(JTA) – יהודים אוהבים להתווכח, בכך אין כל חדש. והאחרונים לגלות זאת היו אנשי הטליבאן.
הזרוע האיסלאמית הקיצונית אשר מבקשת לשלוט באפגניסטאן מצאה עצמה מעורבת בויכוח בין שני היהודים האחרונים שנשארו במדינה, ובסופו של דבר גם אנשי הטליבאן הרימו ידיים.
הכל מתחיל עם זבולון סימנטוב, בן 66, הנחשב לאחרון היהודים שנותרו באפגניסטן. לאחרונה התראיין סימנטוב לכתבת פרופיל באתר Foreign Policy שחשפה סיפורים מדהימים מחייו של האפגני הנמרץ. בין השאר דווח בכתבה כי אנשי הטליבאן כלאו אותו בעבר בשל ויכוח מר עם יהודי אחר, ולאחר מכן סילקו אותו מהכלא משום שמאסו בחיכוכים הבלתי פוסקים ביניהם.
סימנטוב הוא דמות מוכרת בעולם היהודי ולא מעט נכתב על מעמדו כיהודי האחרון שעדיין מתגורר באפגניסטן שסועת הקרבות. הוא חובש כיפה ושומר שבת, אבל מוכן לצפות בטלוויזיה אם גוי של שבת ידליק למענו את המכשיר. הוא מתגורר בבית הכנסת היחיד שעוד נותר על תילו במדינה, ושאותו שיפץ במו ידיו, בלב לבו של רובע הפרחים בקאבול. בכל שבת, קורא סימנטוב בתורה מעל הבימה בבית הכנסת הישן. הוא שונא את הטליבאן, ושם לעצמו למטרה להשיב את ספר התורה שגנב משרד הפנים. האגדה העיתונאית מספרת שהוא מסכים להתראיין רק בעבור חופן דולרים (או אירו).
אבל כתבת הפרופיל האחרונה, שפורסמה לרגל חזרתו הצפויה של הטליבאן לעמדות שלטוניות אפגניסטן, מעמיקה את ההיכרות עם האיש.
"כולם ברחובות מכירים אותו," סיפר אחד השכנים. "הוא בולט בשטח, ולפעמים הוא גם חם מזג, אבל אנחנו נהנים להיות איתו."
יהודים התגוררו באפגניסטן במשך אלף שנה ויותר. הם החלו להגר ממנה טיפין-טיפין רק לאחר מלחמת העולם השנייה. עליית הקומוניזם, ורדיפת הצבא האדום את המיעוטים הדתיים ברחבי מרכז אסיה. הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979 היתה הקש האחרון ודחפה רבים מיהודי המדינה לעלות לישראל או להגר לארצות הברית ולשאר מדינות העולם.
עם עליית הטליבאן לשלטון בשלהי שנות התשעים, עלה סימנטוב לישראל יחד עם בני משפחתו; אשתו, בנותיו ואחיותיו מתגוררות בה עד היום, אך הוא עצמו חזר לקאבול כעבור חודשיים בלבד. "לא רציתי להישאר שם. אפגניסטן היא המולדת שלי", הוא הסביר ל-Foreign Policy.
כשחזר לאפגניסטן, פגש סימנטוב את יצחק לוי, שהיה מבוגר ממנו בעשרים שנה והתגורר בבית הכנסת של העיר. השניים לא הסתדרו, בלשון המעטה. הם "התקוטטו באכזריות סביב השאלה מי הבעלים החוקיים של הקרקע", דווח ב-JTA בשנת 2017. בגלל המריבות, עברו שני היהודים להתגורר באזורים נפרדים של בית הכנסת.
ב-1998, פנה לוי לשר הפנים של ממשלת הטליבאן והאשים את סימנטוב בגניבה של תשמישי קדושה יהודיים. בתגובה, סימנטוב הלשין לטליבאן שלוי מנהל בית בושת חשאי ומוכר בו אלכוהול, טענות שלוי הכחיש נמרצות. סימנטוב הפיץ גם שמועה שלוי התאסלם, וגם את זה הכחיש יריבו.
"אני לא מדבר איתו, הוא השטן", סיפר סימנטוב לניו יורק טיימס בשנת 2002. "כלב יותר טוב ממנו… אין לי טענות רבות כלפי הטליבאן, אבל יש לי הרבה מאוד טענות כלפיו". לוי הגיב ואמר שסימנטוב הוא "גנב ושקרן"
ממשל הטליבאן מאס במאבקים הבלתי פוסקים בין השניים, והם הושלכו לכלא. אלא שבסופו של דבר הם סולקו גם משם, לאחר שהמשיכו להתנצח ביניהם גם בין כותלי הכלא. לוי הלך לעולמו בשנת 2005.
"[אנשי הטליבאן] הכו אותי הרבה״, סיפר סימנטוב ל-Foreign Policy. "נכלאתי כמה פעמים בגלל השרלטן הזה לוי. הוא רצה להיפטר ממני כדי למכור את בית הכנסת. אבל תודה לאל, הוא לא הצליח".
למרבה הצער, החיכוכים ביניהם אפשרו לטליבאן לגנוב את ספר התורה של בית הכנסת. מגילת הקלף מהמאה ה-15 נגנבה, על פי הטענות, על ידי שר הפנים של הטליבאן ומאז נמכרה בשוק השחור.
סימנטוב נדר למצוא את ספר התורה ולהמשיך בחיפושים עד יומו האחרון. הוא עדיין מאמין שהספר יצוץ ויתגלה בבוא היום, "אבל בין אם זה יקרה ובין אם לא, יהיה לפחות יהודי אחד שמחכה לו — והוא ימשיך לחכות בקאבול".
"אני אדם חסר מורא. לעולם לא אעזוב את אפגניסטן, לא בגלל הטליבאן ולא בגלל אף אחד אחר", הבהיר סימנטוב בראיון.
בכתבה נשאל בכיר הטליבאן חיירואללה חיירחווה לדעתו על הויכוח סימנטוב ולוי. הוא התקשה להסתיר את חיוכו כשנזכר בהתקלות עם שני היהודים האחרונים של המדינה. "כן, אני זוכר אותם״, הוא אמר. ״הם עשו לי הרבה בעיות״.
