ניס, צרפת (JTA) – כבר כמעט אלף שנים שהעיר המנומנמת שלחוף הים התיכון משמשת מפלט ליהודים.
ניס, בעבר מרכז סחר בעלת מסורת של סובלנות, הייתה עד לפני 15 שנה הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בצרפת. אבל השפעתן הרעה של אנטישמיות, טרור, בעיות כלכליות והתבוללות שחקה את הקהילה היהודית, שבעבר מנתה כ-20 אלף חברים. הערכה שביצעה בשנה שעברה הקונסיסטוריה הצרפתית, ארגון ארצי המספק שירותי דת ליהודים אורתודוקסים, מצאה כי הקהילה היהודית בעיר הצטמקה לגודל של כ-3,000 נפש, שפל הדומה לזה שחוותה העיר אחרי מלחמת העולם השנייה. ישנם, עם זאת, גורמים יהודים המעריכים כי מספר היהודים בניס גבוה יותר.
פניה של הקהילה היהודית בכל רחבי צרפת עוברים בשנים האחרונות שינוי בגלל המצב הבטחוני והכלכלי. אבל הפגיעה של גורמים אלה קשה במיוחד בניס, עיר הנעדרת את ההזדמנויות התעסוקתיות והכלכליות שיש ליהודים במרכזים עירוניים אחרים בצרפת. "ניס היא עיר קטנה עם קהילה יהודית קטנה, וממש מרגישים איך גל העלייה לישראל משנה אותה", אמר יעקב פריינטי, סטודנט בן 29. אחותו של פריינטי כבר עלתה לישראל, והוריו מתכננים לעלות בקרוב.
"האם יש עתיד לקהילה שלי? אני לא יודע", אמר פריינטי. "אני חושב שזו בעיה כללית של כל היהודים בצרפת. היא פשוט מורגשת יותר בקהילה קטנה כמו זו שלנו".
בקהילה היהודית של ניס ישנם חברים שמצביעים על פיגוע הדריסה בעיר בשנת 2016 כקו פרשת המים. באותו פיגוע, מחבל אסלאמי קיצוני הרג 86 בני אדם ופצע מאות בטיילת העירונית במהלך חגיגות יום הבסטיליה. הפיגוע לא כוון נגד יהודים, "אבל הוא הכניס למשוואה פחד בדרך שלא הכרנו", אמרה סימון דרמון, ממנהלות הסניף המקומי של הקונסיסטוריה.
הרב יוסף יצחק פינסון, שליח חב"ד בעיר, סבור שיש עדיין 10,000 יהודים החיים בניס, אך גם הוא מסכים שפיגוע הדריסה "יצר גל של עזיבה".
בניס אפשר למצוא עדיין קומץ מסעדות כשרות ו-15 בתי כנסת, אך, לדברי פינסון, מרביתם מתקשים לגייס מניין. סניף "בני עקיבא" בעיר, שבעבר היה פעיל, נסגר בשנים האחרונות. בבית הכנסת הגדול, שקולות המתפללים אשר נהגו למלא אותו בימי שבת וחג הדהדו ברחובות הסמוכים, יש כיום יותר כיסאות ריקים מתפוסים.
זכרי פרנקל, יליד ניס בן 30 שעלה לישראל בשנת 2009, סבור שהמפנה חל בקהילה היהודית עוד לפני פיגוע הטרור ביום הבסטיליה. לדעתו, המקור לדלדול האוכלוסייה הוא הזינוק בגילויי אנטישמיות אלימה החל מתקופת האינתיפאדה השנייה. מספרם של היהודים הצרפתים שעלו לישראל טיפס במיוחד לאחר שנת 2013 כששנאת היהודים החלה להיות מורגשת באופן יומיומי. "התחילו להטריד ברחובות", אמר פרנקל, אשר נוהג לחבוש כיפה בציבור. בשנת 2001 הוא עבר מבית ספר יהודי לבית ספר ציבורי ונתקל שם בגילויי אנטישמיות מובהקים. "התחילו לאיים עליי, לא רק בדרך לבית הספר, אלא גם בכיתה, בגלל שאני יהודי".
פריינטי חובש כיפה גם הוא. הוא מעולם לא נתקל בהטרדה בניס, אך לדבריו השפעות האנטישמיות הורגשו "בעקיפין". "אנשים רבים עזבו בגלל זה", הוא אמר, "במיוחד לאחר פיגוע הדריסה".
המצב הכלכלי בניס מוסיף קושי נוסף. שיעור האבטלה באזור הוא השלישי בגובהו בצרפת, ורבים מיהודי ניס מתמודדים עם קשיים כלכליים שלא הכירו בעבר. כ-120 מיהודי העיר מקבלים סיוע כספי מהקהילה, לפי נתוני הקונסיסטוריה.
"אין כאן אפשרויות אמתיות מבחינת הקריירה", אמר פריינטי.
אולם יש עדיין סיבות רבות להישאר בעיר וביניהן מדיניות "ביטחון תחילה" של ראש העיר ניס כריסטיאן אסטרוסי. ראש העיר הימני נחשב בן ברית עבור רבים מיהודי צרפת. אסטרוסי הכריז בשנת 2014 כי הוא "יהודי בלב" ו"חבר גאה של ישראל" וזוכה להערכה בקרב יהודי העיר. "הוא גורם חשוב בהרגעת יהודי ניס ויצירת תחושת ביטחון", אמר פרנק מדיוני, נשיא הקהילה היהודית המסורתית של ניס.
בשנה שעברה שיבח ה״קריף״, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת, את אסטרוסי על טיפולו באירוע שבו הותקף יהודי אשר ענד תליון בצורת מגן דוד. הרשויות הגדירו את הארוע "תקיפה אנטישמית" ובתוך שעות עצרה המשטרה ארבעה חשודים, כולם בנים למשפחות שהיגרו ממדינות מוסלמיות.
(Myrabella/Wikimedia Commons)
כמה חברים בקהילה אמרו שעזיבתם של אלפי יהודים דווקא חיזקה את הלכידות בקרב מי שנשארו בעיר. בית הכנסת של מדיוני, ״מעיין אור״, גדל בחמש השנים האחרונות מ-84 משפחות חברות ל-135. היחסים בין הקהילות הפרוגרסיביות והאורתודוקסיות בניס הם "חיוביים וידידותײם", לדבריו, זאת בניגוד למצב במקומות אחרים צרפת, שם ישנה מתיחות בין הזרמים היהודיים השונים. "בגלל הטרור יש נחישות להיות ביחד ולהביע את היהדות שלנו", אמר מדיוני.
בשנת 2015 פתחה תנועת חב"ד מרכז קהילתי חדש בווילה ישנה במרכז ניס, שם נערכים אירועים למאות משתתפים בחגים יהודיים. ההרשמה לשלושת בתי הספר היהודיים בניס, בהם לומדים כ-600 תלמידים, גדלה במידה ניכרת בשנים האחרונות, אמר פינסון. "אם כי, האמת היא שהעלייה הזו במספר הנרשמים לבתי הספר היהודיים היא ככל הנראה תוצאה של התחזקות האנטישמיות בבתי הספר הציבוריים", הוא הוסיף.
