(JTA) – מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה, נודעה לשמצה בשנים האחרונות כחממה לאנטישמיות.
העיר, ששליש מתושבי נולדו מחוץ לשוודיה ושרבים מהם מתגוררים לעתים קרובות בשכונות הומוגניות מבחינה אתנית, הפכה שם נרדף לבעיות האינטגרציה עמה מתמודדת שוודיה.
אבל החודש ניסתה מאלמו להציג פנים אחרות, שונות מהמוניטין השלילי שדבק בה. העיר ארחה ועידה בנושא המאבק באנטישמיות בהשתתפותם (האישית או הוירטואלית) של כ-50 ראשי מדינות, שרי חוץ, נציגי האיחוד האירופי וראשי הקונגרס היהודי העולמי. מזכיר המדינה האמריקני, אנטוני בלינקן, נשיא ישראל, יצחק הרצוג ונשיא צרפת, עמנואל מקרון שלחו הודעות מוקלטות בסרטוני ווידאו.
פלטפורמת הוידאו הענקית יוטיוב, שבראשה עומדת המנכ"לית היהודיה סוזן ווייציצקי, התחייבה בכינוס לתרום למעלה מחמישה מיליון דולר לעמותות ולגופים ממשלתיים הנלחמים באנטישמיות באינטרנט. סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, שסיפרה בגלוי כי אבותיה היהודיים נמלטו מרדיפות באירופה לארה"ב, הצטרפה בשידור חי בווידאו, והבטיחה כי החברה שלה מחויבת לבדיקה מדוקדקת של תוכן המשתמשים שלה – וזאת על אף הבעיות שהיו לה בעבר עם הפיקוח על תכנים אנטישמיים.
שלא כמו בכנסים דומים אחרים בנושא, הפורום הבינלאומי של מאלמו על זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות לא הסתיים בהצהרה משותפת שנחתמה על ידי כל משתתפיה. ראש ממשלת שוודיה, סטפן לוון, אמר כי הוא מעדיף שהמנהיגים הנוכחים יתמקדו בדיון ב"צעדים קונקרטיים" שניתן לנקוט כדי לרסן תקריות והתנהגות אנטישמיות.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהצטרפה באופן מקוון מבריסל, הציגה את אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים, שאומצה לאחרונה, והציעה להקים תכנית ״שגרירים״ אירופים צעירים לזיכרון השואה.
"אין לנו עניין בהכרזה נוספת, אנחנו מבקשים לתרגם את עקרונות המסמכים האלה למציאות", אמר ראש ממשלת שוודיה, לוון, הפורש מתפקידו בחודש הבא.
ימים יגידו אם וכיצד תהפוך הוועידה לנקודת מפנה בטיפול בבעיית האנטישמיות בשוודיה, אבל אירועי הימים האחרונים מלמדים שהדרך עוד ארוכה.
בשעה שמנהיגים מרחבי העולם דנו במאלמו בדרכים להילחם בשנאת יהודים, הוקרנו על מספר בניינים ברחבי העיר כתובות אנטישמיות הטוענות כי ״השואה הייתה תרמית״. אחת הכתובות הוקרנה על בניין בית הכנסת המרכזי של מאלמו. המשטרה הודיעה כי היא חוקרת את האירוע כפשע שנאה וארגון נאו נאצי בשם ״תנועת ההתנגדות הנורדית״ נטל אחריות למעשה.
לפי דיווחים בתקשורת השוודית, יהודים רבים עוזבים את מאלמו בשנים האחרונות, קצתם בגלל שסבלו מאנטישמיות ישירה בחיי היומיום שלהם.
"אתה יכול להמשיך לשאת את הנאומים הנחמדים שלך, אנחנו עוזבים בזמן שאתה מדבר", אמרה אמה של ילדה יהודייה בת 12 לעיתון השוודי דגנס ניהטר (Dagens Nyheter). בתה תארה איך היא מצאה על הארונית שלה בבית הספר כתובת גרפיטי "שחררו את פלסטין" ו"ז-ן על ישראל", ואיך מישהו ירק על הז'קט שלה. זה כבר היה יותר מדי עבור אמה של הילדה, שהחליטה לעבור עם משפחתה לישראל בקיץ הבא, למרות שהמשפחה אינה דוברת עברית.
הסיפור הזה אינו ייחודי – בסקר שפורסם על ידי עירית מאלמו מוקדם יותר השנה, אמרו כל התלמידים היהודים השוודים שנשאלו כי נחשפו לסוגים מסוימים של אנטישמיות בבית הספר.
הבעיה חורגת הרבה מעבר לכיתה. בשנת 2017, נופצו חלונות בית הכנסת במאלמו מיידוי אבנים. בשנת 2020, נאלצה העיר להפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם יריד הספרים הערבי, בשל הופעתו של ספר אנטישמי באתר האינטרנט של היריד (הכותר הוסר מהאתר מאוחר יותר).
אבל היה זה ככל הנראה הניסוי שערך עיתונאי שוודי בשנת 2015 שמשך את מרב תשומת הלב למצב. הכתב, שחבש כיפה וענד תליון עם מגן דויד, הותקף מילולית ופיזית בזמן שהלך בשכונות מאלמו השונות.
במאלמו ומחוצה לה, יהודים חשים לכודים בין זרמים שונים של אנטישמיות, בין אם מכיוונם של מהגרים מוסלמים קיצוניים או מתנועות ניאו-נאציות.
"כן, אתה מסתכן אם אתה מסתובב עם מגן דויד", אמר ל-JTA פרדריק סירצקי, דובר הקהילה היהודית במאלמו, בראיון שנערך לפני קיום הוועידה. בשנת 2019, בעקבות דיווח על הצטמצמות הקהילה היהודית בעיר, הוא הביע לראשונה חשש שהקהילה היהודית עלולה להיעלם לחלוטין עד שנת 2029.
סירצקי השמיע טון אופטימי יותר כשדיבר על הוועידה שהתקיימה בשבוע שעבר. הקהילה, לדבריו, בונה קשרים הדוקים יותר עם קתרין סטירנפלט ג'אמה, ראשת עירית מאלמו משנת 2013, שפועלת, לדבריה, לשיפור מצבם של היהודים בעיר.
"עבדנו עם הקהילה היהודית בדרכים שונות כדי למפות את הבעיה, כדי ליצור הבנה של הבעיה, והיום, יש לנו מחויבות ארוכת טווח. אנחנו משקיעים למעלה משני מיליון יורו במהלך ארבע שנים", היא אמרה בראיון ל״הארץ״ ערב פתיחת הועידה. "אנחנו עובדים גם בתוך מערכת בתי הספר, ממפים את הבעיה גם שם, ויוצרים דרכים שונות למניעת דעות קדומות".
סירצקי אישר כי במהלך 20 השנים האחרונות, ירד לחצי מספר היהודים בעיר, ועומד כעת על כ-500 חברים בלבד. אך הוא נזהר בהסקת מסקנות לגבי הסיבה והתוצאה, ומדגיש שהפחד וחוויית האנטישמיות אינם הגורמים היחידים שמבריחים יהודים מהעיר. בפני בני הדור הצעיר עומדות הזדמנויות טובות יותר לפתח קריירה בשטוקהולם, וגם יותר דרכים לקיים את חייהם הדתיים; המבוגרים יותר עוברים בעקבות הילדים והנכדים לערים בהן הם חיים; רבים מחברי הקהילה המבוגרים של מאלמו, ובהם ניצולי שואה, נפטרו עם השנים.
אפילו אלה שהחליטו לעזוב לישראל מציינים ריבוי סיבות למעבר, הוא אומר. סירצקי הבחין שבשנתיים האחרונות העקומה התיישרה, ומספר חברי הקהילה נותר ללא שינוי. הוא רואה בכך סימן חיובי.
במהלך אירוע לציון ההיסטוריה היהודית והחיים היהודיים בשוודיה, שהתקיים לפני הוועידה, דיבר רונלד לאודר, ראש הקונגרס היהודי העולמי, על גורם נוסף שגרם לחיכוך במדינה במשך עשרות שנים: הביקורת הקשה הנמתחת בחברה ובממשלה השוודית על ישראל.
בנאומו בבית הכנסת הגדול של מאלמו, הביע לאודר את אכזבתו מכך ששוודיה הצביעה עד לאחרונה באופן קבוע בעד החלטות גינוי נגד ישראל באו״ם. שרי החוץ של ישראל ושוודיה נמנעו מלדבר ישירות ביניהם במשך שבע שנים, עד לחודש ספטמבר האחרון.
ראש העיר הקודם של מאלמו, אילמר ריפאלו, נודע בעמדותיו האנטי ישראליות ובכך שתלה את האשמה בהתקפות על יהודים בתמיכתם במדינה היהודית.
לפני למעלה מעשור כתב לאודר מאמר בו מתח ביקורת חריפה על הפוליטיקאים והתקשורת השוודים וטען כי הם מעוררים השראה לעמדות אנטישמיות באמצעות מה שבעיניו נתפסה כרטוריקה אנטי ישראלית חריגה. טון הדברים שנשא בכינוס במאלמו בשבוע שעבר היה שונה באופן דרמטי.
"לפני עשר שנים שוודיה לא הייתה ידידותית כלל, לא רק לישראל, אלא לעם היהודי", אמר לאודר ל- JTA. "עבדנו יום ולילה. צפינו והקשבנו למה שעושים ראש הממשלה וממשלתו. זה היה כמו נס … אני אשתמש בראש הממשלה לוון כדוגמה כשאני מדבר עם אנשים. אני מקווה שמדינות אחרות ילכו בעקבותיו ".
לוון, המנהיג את שוודיה מאז שנת 2014, הבהיר כי הוא רוצה להותיר אחריו מורשת של הגנה על היהודים. הוא ביקר לראשונה במוזיאון אושוויץ בשנת 2017, וביום הזיכרון הבינלאומי לשואה בשנת 2019 הכריז כי שוודיה תקים מוזיאון לאומי שיוקדש לזיכרון השואה. בשנת 2020, הוקצו למעלה ממיליון דולר למען מטרה זו, ובחודש שעבר הממשלה הכריזה על תמיכה נוספת בסכום של כ-3.5 מיליון דולר שיועברו לצורך כך לסוכנות הלאומית למוזיאונים היסטוריים.
כעת אושר שהמוזיאון החדש ימוקם בשטוקהולם – אם כי קיימת מחלוקת על בחירה זו גם בין יהודים שוודים וגם בין אנשי אקדמיה. שטוקהולם – עירו של חסיד אומות העולם המפורסם ביותר – ראול ולנברג – ומאלמו, היו שתי הערים שהוזכרו כמיקום אפשרי למוזיאון.
מאלמו, השוכנת בחלק הדרומי ביותר של שוודיה, על גדות מצר אורסונד, 25 קילומטרים בלבד מקופנהגן, שמשה חוף מבטחים לכמה אלפי יהודים דנים בשנת 1943 ולארבעת אלפים נוספים בשנת 1945, כאשר העיר קלטה מפונים ממחנה הריכוז ברגן בלזן. למרות זאת, היו שחששו כי מאלמו תשתמש בהיסטוריית השואה של כדי להסתיר את בעיותיה הנוכחיות. אחרים טענו כי דווקא הבעיות הנוכחיות מהוות סיבה חשובה למקם את המוזיאון לזכר השואה בעיר.
למרות המחוות, בראיון לרשת הטלוויזיה הלאומית השוודית STV, סיכמה לאה גלייטמן, ניצולת שואה בת 97 ותושבת מאלמו מאז 1946, באופן תמציתי את תחושותיהם של יהודים שוודים רבים בנוגע לוועידת מאלמו. “זה חשוב, אבל רק אם זה באמת יוביל למשהו. לפעמים זה רק דיבורים, אבל יש לנו תקווה, אולי".
(כנען ליפשיץ השתתף בהכנת הכתבה)