לונדון (JTA) – כשבנה אובחן כלוקה באוטיזם, ניצבה אלי סַלטמן בפני בחירה קשה.
כדי לתת לו את החינוך היהודי שמשפחתה האמינה בו, היא יכולה הייתה לרשום אותו או לבית ספר רגיל שלא היה ערוך לתת מענה על צרכיו, או להכניס אותו למה שהיה אז בית הספר היהודי היחיד בלונדון לילדים עם צרכים מיוחדים. אולם זה השני, "כישרון" שמו, שירת בעיקר ילדים בעלי מגבלויות חמורות יותר מזו שהייתה לבנה.
"כמו רבים אחרים, היינו צריכים אפשרות ביניים שפשוט לא הייתה קיימת באותו הזמן", אמרה סַלטמן בת ה-45, אם לשלושה ומנהלת בחברת ביטוח בעברה.
לכן החלו היא ואם דתיה מודרנית אחרת, שאותה פגשה בגן השעשועים ב-2013, בתהליך הקמת בית ספר יהודי חדש שנקרא "גשר". בית הספר, שנפתח ב-2017, מצליח למלא מאז חוסר שהתקיים לפני כן במערך החינוך יהודי בלונדון, שמלבד זאת היה עשיר ויציב, ומתוך כך גם הפך לנקודת חיבור נדירה המפגישה בין משפחות יהודיות בעלות הרגלי שמירת מצוות שונים מאוד.
בגשר לומדים תלמידים מקהילות חרדיות מסתגרות שבאופן רגיל פונות אך ורק לישיבות חרדיות, ונרשמים אליו גם ילדים מבתים חילוניים. בית הספר שואף לגרום לכולם להרגיש בנוח על-ידי מחוייבות לגישה אורתודוקסית מודרנית.
"הקהילות החרדיות מאוד מגוננות מפני השפעות חיצוניות. לא תמצאו יהודים חרדים עם יהודים אחרים", אמר ג'וש ארונסון, עיתונאי יהודי החי במנצ'סטר ופעיל למען אנשים עם מוגבלויות, שמגיע מבית חרדי ויש לו הפרעה על הרצף האוטיסטי. "אולי במסעדות הם יישבו בשולחנות נפרדים אבל הילדים במיוחד לא מתערבבים. אז מקום כמו גשר הוא מאוד מאוד נדיר".
במובנים מסוימים מהווה גשר, בית ספר קטן בצפון מערב לונדון ובו כ-50 תלמידים בני 4 עד 12, עדות למגרעותיהם של בתי הספר היהודיים בלונדון. רבים מהם אינם יכולים לשרת כראוי תלמידים עם אוטיזם, הפרעות קשב וליקויי למידה אחרים.
אולם בית הספר גם מתווסף למספר הולך וגדל של תוכניות המלמדות כי מגזר החינוך היהודי מתייחס לחינוך המיוחד ברצינות רבה יותר. כמו "שפע", בית ספר יהודי שהוקם ב-2014 בעיר ניו יורק ומשרת ילדים עם הפרעות שפה, גשר שואף להבטיח כי ילדים לא יצטרכו לוותר על חינוך יהודי כדי לקבל מענה למוגבלויות שלהם.
בית הספר גשר, השוכן במתחם של בית הספר היהודי מוריה שנסגר לא מכבר, ירש מיקום מרווח הכולל חדרי משחק ואודיטוריום גדול, וגם הסדר אבטחה אימתני, המאפיין בתי ספר יהודיים בחלקים רבים בעולם בשל הִתרבות הדיווחים על פשעים אנטישמיים.
הבניין החדש שאליו עבר ב-2020 הוא שדרוג משמעותי לעומת המבנה הקטן, בעל הקומה האחת, שבו שכן בית הספר עם פתיחתו.
"הוא מרווח אבל הוא נראה כמו בית ספר רגיל, וזה עוזר ליצור תחושה של נורמליות שהרבה מהתלמידים שלנו זקוקים לה", אמרה תַמַרין יארטוּ, מנהלת בית הספר, ילידת דרום אפריקה, שכמו רבים מאנשי החינוך בצוות, אינה יהודיה. אחד התלמידים שלה, נזכרה, אמר לא מזמן בגאווה שגשר "נראה ממש כמו בית הספר של אחי", אחרי המעבר לבניין החדש.
אך ישנם כמה הסדרים מיוחדים בכיתות בגשר. כריות פיתה, למשל, נמצאות תמיד בהישג יד, ולכסאות יש גומיות על הרגליים – אמצעי שפותח בבית הספר כדי לעזור לילדים המתנועעים בחוסר מנוחה ולילדים עם ADHD ובעיות אחרות לשבת בכיתה לאורך כל השיעור. לעיתים קרובות גם יש חיה כלשהי בגשר – בדרך כלל כלב – שמתנדבים ואנשי צוות מביאים כדי שהילדים יתקשרו איתה כסוג של תרפיה. אתר האינטרנט של בית הספר מונה חברת צוות אחת ממשפחת הכלביים: כלבת קוֹקאפּוּ בשם פופלינדה גורני, שנמצאת בהכשרה ככלבה טיפולית.
במהלך הצגה שהועלתה לאחרונה, "בגדי המלך החדשים", הפקה שהיא חלק מפסטיבל תאטרון בעברית מדוברת לבתי ספר יהודיים בבריטניה, שמארגן הסניף הבריטי של הקרן הקיימת לישראל, ילדים שהתקשו לשבת לאורך כל ההצגה הורשו "להתאוורר", כפי שכינתה זאת אחת המורות, בפינת ישיבה עד שהרגישו מוכנים לחזור.
כשילד הפריע יותר מדי, ליוותה אחת המורות את התלמיד החוצה אל אחת מפינות המשחק הרבות בבית הספר. ילדה אחת הרכיבה "מגיני אוזניים" – אוזניות מחלישות רעש שנועדו להקל עליה את רגישותה לרעשים.
השחקנים הישראליים בהצגה יודעו על כך שבית הספר גשר הוא בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים והתאימו את ההצגה כך שהילדים בקהל יהיו מעורבים בה – עודדו אותם לקרוא בקול תשובות לשאלות שהעלו השחקנים – כל זאת מבלי שימצאו את עצמם במוקד תשומת לב מביכה.
הצגות ואירועים בית ספריים אחרים הם הזדמנות למצוא נקודת מפגש "בין ילדים מרקעים שונים, כמו אלה שבגשר", אמר ל-JTA שמואל חייק, יו"ר קק"ל-בריטניה. "אלה אירועים מכילים, מעצימים, והשתתפותם של ילדי גשר הייתה משהו שלא היינו מוכנים לוותר עליו", אמר חייק.
בית הספר חולל שינוי בחיי רבים מתלמידיו והוריהם, כולל אלי דֶרבּן, המייסדת העמיתה שפגישתה המקרית עם סַלטמן בגן שעשועים בלונדון הובילה להקמתו של בית הספר.
בנה של דרבן היה "אומלל", כדבריה, בבית הספר היהודי שאליו הלך לפני הקמת גשר ב-2017, היא סיפרה. "הוא היה מבודד חברתית" בכיתתו, שם היה רק ילד אחד נוסף עם צרכים מיוחדים.
"הציקו לו משום שהיה שונה והחוויה הותירה עליו חותם", הוסיפה דרבן. היא קוראת לתקופה שעבר בנה בבית הספר לפני הקמת גשר "השנים החשוכות".
גשר הוא בית ספר פרטי הגובה שכר לימוד בסך כ-150,000 ש"ח לשנה. אולם לרבים מן ההורים יש הסדר ולפיו המועצה המקומית שלהם, שבבריטניה מסבסדת את החינוך המיוחד לזכאים לו, נותנת להם החזר או משלמת את שכר הלימוד ישירות.
מערכת השעות בבית הספר משלבת תוכנית לימודים המחוייבת על ידי משרד החינוך האנגלי (המכונה "אופסטד"); לימודי יהדות ועברית; ומפגשים טיפוליים שנועדו לעזור לילדים לפתח טכניקות משלהם להתגבר על קשיי למידה וקשיים אחרים, הסבירה יארטו.
"רבים מן ההורים מעוניינים מאוד בהכנה של הילדים כדי שיוכלו לבוא לבית הכנסת בלי להפריע", אמרה. "אבל להקשיב כשמדברים אליך במשך שעה זה דבר גדול לבקש מילד עם בעיות קשב. זה מצריך הרבה עבודה והכנה".
הגישה של גשר, הכיתות הקטנות והכמות הגדולה של אנשי צוות – מספר חברי הצוות שווה כמעט למספר התלמידים – קוסמות להורים גם מחוץ לקהילה הדתית המודרנית. זוג אחד שכזה הוא הזוג פלדמן, הורים חרדיים מצפון לונדון שבנם בן ה-8 נרשם לגשר בינואר שעבר. הילד לא היה מרוצה בבית ספרו החרדי, אמרה האם, שהסכימה להזדהות רק בשם משפחתה, מתוך שיקולי פרטיות. הזוג שילם אלפי דולרים על מפגשים טיפוליים שנראה כי הם מועילים רק במעט, הוסיפה. אולם בני הזוג עדיין לא רצה לשלוח את הילד לגשר, כי חשו שבית הספר אינו עומד באמות המידה הדתיות של קהילתם.
"יש שם פחות הקפדה מבחינה דתית. זה לא היה כמו שגידלו אותי, וזה היה לנו יותר מדי", אמרה. בית הספר החרדי שאליו רשמו הפלדמנים את בנם בתחילה המליץ להעביר אותו לגשר, והרב של הזוג אישר את ההעברה, כך סיפרה. אבל לא היה קל להסתגל לעזיבת מערכת החינוך החרדית, הוסיפה.
"אחרי שהתגברנו על זה, הבנו, שזה לא נעשה בשבילנו, אלא בשביל הילד שלנו", אמרה האם. "זה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי שבית הספר יתאים לו כדי שיהיה שמח ויקבל ביטחון וכמו שאומרים, יהיה חלק מהחברה".
הם חשו הקלה כמעט מיידית.
"מן השבוע הראשון בגשר, הוא פתאום נהיה שמח. הוא פרח כמו שלא ראיתי אותו פורח אי פעם. יש לו כל כך הרבה ביטחון, הוא בכיתה, יש לו חברים בפעם הראשונה. סוף סוף הוא בסביבה שמבינה אותו", אמרה פלדמן.
עכשיו, לראשונה בחייהם, רכשו הפלדמנים חברים שאינם חרדים – זוג דתי מודרני שגם להם ילד בגשר וגרים בסמיכות אליהם. "זה די בלתי נמנע משום שזה בית ספר קטן ויש סביבו קהילה של הורים שעכשיו אנחנו שייכים אליה", אמרה.
מן הצד השני של ספקטרום שמירת המצוות, פאמלה סנידר, יהודיה שנולדה בגלזגו, אם לשניים, סיפרה ל-JTA שבִתה, דייזי, לומדת בגשר "כי זה בית ספר מצויין לצרכים מיוחדים, לא כי הוא יהודי. זה רק בונוס". סנידר הגיעה לגשר אחרי שבבתי ספר רבים אמרו לה שהם אינם ערוכים ללמד את בתה, שהיא אוטיסטית.
"הגעתי לגשר והתגובה הייתה 'אין בעיה, אנחנו לגמרי יכולים להתמודד עם זה', וזו הייתה הקלה עצומה. הבת שלי פרחה שם, בעיקר מבחינת ביטחון עצמי וחברים ולקבוע להיפגש לשחק בפעם הראשונה בחייה", אמרה סנידר.
אחרי שביקר בגשר לראשונה השנה, יצא משם ארונסון בן ה-36 בתחושה שהלוואי והיה קיים בית ספר כזה כשהוא היה ילד.
"מורים ותלמידים בבית הספר החרדי הרגיל שהלכתי אליו הציקו לי", אמר ארונסון, שיש לו 13 אחים ואחיות ואביו הוא רב. "אף אחד לא ידע מה יש לי והייתי זקוק נואשות לתמיכה מהסוג שרואים בגשר".
