(JTA) – הרקע היהודי של במאי הקולנוע עטורי הפרסים ג׳ואל ואיתן כהן ידוע לכל. הם נולדו למשפחה יהודית בסיינט לואיס פארק שבמינסוטה ובקריירה הקולנועית ארוכת השנים שלהם דאגו לשלב דמויות יהודיות רבות בסרטיהם: הגיבור הראשי בסרט "ברטון פינק", סוכן ההימורים ברני בירנבאום בסרט "צומת מילר", וכמובן הגר היהודי המפורסם ביותר בתולדות הוליווד, וולט סובצ'אק ב"ביג לבובסקי".
אבל היצירה היהודית ביותר של האחים כהן הייתה כמובן A Serious Man, או כפי שכונתה בישראל – "יהודי טוב", שיצאה לאקרנים בשנת 2009, החודש לפני עשר שנים בדיוק. העלילה מתרחשת ב-1967, בעיר הולדתם של האחים במינסוטה, ועל פי כל הסימנים היא מבוססת בקווים כלליים מאוד על ספר איוב התנכ"י.
"יהודי טוב" נפתח בציטוט המיוחס לרש"י, ובסצנת פתיחה קצרה שמתרחשת בשטעטל מהמאה התשע-שרה. מיד אחריהן, גולשת העלילה לסיפורו של לארי גופניק (בגילומו של שחקן יהודי שהיה אז אלמוני, מייקל סטולברג), מרצה יהודי שחייו מתפרקים פתאום לנגד עיניו, ממש כמו בספר איוב.
נדמה שילדיו של לארי אינם מכבדים אותו. בנוסף, אויב מסתורי שולח מכתבי שטנה והשמצה לוועדת המינויים שאמורה לאשר את הקביעות שלו, ובכך מסכן את הקריירה שלו. אשתו (שרי לניק) עוזבת אותו לטובת ידיד המשפחה לשעבר, סיי אייבלמן (פרד מלמד). ויש גם רמזים לכך שלארי אולי סובל מבעיות בריאות קשות.
"לא עשיתי שום דבר" היא המנטרה של לארי לאורך כל הסרט.
במצוקתו כי רבה, פונה לארי אל הדת ונועץ בשלושה רבנים — אלא שהוא מקבל מהם תגובות שונות לחלוטין, ואף אחת מהן לא מועילה במיוחד. הרב הצעיר גינסלר (השחקן סיימון הלברג מסדרת "המפץ הגדול") נואם נאום הומניסטי על הצורך למצוא את היופי בעולם. הרב נכטנר מספק את אחת הסצנות המזוהות ביותר עם הסרט, כשהוא מספר משל ארוך אבל לא ממש מנחם על רופא שיניים יהודי שמוצא כתובת בעברית החקוקה על שן של מטופל גוי.
הרב מרשק הקשיש, לעומתם, מסרב להיפגש עם לארי ("הרב עסוק", אומרת לו שוב ושוב מזכירתו של מרשק).
כמו מיטב יצירותיהם של האחים כהן, גם "יהודי טוב" היא קומדיה שחורה, אבסורדית ומשוחקת היטב, המתמודדת עם נושאים כבדים כמו ניכור וניהיליזם. הפנייה אל הרבנים בסרט נועדה מן הסתם לשדר את המסר שהדת היהודית לא תמיד מספקת תשובות קלות, כפי שאומרת גם דמותו של הרב נכטנר.
בשנת 2009, כתב ה-Jewish Chronicle שהסרט הוא "יצירת מופת יהודית" וגם "הסרט האמריקאי הטוב ביותר על החוויה היהודית של דור שלם". אבל היו לא מעטים שראו את הסרט באור חיובי הרבה פחות, גם בשל האופן שבו מתוארים בו היהודים.
מבקרת הקולנוע היהודית אלה טיילור כתבה ב-LA Weekly שהסרט "רע מאוד ליהודים", ואף דימתה אותו ל"מפולת שלגים של איקונוגרפיה יהודית מכוערת".
"'יהודי טוב' עמוס ביהודים שמנים, ביהודים תוקפניים, ביהודים פסיביים-אגרסיביים, ביהודים בוגדניים, ביהודים מפסידנים, ביהודים נוכלים, ביהודים קריקטוריסטים, ביהודים שלוגמים ברעש את מרק העוף שלהם, וכצפוי גם במקבץ של רבנים צהובי-שיניים ונבערים, שמוצגים כחכמי הדור", כתבה טיילור.
הרב בנג'מין בלך, במאמר שפרסם בשעתו באתר אש התורה שהיהודים בסרט אינם אלא "נלעגים, סאטיריים וסטריאוטיפיים כמיטב המסורת האנטישמית".
עשר שנים אחרי, יצאנו לשמוע, בדיוק כמו לארי, מה חושבים הרבנים על הסרט ועל תפקידו כיום בחברה היהודית האמריקנית. כמו שאפשר לצפות, היו לרבנים יותר מתשובה אחת.
יש מי שעבורו הסרט הוא לא פחות מ"כתב אישום" נגד יהדות אמריקה
הרב יואל שוורץ מברוקלין מייסד הקהילה התרבותית-יהודית IDRA, מגדיר את עצמו "חסיד האחים כהן" וגם "מעריץ מושבע של הסרט". הביקורת שלו אינה על הסרט עצמו, אלא על מה שהיצירה מלמדת על הזרמים השונים ביהדות האמריקאית.
"'יהודי טוב' הוא כתב האישום החמור ביותר כלפי הריקנות של יהדות אמריקה," טען הרב הרפורמי בראיון ל-JTA. לדברי שוורץ, לארי פונה לרבנים לעזרה, וכל אחד מהם מכזיב אותו — "הרב הצעיר והבוסרי, הרב הבכיר והלהגן, וגם התלמיד החכם," או המלומד הנערץ. "לאף אחד מהם אין שמץ של מושג מה עובר עליו, ואף אחד מהם אפילו לא מנסה להקשיב ללארי ולהציע טיפת חמלה", אמר שוורץ. לדעתו, הסצנה הבולטת בסרט שבה קורא בנו של לארי בתורה כהכנה לטקס בר המצווה שלו, בזמן שהוא מסטול לגמרי, "רק מדגישה עד כמה מגוחכת ונלעגת העמדת הפנים הזאת".
הרב גלן אטמן נדיב יותר כלפי מצבה של הקהילה היהודית האמריקנית כפי שהיא משתקפת בסרט. אטמן,רב בכיר בקהילה הרפורמית ״אור עמי״ בלפאייט היל שבפנסילבניה, מספר שהסרט ״יהודי טוב״ מוזכר לא פעם בדיונים על ספר איוב או בשיעורי תורה שהוא מעביר. "זה סרט מבלבל ומאתגר, ניסיון פיקחי ומוצלח מאוד ליצור סיפור ייחודי בהשראת אחד מספרי התנ"ך", אומר אטמן. "הערכתי את העובדה שנכללו בסרט מושגים עבריים ויהודיים בלתי-מתורגמים, כאלה שהעניקו לו נופך של 'יש משהו עמוק יותר בסרט הזה'".
כרב, הוא נפגע קצת בצפייה ראשונה מתיאור הרבנים. "לא רק משום שזה מציג את היהודים באור שלילי מאוד — אלא שזה מציג את הרבנים באור שלילי עוד יותר", אמר אטמן על הרושם הראשוני שלו מהסרט. אבל לאחרונה הוא החל לראות ברב הצעיר מבין השלושה את "תמציתו האמיתית" והיחידה של רב אמיתי, בניגוד לקריקטורה. בעיניו, זה מסמל את השינוי העצום שחל בפניה של הרבנות מאז 1967. "כולם תמיד מניחים שרב הוא גבר זקן ולבן, עם זקן ארוך ולבן", הסביר אטמן, לפני שמנה את שמותיהן של רבות מחברותיו ללימודים, כולן "רבניות נפלאות ומלאות עוצמה".
לדבריו, אפשר להתייחס לרבנים שבסרט כאל קריקטורה של דורות שונים או של זרמים שונים ביהדות, או פשוט כעמדות סותרות בתוך היהדות. אטמן והשווה את עלילת הסרט לפרק בספר איוב, שבו פוגש איוב שלושה חברים, אלא שאף אחד מהם אינו משיא לו עצה שימושית במיוחד.
מי שאולי יכול להכריע בסוגיה הוא הרב נורמן כהן, הרב המקומי במינסוטה שם מתרחשת עלילת הסרט ושם גדלו האחים כהן. הרב כהן שירת בבית הכנסת הרפורמי ״בית שלום״ במינטונקה, פרבר של מיניאפוליס שגובל בסיינט לואיס פארק. במאמר שכתב על הסרט בשנת 2011 עבור The Journal of Religion and Film, טען כהן שנפגע מכמה מהדימויים בסרט, אך אין בכך כדי לומר שאין ליצירה צדדים חיוביים. "מכל הסרטים שלהם, זה הסרט היהודי המוצהר ביותר, אולי גם הפילוסופי ביותר בפוטנציה וגם המטריד ביותר מבחינה תיאולוגית", כתב כהן.
היוצרים עצמם נזהרו תמיד מלקבוע עד כמה סרטם מספק תיאור אמיתי של חיי הקהילה היהודית האמריקנית. ג׳ואל ואיתן כהן נשמעים לא פעם כמו הרבנים בסרט ״יהודי טוב״, כשהם דנים ביהדותה של היצירה: התשובות שלהם רק מעלות שאלות נוספות.
"היו דמויות יהודיות, אבל לגבי האופן שבו הרקע שלנו השפיע על מה שאנחנו עושים…מי יודע?" אמר ג'ואל כהן בראיון ל״הארץ״ בעת ביקורם בישראל בשנת 2011. "אנחנו לא חושבים על זה… אין ספק שהמורשת היהודית שלנו השפיעה על איך שאנחנו רואים את הדברים".
"מעולם לא ניסינו להסתיר [את יהדותנו] או להתנהל סביבה על קצות האצבעות," אמר איתן כהן ל-Jewish Chronicle בשנת 2009, עם יציאת הסרט לאקרנים. "הוליווד הייתה תמיד יהודית מאוד, אף שייסדו אותה יהודים שרצו בעיקר להתבולל. כפי שאמר לנו פעם חבר שלנו, 'אם עסקי הקולנוע לא היו קשים כל כך, אלוהים לא היה מפקיד אותם בידי היהודים'".
