(New York Jewish Week) – מסע הישרדות שהחל בפברואר בקייב, עבר דרך בלארוס והגיע בסופו של דבר לישראל, הגיע לסיומו ב-10 ביולי כאשר יעקב פולדון, בן 28, ומלכה בורקיבה, בת 21, שניהם פליטי מלחמה מאוקראינה, באו בברית הנישואין בטבריה.
הכל החל אשתקד בישיבת "בית אהרון וישראל" בקייב, שמנוהלת בידי הרב יצחק קוזלוב ורעייתו, נעמי קוזלובה. פולודן, אז תלמיד ישיבה, היה אחראי על מגורי הבנים. בורקיבה, שלמדה בישיבה כתלמידת תיכון ושבה אליה אחרי שסיימה את לימודי התואר שלה בסיעוד, ניהלה את מגורי הבנות.
"היא שימשה כיד ימיני", סיפרה נעמי קוזלובה על בורקיבה, שהתחזקה בדתה במהלך השנה שבה עבדה בישיבה. למעשה, בורקיבה הביעה באוזניה את רצונה למצוא שידוך – בחור המעוניין לחיות חיי מצוות. "מעולם לא חשבנו על פולודן כשידוך למלכה, אני לא יודעת מדוע", אמרה קוזלובה.
לדעת בורקיבה, זה היה מפני שהשניים לא באמת הסתדרו ביניהם כשמילאו תפקידים מקבילים במעונות. היא סיפרה שפולודן כתב לה מסרונים רק כשנזקק למשהו למגורי הבנים, והיא חשה תסכול לנוכח חוסר התקשורת הזה. "הוא נראה לי מוזר, ודי הרגיז אותי", אמרה בורקיבה. היא סירבה לחשוב עליו כעל שידוך אפשרי.
בפברואר 2022 היחסים החלו להתחמם. ברקע התגבר החשש מפלישה רוסית צפוייה והקהילה היהודית נקראה לעזוב את קייב. חברי הקבוצה עברו למדז'יביז' , עיירה קטנה במערב אוקראינה. ב–25 בפברואר, יום לאחר פלישה, פונתה הקהילה כולה שוב, הפעם לבלארוס, בהתראה של פחות מיממה. בבת אחת הפכו בני הזוג קוזלוב, וכן בורקיבה ופולודן לחלק מקבוצה שמנתה כמאה איש , כולם קשורים לישיבה, שמנסים כולם לצאת בשלום מאוקראינה. יותר מעשרה היו תלמידים בני פחות מ-15, בני חסותם של הזוג קוזלוב במעונות.
בורקיבה נוכחה כיצד פולודן, תלמיד הישיבה השקט ולעיתים מעצבן, הפך למנהיג ולגיבור. במדז'יביז' הוא עבד במרכז סיוע לפינוי מאוקראינה. הוא שמר על התלמידים הצעירים יותר והרגיע את כולם. "כולם אמרו לי , 'תראי, הוא בחור טוב, מסתדר טוב עם ילדים!'" סיפרה בורקיבה. "התחלתי להרהר באפשרות לצאת איתו לדייט".
"כולם התחילו לדבר על יעקב", הוסיפה קוזלובה.
בסוף פברואר, לא מעט בזכות מאמציו של פולודן, הצליחה הקהילה לעקור לפינסק, בבלארוס. אף שהיו בטוחים שם מאש הרוסים, היעד הסופי היה להעביר את הקהילה כולה לישראל. בחודשים מארס ואפריל נשארה הקבוצה בבלארוס, בשעה שחבריה ממתינים בתורים ארוכים לקבלת המסמכים הנדרשים כדי לעלות על טיסה לישראל. לאיש לא היה פנאי לדייטים, אף שבורקיבה כבר חשבה בחיוב על מפגש רשמי עם פולודן. בסופו של דבר אושר לפולודן ולקבוצה גדולה של תלמידים להגיע לישראל, אך מסמכיה של בורקיבה התעכבו. היא נאלצה להמתין בבלארוס שלושה שבועות נוספים.
במשך הזמן הזה התחוור לבורקיבה שהיא חושבת על פולודן והיא אף תכננה להשיב בחיוב אם יציע לה פגישה עוד בפינסק. "לפני כל ההתרחשויות האלה, לא רציתי בכלל לשמוע עליו", אמרה. כעת היא הצטערה שהוא עוזב לישראל ותהתה אם החמיצה את ההזדמנות.
כשעלתה סוף סוף למטוס בישראל ב-14 באפריל, בורקיבה כבר הייתה משוכנעת שפולדון הוא בחיר ליבה. קוזלובה אמנם נותרה מאחור בבלארוס אבל דאגה מרחוק לקדם את השידוך. בדרך כלל בקהילות הדתיות כדוגמת אלה של פולודן ובורקיבה, נפגשים משודכים בכמה פגישות לפני שמחליטים אם להינשא זה לזה, וזה עשוי לארוך שבועות ואף חודשים. הפגישה הראשונה תוכננה ל–18 באפריל ופולודן כשל כבר בהתחלה, כשהגיע לדייט באיחור. בורקיבה לא סיפרה לחברותיה שהיא נפגשת איתו, שמא לא ימצא חן בעיניה בסופו של דבר.
אבל המפגש דווקא עלה יפה. הפגישה נערכה בבית מלון בירושלים שממנו נשקף נוף העיר, "היה כל מה שאני אוהבת, כאילו הוא הכיר אותי", היא סיפרה. השניים בילו יותר משלוש שעות ביחד "ואפילו לא הרגשתי איך הזמן עף", היא הוסיפה.
בפגישה השנייה, בטיול ערב בגן הוורדים בירושלים, היה פולודן כבר מוכן להציע נישואין. לפגישה השלישית הביא פרחים. בפגישה הרביעית, ב–31 באפריל הוא אזר אומץ והציע. אמנם חלפו רק שבועיים מאז הפגישה הראשונה, אבל בני הזוג ידעו שהמסע הארוך שעברו יחד מאוקראינה שסועת הקרבות לבית החדש בישראל, הכין אותם היטב למסע החיים.
בינתיים במנהטן התגייסו חברי הקהילה היהודית כדי להעניק לזוג הצעיר את החתונה לה הם ראויים. "חיפשנו יעד ראוי לצדקה, מכיוון שאנחנו מכירים היטב את מזרח אירופה ויודעים איך לרוע המזל הדברים יכולים לפעמים להתגלגל. אנחנו מכירים אישית את בני הזוג קוזלוב, ידענו שאנחנו יכולים לבטוח בהם ושכל דולר שנשלח יגיע למקום הראוי", אמרה אביטל צ'יז'יק-גולדשמיט, שיחד עם בעלה, הרב בנג׳מין גולדשמיט, הקימה בשנה האחרונה את בית הכנסת ״אלטנוי״ באפר איסט סייד של ניו יורק.
הקהילה גייסה 15,000 דולרים לכיסוי הוצאות החתונה, חלק מ-35,000 דולרים שגייסה הקהילה לטובת מטרות צדקה מחוץ לארה״ב. "אנחנו גאים על כך שגיוס הכספים הראשון שלנו באמצעות גיוס המונים לא היה עבור הקהילה שלנו אלא עבור אחינו ואחיותינו המצויים במשבר. חשבנו שזה חשוב לערוך גיוס כספים קהילתי המאפשר לכל אחד לקחת חלק במצווה״, כתבו בני הזוג באימייל ששלחו לבני קהילתם.
בני הזוג הזמינו כ-200 איש לחתונה. יתרת הכסף שגייס בית הכנסת מיועדת לחילוץ תלמידי הישיבה ובמקרים מסוימים גם את בני משפחותיהם מאוקראינה – כיסוי הוצאות כרטיסי טיסה לישראל, תרופות, רופאים, הוצאת מסמכים, וכן תמיכה בהורים שילדיהם נסעו לישראל או לבלארוס עם בני הזוג קוזלוב, ועדיין תקועים באוקראינה.
בני הזוג קוזלוב מתכננים להישאר בבלארוס לעת עתה. "אני מרגישה את היקף התמיכה, היה זה נס שנשארנו בחיים במסע מאוקראינה לבלארוס כי זה היה מאוד מסוכן. אך מה שמפחיד אותי במיוחד היא תחושת הבדידות. מעולם לא חשנו בדידות, תמיד הייתה תמיכה מסביב", סיפרה קוזלובה.
אשר לבורקיבה ופולודן, הם מתכוונים להשאר בישראל וללמוד עברית. פולודן ימשיך ללמוד בישיבה ובורקיבה מחפשת עבודה. באחד הימים הם מקווים לשוב לאוקראינה. "אני תמיד מתנחמת באימרה שכל מה שקורה הוא לטובה", אמרה בורקיבה.
בהכנת הכתבה השתתף לב גרינגאוז.
