(JTA) – בשנת 1990 התייצבה פלורנס וואנגיג'ו בפתח שגרירות ישראל בניירובי. כשזרועותיה שלובות על החזה, וואנגיג'ו, שנקראה וונג'וקי, אמרה בנחישות לצוות שהיא רוצה ללכת לבית כנסת, לראות איך יהודים מתפללים.
"היא פשוט דפקה על הדלת הזו. היא לא הכירה אף אחד", נזכרת בתה וויני וואנגו. "אמא שלי היא אישה שלא מקבלת לא כתשובה".
וואנגיג'ו, אם חד הורית, הביאה הביתה במשך שנים ספרים ועיתונים לארבעת ילדיה שטרפו כל פיסת מידע. דרך עבודתה כמזכירה בארגונים בינלאומיים שונים, היא פגשה אנשים מרקעים שונים שעודדו אותה לקנות ספרים לילדיה. חלק מהספרים האלה עסקו ביהדות, וחלק מהאנשים שהביאו לה ספרים היו יהודיים, סיפרה וואנגו, היום בת 53. כשסקרנותם של ילדיה בדת גברה, החליטה וואונגיג'ו שהיא צריכה לראות במו עיניה על מה חולמים בני משפחתה.
פקידי השגרירות הפנו את וואנגיג'ו לבית הכנסת בניירובי, מקום הפולחן היהודי הראשון במזרח אפריקה, והיחיד הקיים באזור היום. מרגע שנכנסה לתוכו, נשמתה נקשרה אליו לנצח, סיפרה ביתה.
"הנשמות שלנו מצאו מנוחה, סוף סוף הגענו הביתה", אמרה וואנגו, כשעיניה מתמלאות דמעות. "אבל לא ידענו שזה יפצל את הקהילה."
בית הכנסת בניירובי סבל ממחסור כרוני בחברים ומתפללים, בדומה לקהילות יהודיות רבות אחרות במדינות שמדרום לסהרה (למעט אתיופיה, אוגנדה ודרום אפריקה). בקניה חיים כ-300 יהודים, ורק כמחצית מהם קשורים לבית הכנסת. החברים בבית הכנסת – כ-80 משפחות בסך הכל – מתקשים לא פעם לגייס מניין לתפילה. רק בשנה שעברה מונה רב קבוע לבית הכנסת, אשר פתח את שעריו בשנת 1912 כדי לשרת את קומץ יהודי אירופה שעברו דרך קניה בענייני עסקים ועבודה.
למרות ששיוועה לחברים, הקהילה היהודית של ניירובי, שהייתה מורכבת מכמה אירופאים לבנים ומקנייתים לא-ילידים, סרבה לפתוח את שעריה לוואנגיג׳ו, כשזו ביקשה להתגייר ולהצטרף עם משפחתה. בקהילה לא היה הידע הדרוש לביצוע גיור ואנשיה היו מוטרדים מההשלכות הדתיות והאתיות של המהלך. החוקה המקורית של בית הכנסת קבעה כי על הגיורים להיות אורתודוקסים כדי שיהיו קבילים. בקניה עתירת המיסיונרים, המתגאה במספר רב של כנסיות בכל שכונה, נזהרים היהודים גם בכל הנוגע להמרת דת.
"זה היה פשוט בלתי אפשרי בשבילנו לעשות את זה פה", אמר דיויד סילברסטיין, קרדיולוג אמריקני – ורופאו של נשיא קניה לשעבר, דניאל אראפ מוי – שחי בקניה מאז שנת 1974 וכיהן גם כראש הקהילה היהודית.
כתוצאה מכך, החליטו וואנגיג'ו, משפחתה וקבוצה קטנה של אנשים נוספים שהלכו בעקבותיה וקיוו גם הם להתגייר, לנסוע לאוגנדה השכנה, שם שוכנת הקהילה היהודית 'אבאיודאיה' בראשותו של הרב גרשום סיזומו.
קהילת אבאיודאיה, שגדלה בעשורים האחרונים בזכות גיורים שבוצעו בפיקוח רבנים אמריקנים קונסרבטיבים, נקלעה לקשיים מהם חששה הקהילה בניירובי: בסוף שנת 2017, נעצר חבר קהילת אבאיודאיה בנמל התעופה בן גוריון וכניסתו סורבה, על אף שקיבל אישור ללמוד בישיבה קונסרבטיבית.
כדי להבטיח שהגיורים שלהם יהיו קבילים בבית, יהודי קניה עבדו עם קהילה קטנה של יהודי אבאיודאיה, שגוירו והוכשרו תחת פיקוחו של הרב האורתודוקסי שלמה ריסקין, הרב המייסד של בית הכנסת לינקולן סקוור בניו יורק, שהיום מכהן כרב הראשי של אפרת בישראל. ריסקין הוא זה שפיקח על גיורם האורתודוקסי של וואנגיג'ו ובני משפחתה.
למעלה מ-20 שנה לאחר שנכנסה לשגרירות ישראל, וואנגיג'ו התגיירה בשנת 2012. וואנגו, אחיה התאום ריקסון, 53, והאחות, מלכה, בת 55, התגיירו ב-3 ביוני 2016, וחזרו לקניה.
בבית הם מצאו קהילה יהודית קרועה ומפוצלת. לא כולם שמחו לקבל אליהם יהודים שאינם לבנים, גם אם עברו גיור אורתודוקסי.
"באופן מעשי הקהילה עמדה למות בקרוב. אפילו מניין לא היה לנו", אמר סילברסטיין. "אם אנחנו רוצים בהמשכיות הקהילה יהודית בקניה, עלינו לקבל את העובדה שלא כל יהודי יהיה בעל רקע אשכנזי לבן".
רבים מחברי הקהילה לא הסכימו בתחילה, ורבים החלו לעזוב את הקהילה, מבוהלים מקבלתה של וואנגיג'ו וילדיה. בתחילה, חברי הקהילה לא רצו להכיר בגיור כי הוא נעשה באוגנדה ולא בישראל. סילברסטיין סיפר שהוויכוחים בשאלה האם יש לקרוא למתגיירים החדשים לבימה כדי להניח את ספר התורה או להוביל את התפילה, הפכו עוינים.
"היתה קבוצה קטנה של סרבנים שלא רצו שהקנייתים יתקבלו לתפילה", אמר סילברסטיין. הם דיברו מאחורי גבו, ולא התעמתו איתו באופן אישי בשל מעמדו בקהילה.
גזע היה נושא שלא דובר בו – לסילברסטיין יש שני בנים חצי קנייתים שהתגיירו בארצות הברית והתקבלו בקלות לקהילה.
"שאלתי למה שהם יקבלו בקלות את הילדים שלי, אבל לא את המתגיירים הקנייתים החדשים", הוא אמר.
הקהילה סירבה לאפשר לריקסון, אחיה של וויני, להיות חלק ממניין.
"היינו באים להתפלל, אבל הם היו פוסחים על אחי ולא הזמינו אותו להצטרף למניין למרות שהוא ישב ממש שם", סיפרה וואנגו.
חלק מהחברים רצו שרשות ישראלית רשמית שתאשר את הגיורים. המועצה השלטת של בית הכנסת השיבה כי יש לה חוקים וכללים משלהם ובית הכנסת אינו זקוק לאישור מישראל כדי לקבל את הגיורים. בסופו של דבר החליט סילברסטיין לכתוב לקבוצת רבנים בישראל, שקבעה כי יש לקבל את הגיורים.
"אחרי זה, בסופו של דבר הם נסוגו", אמר סילברסטיין. משתתפים קבועים החלו לקבל את המתגיירים. הגיורים נמשכו, ובני משפחתה המורחבת של וואנגיג'ו , ובהם שלושה מילדיה, ושני נכדיה התגיירו, בנוסף לשלוש משפחות קנייתיות אחרות, המהווים יחד חלק ניכר מהקהילה.
בסך הכל יש כיום כ-20 קנייתים שהתגיירו – יותר משליש מחברי הקהילה – הפוקדים את בית הכנסת באופן קבוע.
ככל שחלפו השנים, החלו המתחים להפשיר, ובסופו של דבר הקהילה קראה לריקסון לבימה. בשנת 2018 נערך בבית הכנסת טקס בר המצווה הראשון למשפחה מעורבת, קנייתית ואירופית, וכולם הוזמנו.
"בפעם הראשונה מזה כמעט 20 שנה, היו ילדים בבית הכנסת, ומשפחות שחורות ולבנות התפללו יחד", אמרה וואנגו.
בזכות הגידול במספר החברים, הוחלט בשנה שעברה לשכור את שירותיו של הרב נתנאל קסוביץ, בן 28, שהגיע לניירובי עם משפחתו הצעירה. באמצעות תשלום דמי חבר לבית הכנסת, תרומות, כסף שנכנס משירותי מתן תעודות כשרות ומאירועי גיוס כספים, הצליחה הקהילה לממן רב קבוע, לראשונה בתולדותיה. קסוביץ, יהודי אורתודוקסי מגוש עציון, ואשתו, אביטל, למדו בתכנית שטראוס עמיאל, המכשירה רבנים לחיזוק הזהות היהודית ולהשתתפות בקהילות יהודיות בתפוצות (ללא זיקה לתנועת חב"ד, ששולחת שליחים ברחבי העולם עם משימה דומה).
"השליחים שלנו הוכשרו במיוחד להעצים בניית קשרים אישיים וחינוכיים כדי לעורר תשוקה ואהבה מתמשכת לישראל וליהדות, תוך מאבק בהתבוללות וניכור", אמר הרב קנת ברנדר, נשיא ארגון הגג 'אור תורה סטון', המנהל את תכנית ההכשרה.
בני הזוג קסוביץ', שבעבר אירחו אירועי שבת בתאילנד ובפיליפינים, היו מודעים למצב היחודי של יהודי קניה. במדינה בה 85% מהאוכלוסייה הם נוצרים, ו-11% מוסלמים, מרבית האנשים מעולם לא פגשו באדם יהודי.
"מי מגיע לאפריקה?" אמר קסוביץ', "מה מביא אנשים לכאן? ואיך נשמר את האמונה היהודית?"
בשנה שחלפה מאז הגעתו, הרב החדש הקים כיתות חדשות ללימודי דת עבור חברי הקהילה, הקורסים הראשונים בהיסטוריה של בית הכנסת. לדבריו, הוא רצה לקרב בין חברי הקהילה אך להבטיח שחברי הקהילה ישמרו על חוקי ההלכה היהודית.
וואנגו אמרה כי לקהילה יש עכשיו הבנה עמוקה יותר איך לנהל אורח חיים יהודי.
"הוא מתייחס אלינו כאל יהודים, הוא ריפא את הקהילה וקירב בינינו", אמרה וואנגו ביחס למחלוקות בנושאי גזע וגיור. "אנשים רבים באים עם הבטחות, אבל זה הרב הראשון שמקיים את הבטחותיו. ולכן יש לנו אומץ להיות יהודים טובים יותר".
הנוכחות בבית הכנסת גדלה. בשבת הם מגייסים מניין בקלות, וחברי הקהילה יכולים לקרוא קטעים מהתורה ומהתפילות שלא הכירו בעבר.
וואנגיג'ו , שהיתה הזרז של כל התהליכים האלה כשנקשה על דלת שגרירות ישראל, מתה בשנת 2017 בגיל 68 ולא זכתה לראות את השינויים. אך לדברי ילדיה, היא בוודאי היתה גאה בכך שלא משנה כמה שנים ארך התהליך, בסופו של דבר זכו בני משפחתה וגרים קנייתים רבים אחרים, בהכרה כיהודים וכחברים בקהילה.
וואנגיג'ו נקברה בבית הקברות היהודי בניירובי ויהודים מרחבי אפריקה והעולם השתתפו בהלוויה. חברי הקהילה עזרו להם לשבת שבעה.
"לא נולדנו יהודים", אמרה וואנגו, "אבל אנחנו יודעים שאנחנו נמות כיהודים".