סיטקָה, אלסקה (JTA) – כבר יותר מ-120 שנה שתעלומה אופפת את הכנסיה בצילו של הר וֶרסטוֹביה באי בַּראנוֹף שבדרום מזרח אלסקה.
ברחוב לינקולן 611, בלב מרכז העיר סיטקה, מעל הכניסה לכנסייה אפיסקופלית אדומת-לבנים בסגנון התחייה הגותית, הנקראת 'פטרוס הקדוש ליד הים', ממוקם חלון ויטראז' ובו דוגמה מורכבת העשויה כשמונה עלי כותרת של פרח בגוונים שונים של כחול וזהוב.
במרכז החלון במקום בולט נמצא עיטור קצת לא שגרתי עבור כנסיות פרוטסטנטיות: מגן דוד.
השאלה כיצד הגיע הסמל לשם היא נושא לפולקלור מקומי, ומדריכי תיירים, המוליכים נוסעי הפלגות תיירות ומבקרים אחרים ברחבי העיר סיטקה, המונה כ-8,500 תושבים קבועים ונמצאת כ-160 ק"מ מדרום לג'וּנוֹ, שמחים לחזור על הסיפור בכל הזדמנות.
כפי שמציין השלט בכניסה לכנסיית פטרוס הקדוש ליד הים: "אגדות צמחו סביב מקורו של חלון הוויטראז' היפהפה בחזית הכנסייה, בעיקר משום שהוא כולל מגן דוד; ואולם, הסיפור המוסמך טרם סופר".
מתוך רצון ללמוד מהו "הסיפור המוסמך", נפגשתי עם הארכיונאית של הכנסייה, גֵייל ג'והנסן פיטרסון, ועם השופט דיויד אברהם ווֹלוּק, המנהיג הבלתי רשמי של הקהילה היהודית הקטנה בסיטקה. וולוק, עורך דין ושופט בבתי המשפט של העמים הילידיים בני השבטים טְלינגיט והַיידה, חי בסיטקה מזה רבע מאה.
"אספר לך את האגדה האורבנית" אמר וולוק כשנשאל על החלון. "אבל", הוסיף בצחוק לבבי, "אני סתם מנפיץ דברים".
וולוק, בן 52, שדומה במראהו ובאישיותו לחיים טופול בסרט "כנר על הגג", סיפר את אותו הסיפור ששמעתי יום קודם לכן ממדריך מקומי בזמן סיור באוטובוס באתרים הבולטים ביותר בסיטקה. כאשר נבנתה כנסייה פטרוס הקדוש בשלהי המאה ה-19 (היא נרשמה במרשם המקומות ההיסטוריים הארצי ב-1978), הזמינו ראשיה חלון ויטראז' מייצרן זכוכית במזרח ארצות הברית. הכוונה הייתה שמרכז החלון יעוטר בחבצלת השרון.
"אני משער שההמתנה נמשכה שנה בערך", אמר וולוק. "קודם היה צריך להכין את זה ואז צריך לארוז את זה. ואז צריך לשלוח את זה. אבל איזה שלומיאל במחלקת המשלוחים כנראה החליף בין החלונות".
ביום קר בנובמבר ב-1899 – לצערם הרב של האפיסקופלים המקומיים – הגיע החלון הלא-נכון. החורף עמד לבוא ורוח קרה נשבה דרך הפתח שהמתין לחלון המקושט. ראשי הכנסייה נאלצו להחליט מיד מה לעשות.
"זה לא היה בדיוק מה שהוזמן אבל האנשים שקיבלו את ההחלטה באותו זמן פסקו שניתן להסכים לקבל את החלון משום שהוא מתייחס אל הברית הישנה", אמרה יוהנסן פיטרסון, והוסיפה כי – במבט ממרחק עשרות שנים – התברר שזו הייתה ההחלטה הנכונה.
"כולם בקהילה ממש מאוהבים בו משום שהוא מתקשר בקלות למסורות היודאו-נוצריות שלנו", אמרה ג'והנסן פיטרסון, שמשתייכת לפטרוס הקדוש זה למעלה מ-40 שנה.
קתרין סנֶלינג, המכהנת כעת כדיאקון של הכנסייה, הסכימה, ואמרה שהחלון "נשאר לאורך השנים חלק אהוב מפטרוס הקדוש ליד הים".
"אף פעם לא שמעתי הערה פוגענית בגלל החלון. מבקרים באמת שואלים, ואנחנו מספרים את הסיפור ומשתפים בתעלומה", הוסיפה.
האם היה קצר בתקשורת בתהליך עיצוב החלון? האם בית כנסת במקום אחר כלשהו קיבל את החלון שנועד לכנסייה בסיטקה? ג'והנסן פיטרסון אמרה שכנראה לעולם לא נקבל תשובה מוסמכת.
וולוק, שנולד וגדל בפילדלפיה, סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים לואיס וקלארק באורגון עם התמחות במשפט סביבתי. אחרי לימודי המשפטים הצטרף למשרד עורכי דין מאלסקה, המתמחה בחוקים הפדרליים הנוגעים לאינדיאנים. הוא נסע לכפרים מרוחקים ברחבי המדינה ועסק בייצוג בני הטלינגיט, ההיידה, ועמים מקומיים אחרים. ב-2008 מונה לשופט הראשי בבית המשפט השבטי של סיטקה. וולוק נחשב לאחד המומחים הבכירים באלסקה למשפט אינדיאני ולבתי משפט שבטיים.
כיהודי, אומר וולוק, הוא פיתח תחושת קירבה עזה לעמים הילידיים שעמם הוא עובד.
"אני מתייחס אליהם כאל 'בני-דודים' שלי וזה נחמד", הוא אומר. "יש לנו רקע שבטי. אנחנו שורדי רצח עם. ואנחנו נצמדים בעיקשות להיסטוריה שלנו".
לפני עשרים שנה, מתוך רצון לחזק את הקשר שלו ליהדות, נטל וולוק חופשה בת שנתיים מעבודתו באלסקה כדי ללמוד בבית המדרש לרבנים באמריקה, השוכן בניו ג'רזי, ושם התמקד בלימודי תלמוד ומשפט עברי.
הוא מעריך שבסיטקה מתגוררים כ-50 יהודים, שאין בהם די לקיים בית כנסת או אירועים סדירים כלשהם. "היו לי פעם חלומות על זה", אמר. "אולי הולך ונגמר לי הדלק. כל שנה המכל שלי מתרוקן עוד קצת".
וולוק קורא לעצמו "המנהיג המתנדב" של הקהילה היהודית, מה שמתאים היטב לאווירה הבלתי רשמית בסיטקה. כשמדברים בסיטקה על ״אורתודוקסים״ הכוונה היא לרוב לתושבים הנוצרים השייכים לכנסייה הרוסית האורתודוקסית המקומית – שריד להיסטוריה של רוסיה כמושבה רוסית – ולא ליהודים דתיים.
"אין בסיטקה שום הירארכיה; כולנו באים אל היהדות ומציעים מה שיש לנו", אמר וולוק, שמקבל פעם בחודש משלוחי בשר כשר מברוקלין. "נראה שזה עובד. אבל אם למישהו יש שאלה או בעיה שקשורות ליהדות, הם בדרך כלל מגיעים אליי בדרך זו או אחרת".
לפי שעה, וולוק שמח לשרת את העם הילידי של אלסקה, לגדל את שלושת ילדיו בבית כשר, לארח תיירים ישראלים לסעודות שבת ולפעמים ללקט מניין לתפילה ביום זיכרון לנפטר.
באשר לחלון של פטרוס הקדוש, וולוק רואה בו נושא נפלא לקשור שיחה עם סקרנים שמגיעים העירה.
"אני חושב שזה נהדר שיש מגן דוד שמוצג באמצע העיר שלנו", הוא אמר. "אני לא יודע איך הוא הגיע לכאן, אבל אני אוהב אותו".