(JTA) – הרשויות בגרמניה בוחנות מחדש את גישתן לאבטחת מוסדות יהודיים בעקבות פיגוע הירי מחוץ לבית הכנסת בעיר האלה.
ארוע הירי, שהתרחש ביום כיפור, הסתיים ללא נפגעים בבית הכנסת, אבל המפגע רצח שני בני אדם מחוץ למקום. היו אלה הדלתות המבוצרות היטב של המבנה שמנעו את כניסתו של היורה לבית הכנסת. ג'וזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, הגדיר את העדרם של השוטרים באזור ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי כ"שערורייה".
כעת, מנסים גורמים מקומיים ופדרליים בגרמניה להבטיח שתקרית כזו לא תחזור על עצמה.
במחוז תורינגיה שבמזרח, הסכימו הרשויות להציב שוטרים חמושים מחוץ לבתי כנסת במהלך התפילות, כך דיווח דר-שפיגל. במחוז הסן, הוחלט לספק מאבטחים לכל בית הכנסת והמוסדות היהודיים במהלך חגים יהודים. בבוואריה, הוסיפה ניידות המשטרה את בתי הכנסת לרשימת התחנות בהן עוצרים הפטרולים החמושים באופן שגרתי.
ברמה הפדרלית, שר הפנים הורסט סיהופר אמר כי המשטרה תצטרך "להתבונן ביתר תשומת לב בזירה של הגיימרים", בהתייחסו לשימוש התכוף של היורה בהאלה בפלטפורמות למשחקים מקוונים. ההערה הזו הציתה מחאה מצד שחקני משחקי וידאו גרמניים, החוששים מפני פלישה לפרטיותם על בסיס מה שהם מכנים הכללה שגויה.
אחת היוזמות לשיפור רמת הביטחון של יהודי גרמניה כוללת תכנית בת שבע נקודות שגיבשה ארגון המחקר ״יוזמת הערכים של יהודי גרמניה״. בין הרעיונות שהועלו בתוכנית: ניטור בזמן אמת של אתרי וידאו דוגמת אלו שבהם שידר המפגע מהאלה את מסע הירי שלו במשך 30 דקות לפני שנתפס. המלצה נוספת קוראת למשטרה לשפר את זמן התגובה שלה לאירועים מסוג זה, זאת לאחר שהתברר כי חלפו 16 דקות עד ששוטרים הגיעו לזירה והתעמתו עם היורה. המשטרה, טענו נציגי הארגון ״טעתה בהערכה״ של האיום הניצב בפני קהילות יהודיות קטנות כמו זו של האלה. "הגיע הזמן שגרמניה תחליט איך היא מתמודדת עם שנאת היהודים ושאר צורות שנאה לא אנושיות", כתב אליו אדלר, יו"ר הקבוצה. "השיטות הקודמות בבירור אינן מספיקות".
נבחרי הציבור הגרמנים נוטים להסכים. הם מיהרו לגנות את התקיפה ולהבטיח לקהילה היהודית את תמיכתם. הקנצלרית אנגלה מרקל השתתפה בעצרת בברלין ביום הפיגוע ושיגרה מסר ליהודים בהאלה שממשלתה מחויבת "לעשות כל שביכולתה כדי שתוכלו לחיות בבטחה". מרקל אמרה שהתקיפה "מראה לנו שזה לא כל כך פשוט וכי עלינו לעשות אף יותר", אם כי היא לא פירטה מהם הצעדים שיש לנקוט לדעתה.
כיום, ציין אופיר רווח, מנהל מרכז הביטחון והטיפול במשברים של הקונגרס היהודי האירופי, אין הגנה משטרתית סביב רבים מבתי הכנסת והמוסדות היהודים בגרמניה. "בערים הגדולות, הקהילות היהודיות זוכות להגנה משטרתית בנוסף לחברות השמירה הפרטיות שהן שוכרות, אבל בקהילות קטנות כמו בהאלה זה לא קיים, מה שמשאיר אותן חשופות", הוא אמר.
בפרנקפורט, משלמת הקהילה היהודית, אשר מונה כ-6,600 חברים, 1.2 מיליון דולר בשנה עבור חברת אבטחה פרטית כדי להוסיף שכבה נוספת של הגנה מעבר לזו שמספקת המשטרה, כך סיפר ליאו לטש, ראש האבטחה של הקהילה, לדר-שפיגל.
בברלין, הקהילה היהודית והממשלה חילקו ביניהן את עלויות חברות האבטחה הפרטיות, אמר סרגיי לגודינסקי, חבר בפרלמנט האירופאי ולשעבר מנהיג בקהילה היהודית בעיר.

(Hendrik Schmidt/picture alliance via Getty Images)
בצרפת השכנה, המצב שונה באופן קיצוני.
לאחר הטבח של במשרדי המגזין שארלי הבדו ובמרכול הכשר בו נרצחו ארבעה יהודים, השיקה הממשלה מבצע בשם ״סנטינל״, במסגרתו הוצבו אלפי חיילים מסביב לבנייני הקהילה היהודית ומטרות אפשריות אחרות. הממשלה הצרפתית נושאת כמעט בכל עלויות האבטחה של המוסדות היהודים, המגיעות לכ- 1.2 מיליון דולר ביום.
אבל הפתרון הזה רחוק מלהיות מושלם. בתי כנסת ברחבי צרפת הפכו למבצרים והנוכחות המשטרתית הכבדה מקשה על יהודי צרפת ליהנות מתחושת נורמליות. כ-30,000 יהודים צרפתיים עלו לישראל מאז שנת 2013.
סנדרה סבאח, אם יהודייה לארבעה מפביון-סו-בואה, פרבר צפון-מזרחי של פריז, אמרה שהחיילים מחוץ לבית הספר היהודי של ילדיה רק מעצימים את החרדה שלה לגבי ביטחונם. היא מעודדת את הילדים שלה "לחיות במקום אחר, כמו אנשים נורמליים ולא ככה, כשאני מפחדת בכל דקה שהם לא בבית – במיוחד כשהם בבית הספר", היא סיפרה ל-JTA.
רווח סבור שאפשר לבצע התאמות במודל הצרפתי כדי לעשותו פחות מגביל.
"אין למעשה צורך בחיילים עם רובים וניידות משטרה מול בית כנסת", הוא אמר. "ניתן להשתמש בחוכמה בטכנולוגיה, כולל במצלמות אבטחה ובדלתות טובות כמו זו שבהאלה, כדי להפחית סוג כזה של נוכחות".
בדומה לבתי כנסת אחרים באירופה, הדלתות בבית הכנסת בהאלה חוזקו בשנים האחרונות כחלק מתוכנית מיגון שמימנה המגבית היהודית המאוחדת בעזרת כמה תורמים. סטיפן בליוט, הימני הקיצוני שביצע את התקיפה בבית הכנסת בהאלה, ירה על הדלתות וניסה להשתמש בחומרי נפץ כדי לפתוח אותן. משלא הצליח, הוא ירה למוות באישה שעברה ברחוב ואז הרג עוד גבר בחנות קבב סמוכה.
"זה היה אמצעי בטיחות פסיבי יעיל שהציל חיים", אמר רווח על הדלתות הממוגנות, "אבל צריכה להתלוות אליו תגובה מהירה".
רווח אמר כי טכנולוגיות חדשות, כמו תוכנות לזיהוי פנים שיכולות לספק אזהרות מקדימות כאשר מזוהה איום מוכר בסמוך למוסד יהודי, יכולות לסייע לכוחות אכיפת החוק. הוא אמר פריסת הטכנולוגיות האלו מתעכבת בגלל חוקי פרטיות של האיחוד האירופי. "הפתרון הוא שימוש חכם יותר במשאבים הזמינים, לא לזרוק עוד חיילים ורובים על המוסדות היהודים", אמר רווח. "זה עולה יותר מדי כסף ובכנות רק מפנה את המפגעים לעבר המטרות הפגיעות יותר".
חברים בקהילה היהודית בגרמניה תוהים האם יש בכוחה של הממשלה לאפשר להם לחיות במדינה בבטחה. הנריק ברודר, סופר יהודי ואחד מהסלבריטאים המוכרים ביותר בגרמניה, נשמע פסימי. "הגיע הזמן להכיר באמת: אין מקום ליהודים באירופה, או לכל הפחות לא נותר עבורם מקום בטוח", הוא אמר ל-JTA. הברירות שעומדות בפני יהודי אירופה, לדעתו, הן או לעזוב, או "לבלות את שארית חייהם בקהילה מגודרת, מוגנים על ידי המדינה".
"אני לא רואה בזה חיי קהילה יהודית", אמר ברודר. "אני רואה בזה לכל היותר הישרדות של הקהילה היהודית".
לגודינסקי, המחוקק מהפרלמנט האירופאי, מסכים כי הפיגוע בהאלה הוא פעמון אזהרה מבחינה ביטחונית, אבל מתעקש שיהודי גרמניה ישרדו על אף האתגרים הביטחוניים. "עלינו להיות יותר נראים לעין, לא פחות", אמר לגודינסקי. "אסור לנו להתכנס פנימה, אלא להיפתח ולבנות גשרים עם בעלי ברית שמבינים שאלו לא היהודים שצריכים להילחם באנטישמים, אלא כל החברה".