(JTA) – בעוד שבועות ספורים יתכנסו חברי בית-הכנסת "בית התפילה" באולימפיה שבמדינת וושינגטון, לתפילות יום הכיפורים. הם יקראו במחזור את הפסוק מספר ישעיהו נ"ו, ז' – "כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכָל־הָעַמִּֽים".
במקרה של בית-הכנסת הזה, הפסוק הזה אכן מתקיים כלשונו.
בשבוע שעבר הסכימה הקהילה היהודית, המשתייכת לתנועה ליהדות מתחדשת ושוכנת מדרום לסיאטל, להעניק מחסה למריה פאבלו מאטיאס, מהגרת מגואטמלה שהגיעה ללא אישור, ולבנה. שני מבקשי המקלט מתגוררים כרגע בבית-הכנסת כדי להימנע ממעצר ומגירוש.
ארגון "תרועה", קבוצת רבנים למען זכויות אדם, מציין כי זהו בית-הכנסת היחיד בארה"ב, ככל שידוע, הנותן מחסה למהגרים חסרי- מסמכים שמחפשים מקלט מפני גירוש. "ההכרה שאנחנו אכן עושים זאת, שאנחנו מסורים לעשיית צדק חברתי, שזהו 'תיקון עולם', ממלאת אותנו בסיפוק ובהתרגשות", הסביר הרב סת׳ גולדשטיין. "זו סוגיה שכקהילה יהודית לקחנו אותה באופן אישי מאוד – לעבוד במישרין באופן זה למען צדק למהגרים".
פאבלו מאטיאס אינה מדברת עם עתונאים ובית-הכנסת סירב למסור פרטים על קורותיה ועל זהות בנה, מטעמי צנעת הפרט. היא נמלטה לפני שנים אחדות מאלימות במשפחה בגואטמלה והגיעה זמן מה לאחר מכן לאולימפיה. בקשתה למקלט בארה"ב נדחתה ובשבוע שעבר הורו לה הרשויות לעזוב את ארה"ב או לעמוד בפני גירוש, אף שעדיין קיימים אפיקים משפטיים שבאמצעותם תוכל לערער על ההחלטה. היא אינה יודעת מתי תוכל לצאת את בית-הכנסת.
מבית-הכנסת נמסר שהם שמעו על המקרה של פאבלו מאטיאס מקבוצות פעילים מקומיים למען זכויות מהגרים. בית הכנסת יכול לשמש מקלט למהגרים דוגמת פאבלו מאטיאס מכיוון שרשויות ההגירה מתייחסות אל מקומות תפילה – כמו גם לבתי-ספר ולבתי-חולים – כאל "מקומות רגישים" שבהם לא עורכים מעצרים ללא היתר מיוחד. לבית-הכנסת צמודה חצר, אולם למיטב ידיעתו של גולדשטיין, לא עזבו פאבלו מאטיאס ובנה את מתחם הבניין.
לדברי מייקל ראמוס, אחד ממנהלי מועצת הכנסיות של סיאטל רבתי, יש באזור זה עוד שני בתי תפילה, בשני המקרים מדובר בכנסיות, שהעניקו מקלט למהגרים החוששים מגירוש. לדבריו, כ – 55 בתי תפילה ברחבי המדינה עשו כן.
"לא קל לחיות במקום שהעניק לך מקלט מסוג זה, כיוון שהשטח לא גדול ואתה סגור בו למשך זמן רב", מסביר ראמוס. "אין לך אפשרות להסתובב. בה בעת הקהילה צריכה להבין שיש פה סכנת גירוש אמתית והיא צריכה לפעול כל העת כדי לסייע למשפחה".
בית הכנסת "בית-התפילה״ דאג לכך שהדברים יתנהלו היטב. הקהילה התקינה מעין דירה לפאבלו מאטיאס ולבנה, עם מיטה, ספה, פינת ישיבה, טלוויזיה, משחקים וספרים, גם בספרדית – אף ששפת האם של פאבלו מאטיאס היא שפת המאיה. יש להם גם נגישות לחדר שירותים ומקלחת, ופינה במטבח. קבוצה של 75 מתנדבים עורכת עבורם קניות וכביסה, ואף קונה לפאבלו מאטיאס מצרכים שהיא רגילה להם. זמן קצר לאחר בואם, היא כבר הכינה טורטיות במטבח. בית-הכנסת הקצה $500 לחודש לצרכיהם.
האם והילד חיים באזור הנפרד ממקום עריכת התפילות, אף שגולדשטיין אומר שהם מוזמנים להצטרף. ראשי "בית התפילה" סיפרו לפאבלו מאטיאס מעט על יהדות ועל הרגלי החיים של הקהילה.
בית-הכנסת אף דואג שיהיה במקום מתנדב מבני הקהילה בכל שעות היום כדי לארח למשפחה לחברה ולדאוג לכל צרכיהם. קאתי ווסרמן, אשר לנה עם המשפחה במהלך שני לילות בבית-הכנסת, קשרה קשרי ידידות עם פאבלו מאטיאס, על אף מחסום השפה. ווסרמן דוברת ספרדית ומספרת שהשתיים הצליחו לשוחח באמצעות שילוב של ספרדית, מחוות ידיים ותמונות בטלפון הסלולרי שלה. "התחלנו לפתח קשר ידידות ואנחנו משחקות ביחד, לומדות זו על זו ופשוט משתפות זו את זו בניסיון החיים שלנו, למשל, כחברת קהילה או כאם, כי אני אימא ומריה היא אימא, ועד עכשיו זה היה נהדר", אומרת ווסרמן.
הקהילה היהודית בארה״ב תומכת ברובה במדיניות הגירה פתוחה יותר ומתנגדת להגבלות שמנסה ממשל טראמפ להנהיג. "בית התפילה" הוא אחד מבין למעלה מ- 70 בתי-כנסת אשר הצטרפו לתנועת "מקדש" בהובלת ארגון "תרועה", תנועה המעודדת בתי-כנסת ליצור קבוצות למען זכויות המהגרים. "תרועה" מגדירה את המושג מתן מחסה בצורה רחבה – מהגנה על זכויות המהגרים ועד תמיכה במשפחות הפליטים ואף מתן מחסה לזקוקים לכך.
"אני מקווה שקהילות יהודיות אחרות ילכו בעקבותיהם ויפגינו מחויבות גדולה באמת כלפי שכניהם," אומרת הרבה סיילם פירס, המארגנת הקהילתית ב"תרועה". היא סייעה לגולדשטיין כאשר הקהילה שלו התכוננה להפוך לבית-כנסת נותן מקלט.
בינואר התגייס בית-הכנסת "קול צדק" בפילדלפיה לתמוך במשפחה בת שבע נפשות מאל סלוואדור שנמלטה מארצה בגלל אלימות כנופיות, אחרי שאחד מילדיה נחטף ונרצח. "קול צדק" אסף למעלה מ-60,000 $ לכיסוי הוצאות המשפחה לשנה לפחות, בעודה ממתינה לשימוע בעניין בקשת המקלט שהגישה לשלטונות ארה"ב.
"הקדשנו זמן רב כדי להכיר אותם, לבנות אמון הדדי ולהקנות להם תחושת בטחון לאחר כל הטראומה שעברו", סיפר הרב ארי לב פורנארי. "בעמקי נשמתי חרוט זכרם של האנשים שסיכנו את חייהם במלחמת העולם השנייה והחביאו את משפחתי באיטליה, בנוסף לתחושת המחויבות הרוחנית והדתית שלי להפגין סולידריות עם האדם ולכבדו באשר הוא".
בית הכנסת "בית התפילה", אמר גולדשטיין, ערך דיונים מעמיקים לפני שהחליט לפתוח את שעריו ולהפוך למקום מקלט. חברים חששו שהדבר עלול לסכן את בית-הכנסת אבל בסופו של דבר החליטו שזה הדבר הנכון לעשות.
"מצד אחד אנחנו עושים משהו למען אדם אחד בתקווה להיטיב את חייו" הוא הסביר, "ומצד שני, אנחנו עושים משהו למען כל מי שמתמודד עם מנגנון ההגירה".
