ברלין (JTA) – בשנה שעברה, כשהתקרב מועד יום השנה הראשון למתקפה על בית כנסת בהאלה, החליטה הרבה רבקה בלאדי לציין את האירוע בתנאים שלה.
בלאדי מנהלת את Base Hillel Deutschland, ארגון לצעירים יהודים בברלין. בעת המתקפה, ביום הכיפורים ב-2019, היא התפללה בבית הכנסת בהאלה כאשר אדם חמוש ברובה ניסה לפרוץ את דלת הכניסה ולפגוע במתפללים היהודים. משלא הצליח, הרג היורה שני עוברי אורח וכעת הוא מרצה מאסר עולם.
במקום להסתפק בטקס זיכרון שארגנה המדינה ביום השנה הלועזי למתקפה ב-9 באוקטובר, בלאדי החליטה לארגן טקס משלה, בו יעמדו במרכז תכנים יהודיים ואשר ישמש לבניית גשרים עם קהילות אחרות שסובלות מגילויי קיצוניות. יחד עם ארגונים מקומיים אחרים, הקבוצה שבראשה היא עומדת ערכה "פסטיבל חוסן" – סדרת אירועים שמציינים כיצד הקהילה שלה וקהילות אחרות מתמודדות עם שנאה.
"רצינו שהאירוע יעסוק בקהילה שלנו, למצוא דרך גם להעצים את עצמנו מתוך המרחב הקהילתי הנוח", אמרה בלאדי. "רצינו לבנות קואליציות. אנחנו רוצים לשתף סיפורים".
פסטיבל החוסן הפך למסורת ולאחרונה נערך בפעם השנייה.
התחושה באירוע הייתה יותר של חגיגת החיים היהודיים ופחות של טקס זיכרון לאירוע עצוב. בלאדי בנתה אותו בכוונה סביב חג הסוכות, והוא כלל תוכנית לבניית סוכה ומסיבה תחת הכותרת ״תשרי-פסט״. את הפסטיבל, שנערך בין ה-19 בספטמבר ל-6 באוקטובר, נעלה סדנה שכותרתה ״יהודים והצטלבויות של תרבויות״.
במרכז הפסטיבל עמד "טקס חוסן" שהתקיים ב-23 בספטמבר, אליו הוזמנו ניצולים מאירועי שנאה של הימין הקיצוני וקרוביהם, ביניהם אדם שניצל מהצתה שבה נהרגו בני משפחה טורקית בשנת 1992 ואמו של קורבן אירוע ירי נגד מהגרים בהנאו ב-19 בפברואר 2020, חודשים ספורים לאחר המתקפה בהאלה.
האווירה בטקס הזכירה קונצרט באוויר הפתוח. מול במה ריקה שהשמיעה מוזיקת רקע שקטה, התכנסו המשתתפים, בידיהם כוסות בירה, ותפסו את מקומם סביב שולחנות הפיקניק הפזורים במקום. גשם קל התחיל ופסק לסירוגין, וטיפות מעטות בלבד חדרו לתוך סכך הסוכה, שעמדה ליד הבמה.
בלאדי אמרה שחלק ממטרת הפסטיבל הייתה להחזיר את השמחה לעונת החגים שהיורה ניסה להשליט בה טרור בשנת 2019.
"התכנסות זו, בדומה מאוד לתהליך של 25 שעות תפילה וצום שאנו מציינים ביום הכיפורים, עוסקת בהפיכת הזיכרון למשהו שאפשר להיות עדים לו, משהו מוחשי, בעל ניחוח, משהו אמתי", אמרה בלאדי בטקס. "הנה אנחנו כאן, שנתיים לאחר הטרגדיה שפקדה אותנו. אנו עומדים בסוכה, שהיא סמל מוחשי להגנה שלנו, עם ארבעת המינים הסמליים שמזכירים לנו את הטוב שיש בעולם".
מעבר לחגיגת החיים היהודיים, הפך הפסטיבל גם למוקד לאקטיביזם נגד קיצוניות בחברה הגרמנית, במטרה להפוך את האבל משותף להזדמנות לפעולה נגד הימין הרדיקלי. מישה אושקוב, חבר ועד לשעבר באיגוד הסטודנטים היהודיים בגרמניה ואחד ממארגני הפסטיבל, כינה את האירוע "מרחב הצטלבות תרבויות אשר "הפך למוסד בלוח השנה היהודי בברלין".
"בלאדי שלחה מסר חזק מאוד של סולידריות לקהילות שלנו באופן כללי", אמר ראובן גרזיקו, חבר נוסף לשעבר בוועד הסטודנטים היהודיים. "זהו גם סימן לכך שהחברה שלנו לא תתפרק ממתקפות של הימין הקיצוני, שאנחנו עומדים יחד כקורבנות, כקבוצות שנדחקו לשוליים".
בפסטיבל בשנה שעברה, התקשו חלק מהמשתתפים לחגוג, סיפרה אנסטסיה פלטוקינה, ניצולה מפיגוע הירי בהאלה שעובדת עבור הסוכנות היהודית שנשאה דברים בטקס.
"השנה שעברה הייתה בו זמנית כואבת מאוד ומרפאת מאוד, מפני שהיינו בעיצומו של המשפט שהתנהל נגד התוקף", היא אמרה."הכל צף על פני השטח, כל הרגשות, כל הפחדים, כל הטראומות והחוויות שחיות מחדש את הטראומה בתוך הקבוצה וקבוצת הניצולים מהאלה".
השנה, הוסיפה פלטוקינה, התחושה שונה. הפסטיבל אמנם משלב באופן טבעי בין חגיגה לאבל, אולם לדעתה ניצולי המתקפה בהאלה פיתחו קשרי אחווה עם ניצולים של אירועי גזענות ואנטישמיות אחרים.
"היה כואב מאוד לשמוע סיפורים מאימהות שאיבדו את ילדיהן במתקפות טרור", היא אמרה. "בה בעת, עצם הידיעה שאנחנו לא לבד במאבק, שאנחנו באמת יכולים לעשות משהו יחד, היא דבר מעצים מאוד מבחינתי".
