(JTA) – בקהילה היהודית באלמאטי, העיר הגדולה בקזחסטאן, בוטלו כל הפעילויות המתוכננות ורוב חברי הקהילה מסתגרים בבתיהם. בחוץ מתעצמות המפגינות וגובר הדיכוי האלים בידי כוחות הממשלה. עד כה נהרגו עשרות מפגינים בגל מחאות שהחל בתחילת השבוע שעבר ושגררה התערבות של קואליציה בהנהגתה של רוסיה בניסיון לדכא את ההפגנות.
בסוף השבוע נהרג במהומות גם אזרח ישראלי, לבן קוג׳יאשווילי בן 21, שנורה בעת שנסע ברכבו באלמאטי.
ההפגנות החלו בגין העלאת מחירי הדלק אך התרחבו למחאה רחבה יותר נגד השלטון האוטוקרטי של הנשיא קאסים ז'ומארט טוקייב. המתפרעים העלו באש את חזית ארמון הנשיאות ובזזו חנויות ברחבי אלמאטי, שבה חיים רוב יהודי קזחסטאן.
ישעיה כהן, הרב הראשי של קזחסטאן, המשתייך לתנועת חב"ד, סיפר שיהודי המדינה מחכים עד יעבור זעם ועד ש"כוחות השמירה על הסדר יביאו לייצוב המצב". בינתיים, הוא סיפר בראיון, היהודים מסתגרים בבית ושומרים על ריחוק פיזי ופוליטי מהנעשה.
בקזחסטאן ישנם שמונה בתי כנסת שלפחות שלושה מהם מקיימים פעילות שבועית או יומית סדירה. כל בתי הכנסת השעו את פעילויותיהם כדי לא לסכן את חברי הקהילה, הסביר כהן. עם זאת הוחלט להמשיך לקיים הלוויות, שאחת מהן נערכה ביום שישי, ופעילויות חרום אחרות. כהן ציין כי עד כה לא נרשמו פגיעות מכוונות ביהודי קזחסטאן או ברכושם.
בית הכנסת "בית מנחם" והמרכז הקהילתי היהודי שסביבו, אשר מהווים את המוקד הגדול לפעילות היהודית באלמאטי, ממוקם מחוץ למרכז העיר, מה "שככל הנראה משחק לטובת הקהילה," אמר הרב הראשי של רוסיה, ברל לזר, שכן רוב האלימות מתרחשת במרכז העיר.
לדעת זאב לוין, ראש יחידת המחקר על יהודי בוכרה במכון בן צבי בירושלים ומומחה למרכז אסיה, הסכנה למתקפה על יהודים או על אתרי מורשת יהודית באלמאטי היא נמוכה ואפילו אפסית. גם בימי רגיעה, שיעורי האנטישמיות בקזחסטאן נמוכים בדרך כלל.
"אפילו במהלך מלחמות האזרחים הקשות ביותר ששיסעו את הרפובליקות במרכז אסיה בעשורים האחרונים, אתרי מורשת יהודית לא נפגעו לרוב", הוסיף לוין.
קזחסטאן, מדינה מוסלמית ברובה המונה 19 מיליון תושבים והגדולה בשטחה מבין הרפובליקות שבאזור, מחזיקה במשאבי טבע ניכרים, לרבות 3% מעתודות הנפט העולמיות ומרבצי ענק של פחם וגז טבעי. במדינה חיים כמה אלפי יהודים, לפי נתוני הקונגרס היהודי העולמי.
ב–2019 התמנה טוקייב לנשיא קזחסטאן במקומו של נורסולטן נאזארבייב, נשיאה הראשון של המדינה אחרי השתחררותה מברית המועצות. נאזארבייב נאלץ להתפטר בגין גל מחאות כנגד שלושה עשורים של שלטון דיקטטורי, אך בחר כיורשו את טוקייב, שהבטיח ״לשמור על רציפות שלטונית״ למרות הבטחתו לערוך רפורמות שלטוניות במענה למחאות הציבור על שלטונו הרודני של קודמו.
הקהילה היהודית של קזחסטאן נטתה מאז ומתמיד לצד השלטונות.
משפחות יהודיות רבות מבני המקום מתפרנסות מעסקים ו"מהתרחקות מוחלטת מפוליטיקה", הסביר לוין. "ואם הן נאלצות לבחור צד, אפשר לסמוך עליהן שיצדדו בממשל".
כהן, שמסכים להערכה זו, רואה בנשיא טוקייב, אשר הורה לכוחותיו לפתוח באש ללא אזהרה נגד המפגינים, "איש שוחר שלום וקדמה" וטען כי המפגינים "ככל הנראה אינם באמת קזאחים, שהם אנשים שוחרי שלום". כשנשאל מי הם אותם מפגינים, אמר כהן: "איננו יודעים, נראה כי אלה קבוצות שהגיעו לכאן. קזאחים לא בוזזים ושורפים חנויות. זאת לא דרכם".
ארה"ב, בריטניה, צרפת ומדינות מערביות אחרות קראו להרגעת הרוחות. מנהיגי טורקיה, בלארוס וסין הביעו סולידריות עם טוקייב.
מבחינה דתית, יהודי קזחסטאן, שמקורם בקהילות עתיקות מגיאורגיה ובוכרה, הם ברובם מסורתיים ושמרנים, אמר הרב הראשי הרוסי ברל לזר, גם הוא איש תנועת חב"ד.
ב-1994 נבנה צפונית מערבית לאלמאטי ״בית מנחם״, סמוך למקום קבורתו של לוי יצחק שניאורסון, מראשי תנועת חב"ד ואביו של הרבי מליובאוויטש. זהו אתר עלייה המונית לרגל ובשנת 2000 הוסיפה אותה ממשלת קזחסאטן לרשימת אתרי המורשת הלאומיים של המדינה.
במקום הולך ונבנה כעת בית כנסת חדש אולם הוא עדיין אינו פעיל.
לזר, הידוע בקשריו ההדוקים עם נשיא רוסיה פוטין, תיאר את ההתערבות הצבאית של רוסיה ובנות בריתה "התפתחות חיובית". האיחוד האירופי פנה לרוסיה וביקש ממנה לכבד את ריבונותה של קזחסטאן ולהגיע לפתרון של שלום במדינה. ג'וזפ בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, אמר כי הנוכחות הצבאית של רוסיה עוררה שוב "זיכרונות של מצבים שיש להימנע מהם".
"כל כוח שמסוגל לשים קץ לאלימות הוא טוב. אחרי כן יש לערוך דיונים על דמוקרטיה ורצון העם", אומר לזר על כניסת הכוחות, שמספרם עומד על יותר מ-2500.
הרשויות בקזחסטאן ניתקו את הרשתות החברתיות, כולל ווטסאפ, "כדי שהקושרים לא יוכלו להוציא את זממם לפועל", כדברי כהן, אבל הוא ציין שהטלפונים הנייחים והסלולריים עודם פועלים.
כהן הדגיש כי הוא מאמין שקזחסטאן תחת טוקייב היא "מודל לשלום ולסובלנות לעולם כולו".
