ישראל זכתה השנה למשלוח אתרוגים לא שגרתי, והכל בזכות שילוב של התפתחויות גיאופוליטיות אזוריות, ומסורות יהודיות עתיקות יומין.
המקור למשלוח הוא מרוקו, מדינה שבעבר הייתה בית לקהילה היהודית הגדולה בעולם הערבי. למרוקו היסטוריה ארוכה של גידול אתרוגים. למעשה, על פי המסורת, עצי האתרוג הראשונים נשתלו בהרי האטלס לפני קרוב ל-2000 שנה על ידי יהודים שמצאו מקלט בקרב השבטים הברברים לאחר חורבן הבית השני בירושלים.
קהילות יהודיות מהעולם כולו מייבאות מאות אלפי אתרוגים מרוקניים מדי שנה: הם זולים יותר מאתרוגים מזן קלבריה, שכמה קבוצות חסידיות מוקירות, ואשר מחירם עשוי להגיע למאות דולרים.
אולם בשוק הישראלי, שבו חיים רוב היהודים האורתודוקסיים, מקובל להשתמש באתרוגים מגידול מקומי, וישנן הגבלות מחמירות על יבואו ממדינות אחרות.
הפעם היחידה שבה אתרוגים מרוקניים מתקבלים בברכה בישראל היא לאחר שנת שמיטה, השנה השביעית במחזור החקלאי היהודי שבו נאסר על פי ההלכה לעבוד את אדמת הארץ. אמנם לא כל החקלאים הישראליים מקיימים את המחזור החקלאי שמכתיבה ההלכה היהודית, אולם מי שמגדלים מוצרים לצורכי דת, ובהם אתרוגים, חייבים לנהוג על פיהם – אחרת מוצריהם יהיו אסורים לשימוש הציבור הדתי.
השנה שעברה, אשר הסתיימה בראש השנה, הייתה שנת שמיטה, ולכן חקלאי ישראל לא גידלו אתרוגים השנה לחג סוכות. במקום זאת, כמויות גדולות של אתרוגים עשו דרכן ממרוקו לישראל, כמו לפני שבע שנים.
אולם, הפעם, המסלול שלהם היה קל הרבה יותר הודות להסכם הנורמליזציה שנחתם בין ישראל למרוקו לפני שנתיים, במסגרת הסכמי אברהם שפתחו את השער למסחר ותיירות בין ישראל לארבע מדינות ערביות בסביבתה.
"לפני ההסכם, תמיד היינו צריכים למכור דרך מדינה שלישית", סיפר הרווי לוי, איש עסקים וחבר הקהילה היהודית באגדיר שמפעיל מטע אתרוגים."זאת הייתה יכולה להיות טורקיה, ספרד או איטליה – הסחורה הייתה חייבת לעבור דרך מקום אחר".
כמה הסכמים להקלת הסחר בין מרוקו לישראל לאחר הסכם הנורמליזציה עדיין ממתינים לחתימה, אמרה עינת לוי, שעמדה בעבר בראש התחום הכלכלי של הנציגות הדיפלומטית של ישראל למרוקו. אבל לדבריה, הסחר באתרוגים, שהוא עניין דתי הכפוף לתקנות שונות מאלה שמסדירות גידולים חקלאיים רגילים, הוא הוכחה לפוטנציאל הגלום ביחסי המדינות.
"יש לכך משמעות סמלית מפני שהוא מראה כיצד שתי דתות יכולות לתמוך זו בזו – כך שכאשר היהודים אינם יכולים לעבד את אדמתם, עמיתיהם המוסלמים יכולים לספק להם את מבוקשם באותה שנה, כדי שיוכלו לקיים את המצוות והמסורת", אמרה לוי.
השנה, שלח הרווי לוי את האתרוגים שלו ישירות לישראל מקזבלנקה במטוסי חברת התעופה הלאומית של מרוקו, רויאל אייר מרוק. עסקת הנורמליזציה הביאה נוסעים גם מהכיוון ההפוך, הוא אומר – מתחרים בסחר האתרוגים.
"השנה הייתה בפעם הראשונה שנת שמיטה לאחר ההסכמים, ולכן היו הרבה אנשים, חלקם חדשים שניסו את מזלם", אמר לוי. "החדשים מגיעים, נותנים מחירים גבוהים מבלי להבין, הם לא מכירים את המערכת ואינם יודעים כיצד לשלוח ולארוז, אבל היו גם אנשים מנוסים שהיו כאן פעמים רבות".
עבור לוי והיהודים באגדיר, התקופה שלפני ראש השנה היא תמיד תקופה שמחה. כמה עשרות סוחרים יהודים נוהגים לרדת מהכפרים דוברי הברברית בהרים סביב אגדיר, ומביאים עמם משב רוח רענן לתפילות השבת במהלך ביקורם.
"בסופו של דבר, כולם מוצאים עצמם בבית הכנסת, ואנחנו שמחים, מפני שבית הכנסת מלא בתקופה זו של השנה", אמר לוי.
אולם השנה, לוי מספר שהגיעו סוחרים רבים כל כך, ואלו העדיפו להישאר שבת בבית המלון בהרים, שם היו יכולים ללכת למטעי האתרוגים.
במרוקו נשארו פחות מ-2000 יהודים, אולם מוסלמים דוברי ברברית מגדלים מזה שנים רבות את הפרי בכפרים שבהרי האטלס סביב עיר החוף אגדיר. רק כ-40 עד 50 יהודים נשארו בעיר עצמה, שפעם חיו בה אלפי יהודים ושהייתה מרכז מסחרי חשוב בדרך שבין אפריקה שמדרום לסהרה לבין מערב אירופה.
מתוכם, רק כתריסר מגדלים אתרוגים. אביו של לוי שתל את מטע האתרוגים של המשפחה לפני עשור.
"אבי, זכרונו לברכה, לקח לפני זמן רב עצים קטנים מההרים למעלה, במקום שבו הם גדלו לראשונה, והתחיל לגדל אותם בעמק", נזכר לוי.
אביו של לוי היה רחוק מלהיות חקלאי פשוט. הוא היה תעשיין, יזם ונשיא הקהילה היהודית באגדיר, וחבר הפרלמנט המרוקני, אבל עבורו גידול אתרוגים היה אהבה.
למרות שהם ייצאו פירות למכירה בחו"ל, הוא הציע לקהילה היהודית המרוקנית את היבול בחינם.
אביו נפטר לפני שנה, אבל לוי, שעובד במשרה מלאה כיועץ עסקי, הבטיח שהמטע לא יהפוך לאדמת בור השנה.
במטע המשפחתי של לוי יש 400 עצים והוא הניב השנה כ-9000 אתרוגים. לדבריו, יהודי אחר מפעיל באגדיר מטע כפול בגודלו. לשם השוואה, מטע ממוצע בכפר בהרים מניב בין 60 ל-100 אתרוגים בלבד.
"יש הרבה בעלים מוסלמים אבל האדמות שלהם קטנות יותר", הסביר לוי.
עדיין, איש אינו מתעשר מהמסחר באתרוגים. אמנם אתרוג מהודר א' א', האיכות הגבוהה ביותר לפי הדירוג הישראלי, עשוי להימכר ביותר מ-80 דולר במרוקו ואף יותר בארצות אחרות, אך אתרוגים בדרגה ב' נמכרים סביב 15 דולר בלבד, ובדרגה ג' בפחות מ-10 דולר.
פחות מ-5% מהיבול הוא באיכות א', מסביר לוי, בעוד ש-40% הם ב׳ והיתר ג׳. בסך הכול, לוי אומר, כי לאחר עלויות כוח אדם וכל ההוצאות, המטע שלו מרוויח כ-30,000 דולר בלבד.
ביטול תחנת הביניים ההכרחית במסע האתרוגים ממרוקו לישראל חסך אמנם זמן וכסף, אבל לוי אומר כי הצורך לעבור דרך מדינה שלישית מעולם לא עצר את יצוא האתרוגים לישראל. הוא ציין כי תקנות המכס הישראלית מקשות מאד על הכנסת אתרוגים, "למעט במהלך שנת שמיטה".
למרות שבית הכנסת באגדיר לא היה מלא השנה, משלוחי אתרוגים היו בשפע. לוי מעריך שכ-600,000 אתרוגים יוצאו ממרוקו – 10% יותר מאשר בשנה רגילה, כאשר חלק גדול מהרגיל הגיע לישראל אך גם ליהודים ברחבי העולם.
"גם לברזיל, לסינגפור, לכל מקום שבו יש קהילה קטנה", אמר לוי.
