קשה להתעלם מהסמליות: ברלין שהייתה עיר הבירה של גרמניה הנאצית מארחת כינוס רב-משתתפים של יהודים שמוצאם מברית המועצות הקומוניסטית, אשר במשך עשרות שנים ניסתה להסיר מעליה כל סממן של דת או זהות יהודית.
במשך שלושה ימים, יותר מ-750 יהודים בעלי שורשים בחבר המדינות התכנסו בברלין וחגגו תרבות יהודית, ניגנו מוזיקה ביידיש, שוחחו על נושאים שונים, מאירועי אקטואליה ועד להיסטוריה יהודית וישראלית, אכלו, שרו ולמדו יחד.
הכינוס, שהתקיים בין 31 במארס ל-2 באפריל בברלין ואשר אורגן על ידי ״לימוד FSU״ היה האירוע הראשון מסוג זה שנערך אי פעם בגרמניה בעבור אוכלוסיית היעד הזו – והכינוס הכלל-אירופי הראשון של לימוד מאז הכנס שנערך בפברואר 2020 בווינה ערב מגפת הקורונה העולמית.
במהלך סוף השבוע התכנסו בבית מלון בבירת גרמניה משתתפים מ-24 מדינות, מהם כ-50 איש שעשו דרך ארוכה מאוקראינה מוכת המלחמה. ביניהם הייתה אולנה קולפקובה בת ה-41 שנסעה לברלין במשך קרוב ל-48 שעות באוטובוסים ורכבות עם בתה אנסטסיה בת ה-9, מדניפרו שבמזרח אוקראינה.
"הבית שלנו לא נהרס, והעיר שלנו לא נכבשה, אבל יש לנו עדיין 10 עד 12 אזעקות ביום בשל מתקפות אוויריות", אמרה קולפקובה, עורכת דין ומתנדבת של ״לימוד FSU״ מאז 2009. "האנשים האלה הם יותר מחברים עבורי. אני אוהבת את לימוד ואני מכירה את כולם".
התוכנית הגדושה התקיימה בעיקר בשפה הרוסית אם כי מספר הרצאות נערכו באנגלית.
"זהו כינוס לימוד FSU הראשון שמתקיים בגרמניה וזו הזדמנות לחגוג את המורשת התרבותית העשירה שלנו, ללמוד זה מזה ולחזק את הקשרים חוצי הגבולות בינינו", אמר מייסד ״לימוד FSU״, חיים צ'סלר.
מאז הוקם בשנת 2005 כדי לעודד קשרים בין יהודים וזהות יהודית בקרב יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר, ערך ״לימוד FSU״ מאות כינוסים ברחבי העולם, אשר משכו אליהם יותר מ-80,000 משתתפים.
לכנס היהודי שנערך בברלין הייתה משמעות מיוחדת, ציינו המארגנים. לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991, היגרו יותר מ-170,000 יהודים סובייטים לגרמניה. גל ההגירה יותר מהכפיל את גודל הקהילה היהודית במדינה, אשר מורכבת כיום בעיקר מיהודים יוצאי ברית המועצות.
גרמניה היא המדינה היחידה באירופה שבה נרשם גידול כה משמעותי באוכלוסייה היהודית בחצי המאה האחרונה.
הכינוס בברלין היה שילוב של חגיגה, לימוד ותרבות. ״פו שו״, להקת היפ הופ המורכבת משלוש אחיות יהודיות-אתיופיות-אוקראיניות, הלהיבה בהופעתה את הקהל. גיל חובב מישראל סיפר על סבא-רבא שלו, אליעזר בן יהודה, תלמיד הישיבה דובר היידיש שהפך לאבי השפה העברית המודרנית. לנה בקמן דיברה על הסגל הדיפלומטי היהודי (Jewish Diplomatic Corps) של הקונגרס היהודי העולמי המונה 400 חברים, שבו היא חברה ומשמש כ"משרד חוץ לא רשמי של העם היהודי".
כמה משתתפים, כמו דורה היינה מריגה, לטביה, נחשפו לראשונה בסוף השבוע בברלין ל״לימוד FSU״.
"זוהי תחושה שלא תיאמן שהכול כאן בשפה שלי, וכל האנשים האלה הם יהודים", אמרה היינה בת ה-24 שדוברת רוסית. "באתי כדי ליצור קשרים חברתיים ולפגוש אנשים חדשים".
זו המטרה, אמר יו"ר ״לימוד FSU״ זה שנים רבות, מתיו ברונפמן.
"הכינוס שערכנו לראשונה בברלין הוא מאורע חשוב עבורנו כארגון ועבור כל קהילת יהודי יוצאי חבר המדינות באירופה", אמר ברונפמן. "הוא סמל למחויבותנו המתמדת לשמר ולחגוג את התרבות והמורשת היהודית, תוך קידום תחושה של אחדות וחיבור בין חברי הקהילה שלנו, שהיא חוצת גבולות ודורות".
בין תומכיו המרכזיים של ״לימוד FSU אירופה״ נמנים הוועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה (ועידת התביעות), קרן ג'נסיס, ההסתדרות הציונית העולמית, ארגון נתיב-משרד ראש הממשלה, קרן קיימת לישראל, הקרן ההומניטרית היהודית ההולנדית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הנדבנית דיאן ווהל, ביל הס ואחרים.
"זה היה אירוע מרכזי, מוצלח וחשוב מאוד עבור יהודים יוצאי חבר המדינות באירופה, ובפרט עבור מאות פליטים מאוקראינה", אמר אלכס מרשון, מנהל המחלקה לחינוך ותרבות של נתיב, על הכנס בברלין.
"החוסן והחיוניות של המורשת היהודית הועלו על נס והזכירו לנו כי כאשר אנו מתאחדים ובאים בלב פתוח ובנפש חפצה, אפשר להשיג הרבה", אמרה מרינה יודבורובסקי, מנכ"לית קרן ג'נסיס. "מי ייתן ורוח האירוע הזה תעורר בנו השראה להמשיך להתגבר על אתגרים ולחולל יחד שינוי חיובי בעולם".
אחד משיאי הכינוס בברלין הייתה הרצאתו של צייד הנאצים אפרים זורוף, מנהל מרכז שמעון ויזנטל בירושלים. הוא סיפר על עבודתו בתפיסת פושעי מלחמה נאצים במדינות שבהן מקומיים שיתפו לעיתים קרובות פעולה עם הכובשים הגרמנים, וציין כי גם היום לאומנות ואנטישמיות מונעות עשיית צדק עם קורבנות השואה וצאצאיהם.
"ללא רצון מדיני, לא יהיה צדק לעולם", אמר זורוף.
בכנס דובר רבות גם על הטלטלה שעוברת ישראל, בעקבות תוכנית הרפורמה המשפטית של ממשלת ישראל אשר עוררה את מחאתם של עשרות אלפי אזרחים, ביניהם אישי ציבור בולטים רבים.
"אינני מאמין שאני מפגין נגד הממשלה שלי", אמר השופט אליקים רובינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי של הממשלה וסגן נשיא בית המשפט העליון. "הייתי עובד ציבור במשך שנים כה רבות ולכן זהו צעד יוצא דופן ושובר לב מבחינתי".
אחת העדויות המרתקות בכנס הייתה סיפורה של סוניה טרטקובסקיה, ניצולת שואה בת 84, אשר חוותה על בשרה בשנה שעברה את ההפצצה הרוסית על אירפין שבפרברי קייב.
"אינני זוכרת את המלחמה, מפני שנולדתי ב-1939, ובשנת 1941 נשלחתי לטג'יקיסטאן. אבל את המלחמה של 2022 אני זוכרת, מפני שראיתי בתים עולים באש והייתי לגמרי לבד", אמרה טרטקובסקיה באמצעות מתורגמן.
״ב-17 במארס השכנה שלי לקחה אותי לקרובי משפחתה שבמערב אוקראינה, וב-31 במארס הגעתי לברלין", היא סיפרה. "אני נמצאת כאן כבר שנה ומעריכה מעומק ליבי את כל מה שהסוכנות היהודית, ועידת התביעות וכל הארגונים היהודים האחרים עושים למעני".
טרטקובסקיה נמנית בין 94 ניצולי שואה שהוצאו מאוקראינה והובאו לגרמניה דרך פולין מאז פתחה רוסיה במלחמה לפני 13 חודשים, אמר רודיגר מהאלו, העומד בראש הנציגות של ועידת התביעות בגרמניה. לדבריו, לפני המלחמה חיו באוקראינה כ-10,000 ניצולי שואה, כיום נותרו בה בקושי 6,500.
"שערו בנפשכם את גודל הפרדוקס", אמר מהאלו. "ניצולים אשר בגיל צעיר נאלצו לברוח וכעת בסוף חייהם נאלצים לברוח שוב, מרוסיה – המדינה ששחררה אותם – למדינה אשר לפני 75 שנה רצתה להשמיד אותם".
המייסדת השותפה של ״לימוד FSU״, סנדרה פ. קאהן, אמרה כי השתתפותם של יהודים מאוקראינה בכנס מעוררת השראה.
"חרף המלחמה הנמשכת באוקראינה, מחמם את הלב לראות כל כך הרבה משתתפים ממדינה זו שהצטרפו אלינו לאירוע היסטורי זה", אמרה קאהן. "כנס זה משמש תזכורת רבת עוצמה לחשיבות שיש לבניית גשרים בין קהילות וקידום חילופי תרבות, גם לנוכח קשיים".
כתבה זו מומנה ונוצרה בשיתוף עם לימוד FSU, שמטפח פלטפורמות ללמידה פתוחה, פלורליסטית ודינמית בעולם כולו ליהודים מכל גיל ורקע שיש להם שורשים בברית המועצות לשעבר, תוך אימוץ המסורות האינטלקטואליות, התרבותיות והדתיות היהודיות המושרשות בחוויה משותפת זו. כתבה זו נוצרה על ידי צוות התוכן של JTA.