סקר שנערך בקרב מנהיגי הקהילה היהודית באירופה מצא כי 23% שוקלים להגר מארצות מגוריהם. נתון זה נותר ללא שינוי מאז הפעם האחרונה שארגון הג'וינט ערך את הסקר הקבוע שלו בקרב מנהיגות הקהילות היהודיות באירופה לפני שלוש שנים.
הסקר של הג'וינט מצביע על כך שבקרב מנהיגים יהודים אירופים, במיוחד במערב אירופה, גוברת הדאגה מאנטישמיות, אשר לראשונה מאז 2008 דורגה אצל המשיבים במקום הגבוה ביותר מבין החששות הנוגעים לקהילותיהם.
הסקר מצא גם כי מנהיגים יהודים אירופים מרגישים פחות מחוברים מבעבר לקהילות אחרות ברחבי היבשת, וכי הם מודאגים יותר בנוגע לעוני בקהילותיהם.
3% בלבד מהמנהיגים שהשתתפו בסקר אמרו כי החלו בצעדים מעשיים להגירה מאירופה, ו-67% אמרו כי לא שקלו הגירה כלל. 8% נוספים לא ענו על השאלה.
מבין מנהיגי הקהילה היהודית שאמרו כי שקלו לעזוב, כשני שלישים הצהירו כי היעד המועדף עליהם להגירה הוא ישראל.
המשתתפים בסקר לא נשאלו על הסיבות שבגינן הם שוקלים להגר, אולם מתשובותיהם ברור כי המנהיגים היהודים באירופה מודאגים אנטישמיות ומביטחון.
יותר משני שלישים מהמשיבים אמרו כי הם צופים התגברות של האנטישמיות באירופה בעשור הקרוב. בשנת 2008, בפעם הראשונה שנערך הסקר, רק כמחצית מהמשיבים השיבו בצורה דומה. 22% מהמשיבים אמרו כי הם אינם מרגישים בטוחים בערים שלהם כיום, לעומת 7% בשנת 2008.
החשש הזה גבוה ביותר במערב אירופה, שבה התגברות של מתקפות מצד קיצונים אסלאמיים על יהודים בעשור האחרון תרם לעלייה מוגברת לישראל, במיוחד מצרפת.
בשנים 2000 עד 2010, עלו כ-20,000 יהודים צרפתים לארץ. אבל בעשור האחרון, המספר טיפס ליותר מ-40,000, מגמה שהואצה לאחר שאיש ג'יהאד רצח ארבעה יהודים בבית ספר יהודי בטולוז בשנת 2012, וזינקה שוב לאחר מתקפת ג'יהאד נוספת בשנת 2015 שבה נהרגו ארבעה יהודים במרכול כשר בפריז.
השפעות מגפת הקורונה, אשר פגעה בהכנסותיהם האישיות של חברי הקהילה ובמקורות המימון של הקהילה, כמו מוזיאונים, ניכרות גם הן בסקר.
עוני בקהילה, "הוא אמנם אינו האיום שנמצא במקום הראשון, אך הוא גדל בהתמדה במשך השנים, מ-10% בשנת 2008 ל-35% בשנת 2021", כתבו המחברים. כ-37% מהמשיבים ציינו את הקשיים כלכליים של חברי הקהילה כתוצאה ממגפת הקורונה, כאיום מרכזי על הקהילה.
המאמצים במספר מדינות לאסור שחיטה של בעלי חיים למאכל ללא מכת חשמל – גורם משמעותי במאמצים האירופים לצמצום שחיטה כשרה – ולאסור ברית מילה מסיבות שאינן רפואיות, עלו לראשונה כאחד משלושת האיומים המרכזיים שמולם ניצבות הקהילות היהודיות. בקרב משיבים בני פחות מ-40, 26% אמרו כי זהו איום חמור מאוד, בדומה ל- 66% מהמשיבים המבוגרים יותר.
התמיכה בישראל עלתה בקרב המשיבים לעומת סקרים קודמים. לדוגמה, 66% הסכימו השנה עם האמירה "אני תומך בישראל באופן מלא, ללא קשר לאופן שבה מתנהגת הממשלה שלה". 48% בלבד תמכו באותה אמירה בשנת 2015 ו-57% בשנת 2011.
אולם בהמשך למגמות שזוהו מחוץ לאירופה, משיבים מתחת לגיל 40 נטו להסכים פחות עם אמירה זו ודירגו את התמיכה בישראל במקום הנמוך ביותר מבין 18 הנושאים שנמצאים בסדר העדיפויות של הקהילה.
בסקר השתתפו 1,054 משיבים מ-31 מדינות והוא נערך ב-10 שפות. כשליש מהמשיבים אמרו כי הם יהודים אורתודוקסים, ומספר דומה של משיבים אפיינו עצמם כיהודים מבחינה תרבותית. קרוב ל-60% היו גברים מעל גיל 55, נתון המשקף את העובדה שהסקר נערך בקרב מנהיגים קהילתיים. על פי הסקר, יהודים מעטים מתחת לגיל 40 מכהנים בוועד המנהל של ארגונים קהילתיים.
