(JTA) – הלחימה באוקראינה זכתה לכינוי "מלחמת ווטסאפ" בשל ההסתמכות הנרחבת של עיתונאים, חיילים ואזרחים מן השורה על יישומי ההודעות, ותפקידם המרכזי של יישומים אלה בהפצת תעמולה.
בינתיים, מי שהמציא את ווטסאפ, יהודי יליד אוקראינה שהמצאתו הפכה אותו לאחד האנשים העשירים ביותר בעולם, בלט בשתיקתו לאורך כל העימות. יאן קוּם, שבשליטתו קרן צדקה בשווי מיליארדי דולרים, לא השמיע מילה אחת בפומבי גם כאשר אוקראינים ורוסים עשירים אחרים הכריזו על תרומות למאמצי הסיוע ההומניטרי.
אולם על פי דוחות מס שהגישה הקרן של קום לפני המלחמה, מתברר כי מייסד ווטסאפ, שהגיע לקליפורניה בנעוריו ונוהג להתרחק מעין הציבור, קשור יותר מכפי שנראה לעין לאירועים המטלטלים את הארץ שהותיר מאחוריו בגיל 16. תרומותיו, שרק על פלח זעיר מהן סופר בעבר, כוללות עשרות מיליוני דולרים לארגונים יהודיים העוסקים במאמצי סיוע במזרח אירופה.
כך למשל, מ-2019 עד 2020, השנה האחרונה שיש לגביה דוח מס, תרמה קרן משפחת קום כ-17 מיליון דולר לאיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), ארגון שמטהו יושב בבריסל, אשר השיק במארס קמפיין כדי לספק דיור, מזון וביגוד לפליטי המלחמה. כמעט כל תקציבו של הארגון לשנת 2019 הגיע מקוּם.
תרומות נוספות בשווי 10.6 מיליון דולר במשך אותה תקופה, הפכו את הקרן של קום היא לאחת התורמות המשמעותיות ביותר לארגון נוסף העוסק במאמצי סיוע: פדרציית הקהילות היהודיות בחבר המדינות. הארגון הכריז באחרונה על הקמת צי אמבולנסים לפינוי חולים ופצועים בכל רחבי אוקראינה.
לא ידוע אם קום המשיך לתרום גם ב-2021 ואילך, משום שהקרן שלו וכן כל הארגונים שקיבלו בעבר את תרומותיו לא השיבו לפניות JTA או שסירבו לאפשר תיעוד של דבריהם. לצורך הכנת כתבה זו פנתה JTA ליותר מתריסר מן העמותות, ואחדות מהן אמרו שהן התחייבו שלא להודות בפומבי במתנתו של קום כתנאי לקבלת התרומה.
בשל הסודיות המאפיינת את מתן התרומות שלו ואף את חייו האישיים, כמעט ולא התפתחה מודעות לדמותו של קום כנדבן בשנים האחרונות. ואולם, דוחות מס הכנסה מגלים כי קום, שהונו נאמד בסכום שבין 9.8 מיליארד ל-13.7 מיליארד דולר, הפך בחשאי לאחד התורמים הגדולים ביותר למטרות יהודיות בעולם.
מ-2019 עד 2020 תרמה הקרן שלו כמעט 140 מיליון דולר לכ-70 עמותות יהודיות הפועלות בארצות הברית, מזרח אירופה וישראל. סכום זה דומה לשיעורי הנתינה של התורמים הגדולים והידועים ביותר בעולם היהודי, כמו הקרן הפילנתרופית של משפחת שוסטרמן מטולסה, שחותמה מוטבע על מאות ארגונים יהודיים, כולל JTA.
היקף עצום כל כך של תרומות מעניק לקום השפעה רבה על החיים הקהילתיים היהודיים, אך בניגוד לתורמים גדולים אחרים, הוא אינו מעוניין במודעות הציבורית המתלווה לכך.
העובדה שקום הצליח לפעול בלי למשוך תשומת לב לא הפתיעה את לילה קורווין ברמן, המלמדת היסטוריה יהודית אמריקנית באוניברסיטת טמפל וכותבת על פילנתרופיה.
"קיימת מערכת השומרת על פרטיות התורמים ומחייבת מינימום של טפסי דיווח ופיקוח", היא אמרה. "רק משום שאני מכירה את שמו של קום אני יכולה לנבור ברשומות מס ההכנסה כדי לראות את רשימת מקבלי התרומות – וזאת בהנחה שהקרן מחלקת את כל תרומותיה ישירות, בלי להשתמש בקרנות קהילתיות כתחנת מעבר. הכללים כפי שהם כעת משקפים העדפה לפרטיות ולאוטונומיה של התורם על פני ידיעת הציבור".
שקיפות בעניין מימון צריכה להיות חשובה במיוחד כאשר מדובר בעמותות יהודיות בגלל מטרתן, שהיא "לתפור יחד את המגוון הרחב של החיים היהודיים", הוסיפה קורווין ברמן. "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שמממן גדול כל כך יכול בהכרח לעצב ולקבוע את הקדימויות הקהילתיות", אמרה.
ניתוח של דוחות המס של קרן קום מראה כי, יותר מאשר לכל מטרה אחרת, קום תורם לארגונים המסונפים לחב"ד, המספקת שירותי דת ושירותים הומניטריים לקהילות יהודיות מרוחקות ומנהלת מערך פעילויות שוטפות באזור.
בראש איגוד הארגונים היהודיים באירופה, למשל, עומד רב המסונף לחב"ד, ואת הפדרציה של הקהילות היהודיות של חבר המדינות מנהל ברל לזר, רב מרכזי בחב"ד העומד בראש הקהילה היהודית ברוסיה. קום תרם גם לכמה קהילות חב"ד בקליפורניה ולגופים אחרים של התנועה.
אחד ממקבלי התרומות הראשיים של קום הקשור לחב"ד הוא ארגון ללא כוונת רווח הידוע בשם המרכז הקהילתי היהודי של מוסקבה, שכתובתו מובילה לבניין מגורים עשוי לבנים חומות בברוקלין, מרחק דקות הליכה אחדות מן המטה העולמי של חב"ד בקראון הייטס.
לארגון אין אתר אינטרנט, ומכיוון שהוא מסווג כארגון דתי, הרי שהמרכז הקהילתי היהודי של מוסקבה פטור מהגשת מסמכים המפרטים את שליחותו, הנהגתו או פעילותו הפיננסית, כפי שנדרש מסוגים אחרים של עמותות. אולם בחינה של רישומי מס ההכנסה מעלה כי תרומה אופיינית לארגון נעה במשך מספר שנים מ-15,000 ועד 55,000 דולרים, עד שב-2019 השתנה הדפוס. באותה שנה תרמה הקרן של קום לעמותה 3.3 מיליון דולרים. ב-2020 היא תרמה לה 5.7 מיליון דולרים.
אף גורם ש-JTA פנתה אליו לא הסכים לדבר לציטוט על מניעיו של קום, אולם חב"ד הוא ארגון פופולרי בקרב יהודים שגדלו בברית המועצות לשעבר.
"באופן שבו הם משחרים אחר הציבור, באופן פעולתם ובפילוסופיה שלהם, חב"ד היו מאוד מסבירי פנים ועזרו מאוד ליהודים דוברי רוסית", אמר מישה גַלפֶּרין, יועץ לתורמים ולגופי צדקה ונשיא המוזיאון הלאומי של היסטוריה יהודית אמריקנית, שגדל בברית המועצות.
גלפרין אמר כי זיקה זו קיימת למרות העדר שמירת מצוות אצל יהודים רבים מברית המועצות לשעבר.
"רוב היהודים מברית המועצות לשעבר אינם דתיים, והם לא מעוניינים במיוחד בשמירת מצוות באופן שבו חב"ד מבינה אותן", אמר. "אבל הם [חב"ד] נראים כמו יהודים – בדתות אחרות, אפשר לחשוב על כמרים ואימאמים כלובשים מדים. ביהדות, אנשי לובביץ' [חב"ד] וחסידים אחרים הם אלה שיש להם מראה אופייני. כך שהרבה יהודים דוברי-רוסית חושבים על חב"ד בתור 'בית הכנסת שלי שאני לא מוכן להיכנס אליו'".
ג'ושוע טפר, היסטוריון של יהדות ברית המועצות שכתב על הצלחתה של חב"ד בקרב אוכלוסיה זו, אמר כי התנועה מציעה מסר מושך לבני אדם שזהותם היהודית דוכאה בידי השלטונות הסובייטיים.
"הרטוריקה של חב"ד אומרת: 'התנועה שלנו נולדה כאן, שרדנו במשך הרבה עשורים במחתרת, בישימון הסובייטי, והסתדרנו בזכות השכל שלנו והלהט הדתי שלנו והאמונה בקב"ה, ועכשיו החזרנו לעצמנו את מקומנו הראוי כמנהיגי היהדות דוברת הרוסית'", אמר טפר.
התרומות של קום אינן מוגבלות לחב"ד או אפילו לארגונים דתיים. הוא גם תומך מרכזי במערכת הבריאות הישראלית, עם תרומות להדסה ולגופי גיוס הכספים באמריקה של בתי חולים ישראליים שונים.
קום גם תורם מיליונים למוסדות יהודיים באזור מפרץ סן פרנסיסקו, כגון המרכז הקהילתי היהודי ע"ש משפחת אוֹשמן בעמק הסיליקון. רשומות מס ההכנסה מגלות גם שהוא התורם, שהיה אלמוני עד כה, העומד מאחורי מרכז חדש לקהילה היהודית דוברת הרוסית בסן פרנסיסקו, שעלותו 3.5 מיליון דולר.
לפחות כמה מן התרומות שלו משקפות את דעותיו הימניות לגבי ישראל. תרומות בגובה 600,000 דולר הופנו לקרן "כוח המשימה של מכבי", ארגון שנוסד בידי תורם-העל הרפובליקני המנוח שלדון אדלסון כדי לתמוך בהסברה הישראלית בקמפוסי המכללות. הקרן נתנה גם 6 מיליון דולרים לידידי עיר דוד, זרוע גיוס הכספים באמריקה של אלעד, ו-175,000 דולרים לקרן המרכזית לישראל, שהואשמה בתמיכה בקיצונים אלימים בישראל.
התרומות הגדולות היחידות של קרן קום שניתנו ללא-יהודים הופנו לשתי אוניברסיטאות: מיליון דולרים לפוֹרדהם ב-2020 וכ-41 מיליון דולרים לסטנפורד בתקופה שמאז 2017. זיקתו של קום למוסדות אלה מפתיעה במידת-מה בהתחשב בכך שהאוניברסיטה היחידה שלמד בה היא אוניברסיטת סן חוזה, שממנה נשר כדי להתמקד בתפקיד הגדול הראשון שלו בענף הטכנולוגיה, בחברת יאהו.
חייו של קום הם סיפור אמיתי על עלייתו מאשפתות של מהגר שהגיע לארצות הברית בחוסר כול, ביקש לשפר את מצבו, עבד קשה והגיע לעושר אגדי לאחר שפיתח מוצר שמשתמשים בו מיליארדי בני אדם בכל יום. מכיוון שהוא העניק ראיונות מעטים ביותר, את רוב מה שידוע על חייו ניתן ללקט ממקורות ספורים בלבד, והעיקרי שבהם הוא כתבת דיוקן של מגזין פורבס שנכתבה כאשר הוא ושותפיו מכרו את ווטסאפ לפייסבוק בעבור 22 מיליארד דולר ב-2014.
תביעה משפטית שהוגשה נגד קום בלוס אנג'לס על ידי עובדת לשעבר באחד מבתי המידות המפוארים שלו בשנה שעברה, מסייעת להשלים את השנים שחלפו מאז הרכישה ולאחר פרידתו של קום מפייסבוק ב-2018. עולה ממנה תיאור של קום כמי שצבר כמה מן הבתים היקרים ביותר בקליפורניה וכשומר בקנאות על פרטיותו.
קום גדל בפאתי קייב בעיר פֶסטיב, בין הערים שהופגזו בידי הכוחות הרוסיים בראשית המלחמה המתחוללת כעת.
ב-1992, אחרי נפילת ברית המועצות ובעיצומם של סערה פוליטית ומתח אנטישמי, היגרו קום בן העשרה ואמו למאונטיין וְיוּ, קליפורניה, והתגוררו בדירת שלושה חדרים שהשיגו באמצעות סיוע ציבורי. אביו נותר באוקראינה ונפטר ב-1997.
הם היו תלויים בתלושי מזון משום שאמו התפרנסה כשמרטפית ואילו קום עבד בטאטוא רצפות בחנות מכולת. לאחר זמן לא רב אובחנה אמו כחולת סרטן, מה שזיכה את משפחתם בקצבת נכות במשך זמן מה. היא נפטרה בשנת 2000, והותירה את קום בן ה-24 יתום.
בזכות ההשכלה ברשתות מחשב שרכש בכוחות עצמו נכנס לקשר עם עולם חברות ההזנק שהלך והתפתח בעמק הסיליקון, ובסופו של דבר התחיל לעבוד ביאהו עם שותפו לעתיד בייסוד ווטסאפ, בריאן אקטון. השניים התקרבו הודו לגישת ה"בלי קשקושים" המשותפת לשניהם. "לאף אחד מאיתנו אין יכולת לחרטט", סיפר אקטון לפורבס.
ב-2007 עזבו השניים את יאהו ולקחו שבתון, שאותו בילו בטיול בדרום אמריקה ובמשחק אולטימייט פריזבי. במהלך אירוני של הגורל, שניהם הגישו בקשה להתקבל לעבודה בפייסבוק, אך סורבו.
ב-2009, האייפון זה עתה הושק, וחנות האפליקציות הייתה בת שבעה חודשים בלבד. קום ראה הזדמנות בחזית המכשירים הניידים החדשה והחל בסיעור מוחות להעלאת רעיונות עם חברים בקהילה הדוברת רוסית בסן חוזה. הכתבה בפורבס מתארת שיחות ארוכות על ווטסאפ סביב כוסות תה בין קום לבין אלכס פישמן, בוגר הטכניון, שאירח את הקהילה בדירתו בסן חוזה.
בתוך שנתיים מהשקתה של ווטסאפ, היא הייתה בין האפליקציות שזכו להורדות הרבות ביותר בעולם היישומים שהיה עדיין בחיתוליו, בהציעה בחינם הודעות טקסט מוצפנות, שיחות טלפון, וידאו ותוכן אחר. החברה המשיכה לצמוח בעקומה תלולה, וב-2013 היו לה 200 מיליון משתמשים פעילים וצוות של 50 עובדים.
חברת ההזנק המרושלת, שפעלה מבניין חסר הדר, אפילו בלי לוגו נראה לעין, צדה את תשומת לבו של מארק צוקרברג. אחרי חיזורים מרובים, הצליח צוקרברג לגרום לקום ולאקטון להסכים למכירה, וב-2014 קנתה פייסבוק את ווטסאפ תמורת 22 מיליארד דולרים במזומן ובמניות. ביוזמתו של קום, חתמו השלושה על העיסקה בעודם עומדים מחוץ לבניין ששימש לפני כן כסוכנות הרווחה שבה קיבל קום את תלושי המזון שלו.
קום נשאר בחברה והצטרף לחבר המנהלים של פייסבוק, אך ב-2018 הודיע שהוא פורש. הוושינגטון פוסט דיווח כי קום עזב בגלל התנהלותה של פייסבוק בתחום הפרטיות, שנהייתה מקילה יותר ויותר.
הצוהר אל נבכי מחשבתו של קום הצטמצם בתקופה זו בגלל חוסר הקשר שלו עם העיתונות, אולם המיליארדר בכל זאת שיתף בחלק ממחשבותיו כ-90,000 בני אדם העוקבים אחר הפוסטים שלו בפייסבוק. הוא שיתף קישורים למאמרים בעד טראמפ ונגד הגירה והביע עמדה פרו-ישראלית בלתי מתפשרת. בסופו של דבר, הפסיק לגמרי לפרסם במדיה החברתית.
כיצד מבלה קום את זמנו כיום, זוהי תעלומה. לצורך תרומה לקמפיין שניתנה בשנה שעברה, הגדיר קום בן ה-46 את מקצועו כ"גימלאי".
ידוע כי בבעלותו שישה בתי פאר ענקיים במובלעת אתרטון שבעמק הסיליקון ובמאליבו, ולפחות שניים מהם שווים כ-100 מיליון דולר.
הוא הקים חברה שתכליתה היחידה היא להפעיל את הנכסים האלה, כך נודע מתביעה משפטית שהגישה קארינה ווקר, עובדת לשעבר בחברה. ב-2019 היא התקבלה לעבודה בשכר שנתי של 100,000 דולר כדי לתחזק את הגינון המעוצב באחד מבין הנכסים הללו, במאליבו. כשלושה חודשים לאחר מכן, פוטרה. ווקר תבעה את קום בלא דיחוי, וטענה כי פיטר אותה בגלל נכותה ומצבה הרפואי, תוך הפרת ההגנות נגד אפליה.
על פי התביעה, קום מסתייג ממראה עובדים בשכר. "בכל פעם שנקבע כי קום יגיע לאחד מהנכסים שלו, הוכרחו עובדיו להסתלק מן הנכס שקום ביקר בו כדי שהוא לא יצטרך לראותם", נאמר בתביעה.
בשנה שבה מכר קום את ווטסאפ הוא העביר 556 מיליון דולר לקרן קהילת עמק הסיליקון, גוף צדקה המחלק כסף בשם התורמים. לא ידוע לאן הלך הכסף הזה כנראה. אולם בשנה שלאחר מכן, פתח קום קרן משל עצמו, וכך נפתח חרך המאפשר הצצה אל ענייניו של קום.
הוא הכניס לקרן סכום התחלתי של מאות מיליוני דולרים במניות פייסבוק, תוך תהליך בנייה של קרן עומדת שהוערכה ב-2020 בלמעלה מ-2 מיליארד דולר. אמנם דוחות המס המפרטים את תרומותיו לאחר השנה הזו לא זמינים עדיין, אך הדרישה החוקית שקרן תפזר לפחות 5% מנכסיה בכל שנה מצביעה על כך שתרומותיו רק הלכו וגדלו מאז.
מסירותו של קום למימון חב"ד וארגונים יהודיים אחרים החלה להתחוור יותר ויותר החל בדוחות המס של הקרן משנת 2018.
למעט אמירותיו הפרו-ישראליות המוקדמות יותר, לא הייתה לו זהות ציבורית יהודית משמעותית, אולם הרפתקאותיו של קום בתחום הפילנתרופי ממשיכות מסורת של נתינה מיהודים מברית המועצות לשעבר, כמו גם גל של נדבנות מן התקופה האחרונה, הודות להצטברות של עושר חדש בקהילה.
לנה כצנלסון, מנהלת המגבית היהודית המאוחדת של ברית המועצות לשעבר, שהיא החטיבה במגבית היהודית המאוחדת – פדרציית ניו יורק המתמקדת ביהודים מברית המועצות לשעבר, ציינה שיש היסטוריה של יותר מ-30 שנה של תרומות לצרכי צדקה מן הקהילה הזאת.
גלפרין מצידו הוסיף שקום אינו התורם היחיד במה שהוא מאפיין כגל של יהודים דוברי רוסית שהתעשרו בענף הטכנולוגיה ובענפים אחרים. הוא נתן כדוגמה את יוג'ין פוּקסמן, יליד רוסיה, שהצטרף לווטסאפ בשלב מוקדם כדי לעבוד כמהנדס תוכנה, וייסד קרן שנתנה תרומות בסך כ-1.1 מיליון דולר ב-2020, ואת מקס לבצ'ין, מייסד שותף של פייפאל, שנולד באוקראינה ותורם למטרות יהודיות שנות, אך לא דרך קרן ייעודית.
"לקח לדור הזה זמן להתבסס, לפתח את האמצעים ואת העניין להפוך לפילנתרופים", אמר גלפרין, והוסיף כי מבין כל היהודים, לקבוצה זו יש היסטוריה מסויימת שבעטיה נוטים רבים לתרום למטרות יהודיות מעל לכל דבר אחר.
"זה משום שבעיני רבים מהם, המעשה של עזיבת ברית המועצות וההגעה לישראל או לארצות הברית או לקנדה, קשורים מאוד לזהות היהודית שלהם", הוא אמר.
בהכנת הכתבה השתתף ג'ייקוב הנרי.
