(ניו יורק ג'ואיש וויק באמצעות JTA) – בתחילת 2019, עוד לפני שנבחרת הכדורסל החלה את רצף הניצחונות ההיסטורי שלה, ג'ונתן מאלק ושלושה חברים החליטו ללכת למשחק.
באותה תקופה, לא הייתה בעיה להשיג כרטיס למשחקי הכדורסל של YU – ישיבה יוניברסיטי. הקבוצה שלהם, 'המכבים', שמשחקת בדרגה השלישית של ה-NCAA (התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי), לא נחשבה לקבוצה חזקה, או מעניינת במיוחד. אבל מאלק וחבריו בכל זאת נדלקו על הרעיון של נבחרת יהודית שנותנת הכול על המגרש, כששחקניה חובשים כיפות. הם אפילו לא הכירו את שמותיהם של רוב השחקנים, אבל הפכו להיות אוהדים שרופים.
שתי עונות ו-50 ניצחונות רצופים אחר כך, הכול השתנה. נבחרת 'ישיבה יוניברסיטי' רשמה רקורד מרשים השנה של 14:0 ניצחונות להפסדים וניצבה עד לאחרונה במקום הראשון בליגה שלה. קבוצת ׳המכבים׳ זוכה לתשומת לב לא רק בקמפוס, אלא גם מרשת הטלוויזיה האמריקנית ESPN, המפיקה ומשדרת תוכניות ספורט מסביב לשעון. אולם הספורט של האוניברסיטה מלא לחלוטין – במגבלות הקורונה – בכל משחק בית של הקבוצה וכוכבי הקבוצה ריאן טורל, גייב לייפר ואופק ריף הפכו לשמות מוכרים בכל בית יהודי אורתודוקסי אמריקני.
רצף הניצחונות חסר התקדים של ׳המכבים׳ הגיע לסיומו ב-30 בדצמבר, כאשר הקבוצה נחלה הפסד לנבחרת של אוניברסיטת ווסליאן באילינוי, הנחשבת לאחת החזקות בליגה. המשחק נערך במגרשה הביתי של ישיבה יוניברסיטי מול יציעים גדושים בסטודנטים מריעים. רבים אחרים נותרו בחוץ. ה׳מכבים׳ ימשיכו במשחקיהם בשנה החדשה ועדיין נחשבים להפתעת העונה, למרות שאינם יכולים עוד להצביע על רצף כה ארוך של משחקים ללא הפסד.
מאלק וחבריו מפגינים נאמנות ומגיעים כמעט לכל המשחקים. "אני זוכר את התקופה שלפני רצף הניצחונות, ולמען האמת, לא היה להם קהל עד שהתחילו משחקי הפלייאוף", סיפר מאלק. "המשחקים היו פחות או יותר ריקים. היום, עם רצף הניצחונות, אם אתה לא מגיע חצי שעה לפני תחילת המשחק, אין לך סיכוי להשיג מושב".
זו תפנית מפתיעה לישיבה יוניברסיטי, מכללה שהתפרסמה בעיקר בזכות הרבנים והוגי הדעות היהודיים שיצאו ממנה ולא בגלל יכולותיהם האתלטיות של תלמידיה. בישיבה יוניברסיטי, מוסד הדגל של היהדות האורתודוקסית המודרנית, לומדים כ- 2,000 סטודנטים לתואר ראשון, המחולקים בין קמפוס לגברים בלבד בשכונת וושינגטון הייטס לבין מכללה לנשים בלבד במרכז העיר. בקמפוס הגברים, בו משחקת הקבוצה, מקדישים הסטודנטים את שעות הבוקר ללימודי תלמוד ואת תוכנית הלימודים החילונית הם לומדים אחר הצהריים, כשהשיעורים נמשכים לעתים קרובות אל תוך הלילה.
זה לוח זמנים תובעני שאינו משאיר זמן רב לסטודנטים לצאת ולעודד את הקבוצה שלהם, אבל רובם בכל זאת מוצאים דרך להפגין את גאוותם בנבחרת. מספר מרצים אף הודיעו כי יאפשרו לתלמידים לצאת מוקדם מהשיעור כדי להגיע לצפות במשחק. אלפי צופים נוספים עוקבים אחר המשחקים מרחוק בשידור אינטרנטי המופק על ידי הסטודנטים.
"אנשים לא ממש מצליחים לדמיין שיהודים מטביעים כל כך הרבה ברמת ה-NCAA", אמר צ'רלס שכטר, חבר נוסף בקבוצה של מאלק. "לראות את זה קורה על בסיס קבוע ולהצליח לנצח קבוצות אחרות זה מדהים. אנשים עדיין בהלם: האם זו באמת ישיבה יוניברסיטי? האם אנחנו באמת צופים בנבחרת שלנו משחקת?"
גודלו הקטן של בית הספר תורם לכוח המשיכה של 'המכבים', אומרים הסטודנטים, מכיוון שבמקרים רבים הם מריעים לחבריהם ולבני כיתתם. מאלק לומד לצד כוכב הקבוצה ריאן טורל בשיעור תלמוד בבוקר ובשיעור על הלכה יהודית במקום העבודה.
"כל אחד בבית הספר לומד לפחות שיעור אחד עם אחד מחברי הנבחרת", אמר עקיבא פופרס, המפיק הבכיר של MacsLive, פלטפורמת השידורים המנוהלת על ידי סטודנטים ומעבירה ביוטיוב את משחקי הבית של הנבחרת. "זה לא כמו מכללה שבה השחקנים מסתובבים בשטח כמו סלבריטיז", אמר פופרס. "זה לא כמו בית ספר גדול שבו כל אחד מכיר את השחקן, אבל השחקן לא מכיר אף אחד״.
מאז החלה הנסיקה של הקבוצה, ראתה MacsLive זינוק משמעותי בהיקף הצופים במשחקים. מכמה מאות בלבד לפני מספר שנים, ל-8,500 צופים במשחק האחרון השנה. רון השנה. הפלטפורמה גייסה 35,000 דולר מתורמים וקיבלה מימון של 12,000 דולר מהאוניברסיטה, מה שמאפשר לפופרס להפעיל במשחקים צוות של ארבע מצלמות ולשדר מיידית הילוכים חוזרים.
עם זאת חווית המשחק בישיבה יוניברסיטי שונה מחוויית הכדורסל בשאר המכללות. הקהל שר לפני המשחק את "התקווה" לצד המנון ארצות הברית ולאחרונה, לפני אחד השידורים החיים, התייחס קריין של MacsLive לכך שהמשחק מתקיים ב"מוצאי שבת".
מאליק ואוהדים אחרים מודים שלא קל למצוא קריאות עידוד שיתחרזו היטב ויהלמו את שם הקבוצה, אבל במשחקי הגמר בחודש מארס הם בהחלט מתכוונים לפצוח בשירת 'משנכנס אדר', שיר אופטימי וקצבי המציין את החודש העברי, שבדרך כלל חל במקביל לטורניר השנתי של ה-NCAA.
"מה שקורה בין שניים-שלושה הרחובות האלה בוושינגטון הייטס, אני חושב שזה מאד מיוחד", אמר אלעזר אברהמס, נשיא מועצת התלמידים של ישיבה יוניברסיטי. "יהודים בכל המדינה מרגישים מיוצגים".
אבל בעוד ׳המכבים׳ הולכים וכובשים מקום מרכזי בלבם של אוהדי כדורסל יהודים ושאינם יהודים, דווקא ב׳שטרן קולג׳׳, מכללת הנשים של ישיבה יוניברסיטי, לא נרשמת התלהבות רבה מהצלחת הקבוצה. האוהדים מספרים שתמיד נראות גם נשים בקהל, אך הן בנחיתות מספרית בולטת לעומת הגברים.
"יש נשים שפשוט לא חשות בנוח להיות בבניין של הגברים, וזו הסיבה שהן אינן הולכן לצפות במשחקים", אמרה נינה יורובסקי, שמשחקת בנבחרת הנשים של ישיבה יוניברסטי, על בנות הכיתה שלה ב'שטרן'.
יורובסקי הוסיפה שישנן סטודנטיות שמסרבות לצפות במשחקים בגלל פרשה שהתפוצצה בחודש אוגוסט מעל דפי עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה, The Commentator, בה סיפרה סטודנטית כי אחד הכדורסלנים מנבחרת הגברים אנס אותה. הכותבת, שלא הזדהתה בשמה ולא נקבה בשמו של השחקן, סיפרה כי לאחר חקירה ממושכת שנערכה על ידי בית הספר, שבמהלכה ביקשה ממנה ההנהלה לחתום על הסכם סודיות, "אמרו לי פשוט להתמודד עם זה, ושישיבה יוניברסיטי לא יכולה לעשות דבר בעניין – שום דבר". היא טענה שבית הספר לא נקט בצעדים כלשהם כדי להבטיח את ביטחונה בקמפוס, וכי חבר נבחרת אחר כינה אותה בשמות גנאי בנוכחות אחרים לאחר שדיווחה על המקרה.
ישיבה יוניברסיטי לא השיבה לבקשת הניו יורק ג'ואיש וויק להגיב על האשמות האונס.
כמה סטודנטים סירבו להגיב לציטוט ולייחוס בנוגע לטענת האונס, ויורובסקי אמרה שמחאת הסטודנטים בנוגע לתגובת האוניברסיטה דעכה לאחרונה. יותר ממאתיים חברים רשומים כעת בקבוצת פייסבוק פרטית ששמה ״אנו עומדים לצידם של הניצולים״ שקמה בעקבות האירוע. הפגנה שתוכננה במחאה על תגובת בית הספר, בוטלה בסופו של דבר.
בנוסף לכך, חלק מהנשים ב'שטרן' התלוננו שענפי ספורט נשים זכו לתשומת לב פחותה מזו שמקבלות נבחרות הגברים. זו תלונה נפוצה בכל ענפי הספורט של המכללות, אך השתייכותה של ישיבה יוניברסיטי למגזר האורתודוקסי והפרדת המגדרים בה מוסיפות רובד נוסף לפער הזה.
בגלל חוקי הצניעות היהודיים המסורתיים, בית הספר אוסר על נבחרת הנשים לשחק במרכז האתלטיקה בקמפוס הגברים, שבו גברים יוכלו לצפות בנשים משחקות במכנסיים קצרים בתוך מבנה השייך לאוניברסיטה. לכן הן נאלצות לשחק במגרשים אחרים ומוותרות, למעשה, על יתרון הביתיות ועל הקהל הביתי. על נשים, לעומת זאת, לא נאסר לצפות במשחקי הגברים, שנערכים בקמפוס המרכזי.
חובב ספורט נוסף שנהנה לצפות במשחקי 'המכבים' הוא אהרון קפלוביץ, שכותב על כדורסל בעיתונים שונים, ובהם הניו יורק טיימס. בעונה הנוכחית הוא היה בכל משחקי 'המכבים', וסבור שמדובר ב"קבוצת הכדורסל הכי פחות אנוכית שתראו". קפלוביץ׳ נזכר במשחק מורט עצבים במיוחד שהתקיים ב-28 בנובמבר, נגד מכללת מנהטנוויל, כש'המכבים' היו בפיגור במחצית. את המשחק הציל טורל, שקלע 51 נקודות, שיא בתולדות בית הספר. "היה רגע אחד במחצית השנייה שהוא פשוט שינס מותניים והשתלט על העניינים", סיפר קפלוביץ.
רגעים כאלה עדיין מרגשים, אבל הם גם פחות מפתיעים כשהנבחרת מנצחת שוב ושוב. כשהתמונה משתנה, כפי שקרה במשחק מול ווסליאן, זה כבר קצת יותר קשה.
"לאוהדים יש ציפיות גבוהות במיוחד מהנבחרת", אמר שכטר. "אנשים כבר לא יכולים לדמיין את ישיבה יוניברסיטי מפסידה משחק".
