים שמשקיעים קובנו ואנגואיטה יוצאי דופן, מלאים בתחכום, בתושייה ובדמיון", היא אמרה. "הם עוזרים לי להעביר את הימים עם חברים".
בימים כתיקונם, בפסח עורכות שתי הקהילות ארוחות סדר גדולות לכל הקהילה. השנה, התחברו חברי הקהילה כדי לעזור לאנשים לחגוג עם עצמם. קובנו נתנה הרצאה על איך לערוך את ליל הסדר; מריה מנזנרס צילמה סרטון וידאו על אפייה ביתית של מצות; ושרה גרדנר, שערכה את הספר "ספר הבישול של ראש השנה וליל הסדר: סיפורים ומתכונים של הקהילה היהודית הרפורמית של מדריד״, חלקה עם החברים מתכונים לליל הסדר.
בעוד המאמץ לשמור על הפעילות הווירטואלית של הקהילה חוצה לעיתים קרובות גבולות ואפילו יבשות, הקהילות במדריד ובברצלונה גם שומרות כל אחת על פעילות מקומית. חברי הקהילה הצטרפו למאמצי הסיוע בערים ובעיירות – הם מספקים מזון לתושבים המרותקים לביתם, מתנדבים לבדוק מה מצבם של קשישים החיים בגפם ותורמים לקרן שהוקמה עבור אלה שאיבדו את מקום העבודה.
הקהילה היהודית המורחבת במדריד הקימה קבוצה לניהול משברים, שמציעה עזרה של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. "קיימת תחושת אחווה, ללא קשר לזרם הדתי", אומרת קובנו. "זה משמח את לבי, זה כלל ישראל, אנחנו כולנו עם אחד".
עד שהמצב ישתנה, והקהילות יוכלו לשוב ולהתכנס כל אחת בבית הכנסת שלה, התחברות מקוונת תהיה ככל הנראה הדבר הכי טוב שיש. "אנחנו מתחילים כל פגישה ושואלים כל אחד 'אתם בסדר? איך אתם מסתדרים?'" אומרת קובנו, "וזה כמו נשיקה או חיבוק שאתה נותן למישהו בכניסה לבית הכנסת".