ברלין (JTA) – שורת התקפות של לאומנים ימנים קיצונים, שזכו לחשיפה תקשורתית נרחבת, הובילה את הרשויות בגרמניה להגביר את מאמצי האכיפה נגד גופים קיצונים, מהלך שהקהילה היהודית המקומית דורשת זה זמן.
עד לאחרונה התמקדה פעולת המשטרה בטיפול בקיצונים אסלאמיים, אולם כמה מאירועי הטרור האחרונים בוצעו על רקע של מתקפות אנטישמיות שהמניע להם היה אידיאולוגיה ימנית קיצונית. בין הבולטים שבאירועים הייתה המתקפה ביום כיפור בבית כנסת בעיר האלה, הפיגוע נגד מהגרים מוסלמים בשבוע שעבר בהנאו, וההתנקשות ביוני בפוליטיקאי וואלטר לובקה, שתמך בזכויות הפליטים.
לפי נתונים של המשטרה הפדרלית שפורסמו ב-2018, מדי יום מתרחשות חמש תקיפות פיזיות או מילוליות נגד יהודים בגרמניה. בקהילה היהודית סבורים שהמספר גבוה הרבה יותר.
במקביל לעליית התקריות האנטישמיות מצד לאומנים ימנים, גבר בגרמניה כוחה של מפלגת הימין הקיצוני, אלטרנטיבה לגרמניה – או AfD, שצברה השפעה בגופי הממשל במדינה. (מנהיגת המפלגה השמרנית שסומנה כיורשת של אנגלה מרקל התפטרה מוקדם יותר החודש על רקע גילויים כי מפלגתה שיתפה פעולה עם ה-AfD).
זיגמונד קוניגסברג, מומחה למאבק באנטישמיות מטעם הקהילה היהודית בברלין, אומר כי היהודים בגרמניה אינם חשים בנוח. "לפני עשר שנים, אף יהודי לא היה אומר 'ייתכן שאעזוב את גרמניה'", אמר קוניגסברג. "אבל היום, יהודים רבים מוכנים. גם אם הם לא יעזבו את גרמניה, הם יהיו מוכנים".
הרשויות הגרמניות הבטיחו להשקיע משאבים רבים יותר באכיפה ובמחקר על ההתארגנות ההולכת וגדלה של קבוצות ימין קיצוני מחתרתיות, המחזיקות, בדרך כלל, בגישה דומה בכל הנוגע לשנאת זרים, אנטישמיות ולאידאולוגיית יום הדין.
הבטחות אלו מתקבלות בברכה בקרב הקהילה היהודית ואצל פעילים הטוענים שהממשלה עשתה מעט מדי בנושא ולא הבינה כי אנשי הימין הקיצוני אינם זאבים בודדים אלא חלק מרשתות מאורגנות. "הבעיה היא שבמשך שנים התמקדו רק בקיצונים אסלאמיים", אמר מתיאס קוונט, מומחה לימין הקיצוני ומנהל קרן אמדאו אנטוניו, קבוצה הפועלת למיגור אנטישמיות ואפליה בגרמניה. "אין דרך אחרת לומר זאת: הרשויות המעיטו בערכם במשך שנים ועיכבו את תגובתם נגד הימין הקיצוני".
תופעה דומה הייתה קיימת גם בארצות הברית, שם התמקדה פעילות האנטי-טרור משך שנים כמעט באופן בלעדי באיום אסלאם הקיצוני. רק בשנה האחרונה, אחרי גל של פיגועי שנאה ואנטישמיות, אימץ המשרד לביטחון המולדת בארה״ב אסטרטגיה חדשה שהעניקה עדיפות למאמצים נגד טרור מבית ונגד ארגוני ימין קיצוני.
בגרמניה, שבה ביטויים מסוימים של הימין הקיצוני ושל אנטישמיות אינם חוקיים, רשתות של פעילי ימין קיצוני עוברות בהדרגה לפעילות באינטרנט, שם קשה יותר לאתרן. עם זאת, מספר הצלחות בזיהוי רשתות של קיצוניים מעידות עד כמה הצליחו פעילי הימין הקיצוני להטמע במנגנוני הצבא והמשטרה של המדינה. בתחילת החודש, פשטו הרשויות על 13 אתרים בגרמניה כחלק מחקירה נגד קבוצות ימין קיצוני ועצרו 12 חשודים, בהם שוטר. גורמים רשמיים אמרו כי ארבעה מהעצורים תכננו, על פי החשד, מתקפות על פוליטיקאים, פליטים ומוסלמים במטרה לעורר תסיסה שתוביל למלחמת אזרחים.
בינואר ערכה המשטרה חיפושים בבתיהם של חברים בארגון Combat 18, קבוצה נאו-נאצית שהוצאה לאחרונה מחוץ לחוק. המשטרה מסרה כי הפשיטות היו תגובה ישירה לרצח לובקה ולמתקפה בהאלה. רוצחו של לובקה נחשד כי השתייך ל-Combat 18. בסיסה של הקבוצה הוא בבריטניה אולם לדעת הרשויות הגרמניות היא פעילה בגרמניה גם כן מאז שנת 2012.
לקבוצות קיצוניות רבות יש קשרים בתוך הצבא הגרמני, המשטרה וכן קשרים עם פוליטיקאים. העיתון הגרמני Welt Am Sonntag חשף בחודש שעבר, כי יותר מ-500 חיילים גרמנים נחקרו בגין קשרים עם הימין הקיצוני. רוב המקרים, 360 במספר, התגלו ב-2019. לפי דיווח אחר, נעלמו בעשור האחרון יותר מ-100 רובים מזרועות הביטחון השונות. אחד מכלי הנשק, תת-מקלע, התגלה בביתו של אדם שהיה חלק מיחידה עילית של משטרת גרמניה ואשר השתתף בקבוצת דיון של אנשי ימין הקיצוני.
הממצאים, אומר תומס הלדנוואנג, נשיא המשרד הפדרלי להגנת החוקה, מצביעים על כך שהממשלה לא הצליחה להסתכל על "התמונה הגדולה ועל הרשתות שבהן הפעילות מתקיימת". בממשלה הגרמנית משיבים לביקורת בשורה של צעדים שמטרתם חיזוק מערך החקירות והאכיפה נגד גורמי ימין קיצוני. בין הצעדים שננקטו מונות הרשויות גיוס של כוח אדם נוסף למשטרה הפדרלית ולמשרד להגנת החוקה.
אבל יישום צעדים אלה, אמר קוונט, עלול לארוך שנים. הוא הוסיף שגם לאחר שיוקצה התקציב לכך, איוש המשרות החדשות לא יהיה פשוט. "הרשויות מתקשות למצוא כוח אדם, במיוחד כוח אדם שמתאים למשימה", הוא הסביר.
החשש הוא שכל עיכוב יאפשר לימין הקיצוני להתפשט עוד יותר.
לארגון אוניטר (Uniter), קבוצת ימין קיצוני שמאמיניה מתכוננים ליום הדין, יש חברים בכל רחבי גרמניה וקשרים בצבא, כך על פי דיווח של ב״גרדיאן״ הבריטי. מייסד אוניטר, אנדרה שמיט, הוא עצמו חייל לשעבר ביחידת עילית בצבא הגרמני, שהקים את הקבוצה כרשת תמיכה לאנשי צבא, משטרה ואנשי ביטחון אחרים, שמאמינים בדרכו.
בפשיטות על בתים השייכים לחברי אוניטר נמצאו פריטים צבאיים, ולידי Monitor ARD הגיע סרטון שבו נראים חברי הקבוצה עורכים תרגילים בדרום גרמניה ביוני 2018. שמיט אמר כי בתרגילים לא נעשה שימוש בנשק חי אלא ברובי איירסופט, שיורים כדורים דרך קנה עם קפיץ, אולם חייל לשעבר תיאר את התרגילים כ"אימון קרב". קיום אימונים מעין-צבאיים על ידי קבוצות פרטיות דוגמת אוניטר אינו חוקי בגרמניה. שמיט נקנס בגין אחזקת ציוד צבאי, בכלל זה רימוני אימונים שנלקחו מהצבא.
"הבעיה בגרמניה גדולה הרבה יותר, זה משהו שהוסתר עד עכשיו", אמרה יאנינה פינדייזן, עיתונאית שחוקרת את הימין הקיצוני בגרמניה ושבעבר הוחזקה משך שנה בשבי קיצונים אסלאמיים בסוריה. "מפחיד שרשויות הביטחון הן חלק מתהליך ההסתרה. בכל מדינה יש קבוצות ימין קיצוני, גם בארצות הברית. אבל בגרמניה, שבה החל הנציונל סוציאליזם את דרכו, הן כביכול אינן קיימות".
ארגון אוניטר הוקם כאשר פינדייזן הוחזקה בשבי בסוריה. בראייתה, מבחינות רבות קבוצה זו ואחרות כמוה מסוכנות יותר מהטרוריסטים האסלאמיים. "יש להם גישה לכלי נשק, תחמושת, תשתית. זה הרבה יותר מזה", היא אמרה. "לעומתם, האסלאמיסטים לא היו מאורגנים כראוי".
