(JTA) – שבועיים אחרי שתומכת טראמפ זרקה פחית בירה לעבר אריאל אליאס במועדון בניו ג'רזי בגלל עמדותיה הפוליטיות, נראה שמזלה של הקומיקאית היהודייה השתנה לטובה. סרטון של התקרית הפך וויראלי ברשת ובזכותו נסללה דרכה להופעת בכורה בתוכנית האירוח של ג'ימי קימל ברשת ABC.
רוב השיחה עם קימל עסקה בזהות היהודית שלה ובילדותה בסביבה בלתי יהודית בעליל במדינת קנטקי.
"אני יהודייה מקנטקי, שזה מטורף, זה סיפור מוצא מטורף," היא סיפרה בחודש שעבר לפני שעברה לבדיחות על הדרך שבה תושבי הדרום מבטאים את שמה באופן שגוי ועד כמה הוריה רוצים שהיא תצא עם בחורים יהודים.
זהות יהודית הפכה בשנים האחרונות לחומר מקובל במיינסטרים של עולם הסטנדאפ בארצות הברית. קומיקאים יהודיים כבר אינם מגבילים את עצמם לז׳אנר של בדיחות על בייגלס ועל חרדות ואמהות דאגניות, אלא מדברים על הכל, החל מדתיות ומסורת (ועל ההתרחקות מהמסורות האלה) ועד לאופן שבו היהדות שלהם מעמידה אותם בפני מצבים מביכים ולעתים גם בפני גילויי אנטישמיות.
את הספיישל האחרון שלו, "יהודי", שיצא בתחילת החודש, וצבר קרוב לארבעה מיליון צפיות ביוטיוב בתוך שבועיים, מכנה הקומיקאי ארי שפיר "מכתב אהבה לתרבות ולדת שגידלה אותי". במופע היחיד האחרון שלו "Just For Us" – שזכה לשבחים רבים ולשורה ארוכה של ידוענים בקהל, מג'רי סיינפלד לסטיבן קולבר ולדרו ברימור – עוסק אלכס אדלמן בפרטי פרטים בהתבגרות באורתודוקסיה המודרנית (והסתננות לקבוצה של לאומנים לבנים). ובשנת 2019, הקדישה נטפליקס ספיישל לטיפאני האדיש תחת הכותרת Black Mitzvah, ובו היא מדברת על תהליך הלמידה של המורשת היהודית שלה.
הנכונות הזאת להפוך את שאלות הזהות היהודית לחומר קומי על במות הסטנדאפ באה בתקופה שבה אמריקה חווה עליה בגילויי אנטישמיות פומביים, בין היתר אלו של קניה ווסט ושל קיירי אירווינג ובתגובות אליהם, דוגמת המענה השנוי במחלוקת של הקומיקאי דייב שאפל, שניסה להגן עליהם במידת מה.
"אני חושב שזה אירוני שדווקא בתקופה שבה יותר קומיקאים יהודים מרגישים בנוח לבטא את יהדותם (כלומר לחבוש כיפה, ליצור תוכן בעל אוריינטציה יהודית) ולא להסתיר אותה (על ידי שינוי שמם למשל), אנחנו רואים גם התגברות של אנטישמיות גלויה וישירה", אמר ג'ייקוב שר, קומיקאי מניו יורק. "אני לא חושב – ואני מקווה – ששני הדברים האלה אינם קשורים זה לזה, אבל אני חושב שזה באמת מעניין ועצוב".
יתכן ששתי התופעות קשורות. תקריות אנטישמיות בכל רחבי ארה"ב הגיעו לשיא של כל הזמנים בשנת 2021, עם 2,717 תקריות, כך עולה מדוח של הליגה נגד השמצה שפורסם באפריל השנה. אופיין של תקריות אלה נע בין השחתת מבנים ועד להטרדת ותקיפת אנשים.
"עכשיו, כש[האנטישמיות] בכותרות, היא למעשה עוזרת לי לעשות מה שאני צריכה לעשות, כלומר, להיות קולנית וגאה יותר", אמרה דינה לפרט, קומיקאית מלוס אנג'לס. "הסתרתי את מי שאני רק כדי שאוכל לשרוד בסביבה הזו. אבל אם המחיר הוא שאני צריכה להסתתר, אז הסביבה הזו לא שווה את זה".
לדברי שר, "יהודים, ששמים דגש על היהדות, נהנים כעת מרגע של פריחה".
"לא הייתי אומר שעולם ה ‘Jew-ish’-מת, אבל אני לא חושב שעולם ה- ‘Jew-ish’מייצר כל כך הרבה," הוא אמר.
שר מסביר שכשהוא מדבר על “Jew-ish” הוא מתכוון לקומיקאים כמו סיינפלד ולארי דיוויד, שלעתים קרובות מחדירים לקומדיה שלהם תוכן מהתרבות היהודית החילונית. הם היו בשיא תהילתם בתקופה שבה הקומדיה היהודית היתה רחוקה מהמיינסטרים בהשוואה להיום. (לצוות היוצרים של סדרת הסיטקום "סיינפלד", למשל, נאמר בשעתו שהרעיון שלהם היה "יותר מדי ניו יורקי, יותר מדי יהודי").
כמה ממשיכי דרכם הקומית של סיינפלד ודיויד, כמו ג'אד אפאטאו וסת' רוגן, פיזרו בטקסטים שלהם בדיחות יהודיות מובהקות יותר לפני שנת 2010. אבל היום, "אתה רואה יותר קומיקאים מהסוג של אלכס אדלמן", אמר שר, כשהוא מתייחס לעלייה במספר הקומיקאים בעלי ניראות דתית יותר.
לדבריו, כיום קיים ז׳אנר של "יהודים שעושים קומדיה בשביל יהודים אחרים על דברים יהודיים". בחודש אוגוסט, בפסטיבל Chosen Comedy Festival הראשון מסוגו, שהתקיים באמפיתיאטרון קוני איילנד שבברוקלין, הציגו שורה של קומיקאים, ברובם יהודים, רפרטואר שנע בין חיקויים של נשים יהודיות זקנות ועד לפירוט ההבדלים באופן בו יהודים ספרדים ואשכנזים אומרים "שבת שלום". לאה פרסטר, אחת המופיעות בפסטיבל, משתמשת בחינוך החסידי שקיבלה כמקור לחומרי הסטנדאפ שלה, ליצירת דמויות ולשימוש במבטאים וחיקויים. (בימיה הראשונים כקומיקאית, פרסטר הופיעה בפני נשים בלבד בזמן שעבדה כמורה בבית ספר אורתודוקסי "בית יעקב" בברוקלין).
אבל האווירה הנוכחית, בה אנטישמיות הפכה לתופעה הקיימת באופן יומיומי בחיי התרבות האמריקנים, מקשה על כמה מהקומיקאים היהודים.
בסוף אוקטובר, במופע סטנדאפ שהתקיים בלוס אנג'לס, קומיקאי שהופיע לפני דינה לפרט שאל את הקהל, "האם יש מישהו שעוד תומך בקניה [ווסט] בשלב זה?" הגיב הקהל בשאגות, מחיאות כפיים וקריאות עידוד. לפרט הרגישה לא בנוח כשגילתה שהקהל מולו היא עומדת להופיע תומך בראפר האנטישמי. היא הצליחה לספר רק בדיחות בודדות וירדה מהבמה אחרי זמן קצר.
"הגוף שלי לא אפשר לי להמשיך ולבצע את התפקיד בניגוד למה שאני מרגישה", היא סיפרה אחר כך. "אני לא רוצה להצחיק אנשים שהם אנטי יהודים".
לפרט, שמגדירה את עצמה בגלוי כציונית, אמרה שהיא מבחינה בימים אלה במועדוני הסטנדאפ גם ברמה מסוימת של אנטי ציוניות, שמתפרשת על ידה כאנטישמיות. "הם לא מבקרים את ישראל", היא אמרה. "זה גולש לאנטישמיות מהר מאד. וזו פשוט סביבה מאד עוינת".
במהלך מבצע ״שומר החומות״ במאי 2021, סיפרה לפרט, היא היתה מוצפת במדיה החברתית בתגובות בהן הופיע הדגל הפלסטיני על פוסטים שעסקו בחגים יהודיים, לא בישראל. "אתם פשוט מקבלים דגלי פלסטין מתחת לפוסט שפרסמתם לכבוד חנוכה", אמרה.
בחודש אוקטובר, במועדון באומהה, הוטרד הקומיקאי סם מוריל על ידי אישה בקהל כשאמר שהוא מקווה שג'פרי אפשטיין לא יזכה לכבוד במהלך חודש המודעות היהודית.
"אפשר לשאול למה בחרת לצעוק 'שחררו את פלסטין' אחרי בדיחה על ג'פרי אפשטיין?" הוא שאל. כשהאישה ענתה שהיא הצהירה 'הצהרה פומבית', וכי היא מבקשת 'צדק', השיב לה מוריל: 'הצהרה פומבית' ב-Omaha Funny Bone?"
איתן לוין, קומיקאי מניו יורק המוכר מתוכנית הטיקטוק שלו "יהודי או אנטישמי" – שבה הוא מבקש מאנשים להצביע על סוגיות כמו האם קטשופ ומיונז, למשל, הם יהודיים או אנטישמיים (בגרסה קומית רופפת של המילה) – סיפר שהוא מקבל באינטרנט הערות דומות.
"זה סרטון טיקטוק על בייגל", אמר לוי. "למה אתה מתכוון כשאתה רוצה שאנקוט עמדה?"
למרות שהתגובה לתוכנית שלו הייתה חיובית בדרך כלל, ואף הפכה וויראלית כמה פעמים, לוין עדיין מקבל הערות של עליונות לבנה על הסרטונים שלו – עם צלב קרס הפוך, שק כסף או אמוג'י של גבר משופם שמזכיר את היטלר, או רמיזות לתאי הגזים. לוין מספר שהוא מוחק ידנית הערות מהסוג הזה, אבל לפעמים זה לא מספיק; אחת מהאורחת במופע שלו נאלצה לבטל את הופעתה בעקבות איומים שכוונו אליה ברשת.
"הדברים האלה מתרחשים בבירור וזה מסוכן וזה מפחיד", אמר לוין.
הסופר והקומיקאי ג'ון סאוויט, שדברים שכתב פורסמו באתר College Humor ובאולפני Funny or Die, אומר כי הוא היה לעתים קרובות "היהודי הראשון שאנשים פגשו אי פעם". לאחרונה השיק סאוויט דף אינטרנט ניסיוני בשם Meet A Jew (פגוש יהודי) שבו משתמשים יכולים ליצור קשר עם אדם יהודי, בדומה לחבר לעט. מופע הסטנדאפ שלו בשנים 2016 עד 2018, שנקרא “Carrot Cake & Other Things That Don’t Make Sense” ('עוגת גזר ועוד דברים לא הגיוניים') עסק בעיקר באנטישמיות – והקהל שלו, הוא הופתע לגלות, היה ברובו לא יהודי.
"לא רק שאנשים ניגשו אליי אחרי ההופעה, אלא שחודשים לאחר מכן באו אליי לא יהודים, וכשראו אותי אמרו לי 'תיקון עולם' או דקלמו עברית", סיפר סאוויט. "ובעיני זה היה תרחיש השימוש הכי מגניב, כי לא רק שהם היו שם, הם אפילו קלטו משהו".
סאוויט אומר שהוא לא מנסה לשנות את דעתו של אף קיצוני באמצעות Meet A Jew, אבל הוא רואה בזה צעד אחד שיכול לעורר מעורבות בקרב אנשים שהם אולי בורים או לא מודעים, ולתת להם מקום שבו הם יכולים לשאול שאלות.
"למרות שזה לא תפקידנו לחנך את כולם או להגן על עצמנו כל הזמן, אני חושב שיש דרכים שבהן נוכל להביא גם אנשים אחרים לשיחה", אמר סאוויט.
