(JTA) – תוך שהוא מונה את שמות נכדיו, יופֹּ ואן אויין נשמע כאילו הוא מקריא את רשימת שמות התלמידים בכיתה ישראלית.
יאיר, יעל, אודליה, נתניה, יועז ושילון הם חלק מנכדיו שנושאים שמות מודרניים, שנשמעים ברובם מוכרים היטב בישראל. יש במשפחה גם את ברוך, משה, אלישבע ויהודה, שמות יהודיים קלאסיים יותר שנפוצים במשפחות יהודיות ברחבי העולם.
אבל ואן אויין אינו יהודי, וכך גם אף אחד מ-16 ילדיו.
משפחת ואן אויין היא משפחה נוצרית פרוטסטנטית בעיירה קטנה בהולנד, אחת מכמה עיירות באירופה שבהן מקובל בקרב לא יהודים להעניק לילדים שמות שנתפסים בדרך כלל כשמות יהודים מובהקים.
"אנחנו משפחה אדוקה, והתנ"ך תמיד נוכח בחיינו, כלומר, היהדות תמיד נוכחת בחיינו וקראנו לילדינו בשמות שמשקפים זאת", אמר יופ ואן אויין, קמעונאי כימיקלים בן 69.
בנוסף לשמות מהמקרא שזוכים לפופולאריות אוניברסלית כמו סימון (שמעון), דויד, רות ואסתר, נדמה ששמות יהודים תנ"כיים מובהקים נפוצים במיוחד בקרב חוגים נוצריים דתיים בהולנד.
אבל גם הורים הולנדיים שאינם דתיים מעניקים לילדיהם שמות בעלי צליל יהודי, מפני שהם תופסים את התנ"ך כחלק מהמורשת ההולנדית וגם מכיוון שהם נמשכים לצלילים הקצרים והחדים של שמות עבריים. חלק מההורים אומרים שצלילים אלה מזכירים את השפה הולנדיים.
"לא רצינו משהו זר ובעל צליל אנגלי, אבל כן רצינו שם רציני שנושא משקל מסוים לימים שהילד יגדל", אמרה יאנטין וונק, בת 35, מדרום הולנד, אמם של אהרון ותרצה.
וונק הוסיפה שהיא סבורה שהורים רבים, יהודים ולא יהודים, חולקים מסיבות תרבותיות שונות, העדפה לשמות קצרים ועוצמתיים, עם צליל מובהק כמו בועז ותרצה בניגוד לשמות בעלי צליל עגול יותר כמו רייאן ואוליביה.
הגר יובסה, עיתונאית בת 34 מאמסטרדם שגדלה במשפחה חילונית, קיבלה את שמה מפני שהוריה פשוט חשבו שהוא יפה, כך סיפרה בראיון. בהולנדית מבטאים את השם 'החר', תוך שימוש בעיצור הנהגה בחך, שקיים בעברית (אם כי לא בשם הגר) וגם בהולנדית.
יובסה אומרת ששמה מעורר תגובות סקרניות וחיוביות מפני שבהולנד הוא נחשב לשם אקזוטי. ערבים מזהים אותו מ'הג'ר', ההגייה הערבית של שמה של אותה דמות מקראית. "ודוברי ספרדית מתקשים עם השם הזה", היא מוסיפה.
היא מעולם לא חוותה תגובה שלילית לשמה, סיפרה יובסה.
אבל משפחת ואן אויין דווקא כן, אמר יופ.
"למרבה הצער, יש הרבה אנטישמיות במערכת החינוך", הוא סיפר בראיון. "הילדים שלנו, בעלי השמות היהודים, סבלו מהטרדות וממעשי בריונות בגללם". משה ואן אויין חווה זאת במיוחד, סיפר אביו, אבל גם אריה, בועז ושיפרה נתקלו בקשיים, הוא הוסיף.
משה, בשנות ה-30 לחייו, הסכים תחילה לבקשת JTA להתראיין לכתבה זו, אך הניסיונות להגיע אליו לא צלחו.
אחיו, בעלי שמות הולנדים טיפוסיים – גרדה, יוהאן, קורנליס ואנדראס – לא חוו בריונות אנטישמית, סיפר אביהם. ממחקרים של מכון המחקר Meertens בנושא חברה ובלשנות עולה כי הפופולאריות של שמות תנ"כיים בהולנד עלתה באופן משמעותי מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת.
השם תרצה, לדוגמה, לא היה קיים בשנות ה-50. אך משנת 1990 ואילך, לפחות 20 תינוקות נקראו כך, כשהשיא היה בשנת 2000, בה נולדו כ-120 תינוקות בשם תרצה. בשנת 2014 נקראו כ-100 תינוקות בשם תרצה, דמות מספר 'במדבר', בקטע העוסק בבנות היורשות את רכוש אביהן המנוח. (תרצה היא גם שמה של עיר כנענית).
אצל בנים, ניכרת מגמה דומה עם השם לוי, שם שלא ניתן כמעט בכלל בשנת 1980. בשנת 2014, היו לפחות 8,000 לוי בהולנד, כשמדי שנה מוענק השם למאות תינוקות (בשנת 2016 היו כ-700 לוי, רובם בנים, אך חלקם גם בנות).
אחד מהם הוא לוי ורשוף, בן 26 מנורדוויק, עיר חוף שנמצאת כ-48 ק"מ דרומית מערבית לאמסטרדם. ורשוף, שעובד בכנסיה, אומר שהוא אוהב את שמו בין היתר בשל הזיקה שלו ליהדות.
כשאני חושב על יהדות ועל יהודים, אני חש תחושה חיובית, לכן אני מרגיש טוב שהשם שלי מתחבר לזה. אני חש גאווה כשיהודים שומעים את שמי ומגיבים לו באופן חיובי", הוא סיפר, ונזכר בפגישה בשנת 2010 עם רב בהאג שסיפר לורשוף על המשמעויות התנ"כיות של השם.
ורשוף ואשתו קראו לבנם עזרא – שם נוסף שנתפס בעיני רבים בחו"ל כשם יהודי מובהק, אך בהולנד הוא נפוץ בקרב לא יהודים.
בבלגיה, בה חיים כ-11 מיליון אנשים, רק כמה עשרות נקראים לוי מדי שנה, בהשוואה למאות בהולנד, שבה חיים 17 מיליון איש. (כמעט כל האנשים ששמם לוי בבלגיה הם מאזורים עם אוכלוסיה פלמית, שגודלה כשבעה מיליון איש.)
בכל אחת משתי המדינות חיים כ-30,000 יהודים, מספר, שלפחות בהולנד, אינו מספיק כדי להסביר את אלפי השמות היהודיים המובהקים שניתנים לתינוקות מדי שנה.
השם בועז, שמאות תינוקות הולנדים מקבלים מדי שנה, ניתן לפחות מ-20 תינוקות בבלגיה מדי שנה, כך מראים נתוני הממשלה. שמות כמו תרצה, שפרה ותמר, שניתנים לאלפים בהולנד, נדירים מכדי להיות רשומים בסטטיסטיקה הבלגית.
שם נדיר יחסית בעל צליל יהודי, ברכה, מפורסם הרבה מעבר לשכיחותו בזכות שחקנית קולנוע ידועה, ברכה ואן דסבורג, שאינה יהודייה. היא אחת מ-44 נשים בשם ברכה שחיו בהולנד בשנת 2014. שמות ילדיה הם סופיה, קיס ובוריס.
ניסיונות למדוד את שכיחות הביטויים האנטישמיים הראו בעקביות שהם נפוצים בהרבה בבלגיה, שבה, על פי אותם סקרים, יש בעיית אנטישמיות חמורה יחסית להולנד, שבה הביטויים לשנאת יהודים הם מהנמוכים באירופה.
גריט בלוטהופט, סוציולוג מאוניברסיטת אוטרכט המתמחה בחקר שמות ועובד במכון המחקר Meertens, אומר כי אין בידיו נתונים המסבירים מדוע שמות יהודיים מובהקים נפוצים בהולנד, אולם הוא סבור שרגשות דתיים נוצריים נותנים רק הסבר חלקי לשאלה.
"אני חושד (וזה רק חשד) שהורים לא חושבים יותר מדי על מקורם היהודי של השמות האלה (או על ההשלכות האפשריות)", אמר בלוטהופט, שמצוטט לעתים קרובות בתקשורת ההולנדית כמומחה לשמות. “לא יותר משהם חושבים על שמות כמו דוד, שרה או יהודית. אנשים פשוט חושבים שאלו שמות יפים".
כריס וונק, אביהם של אהרון ותרצה, אומר שהוא אכן רצה בשמות האלה מפני שהם נשמעים לו יפה, אך הוא ואשתו יאנטין, אכן שקלו את ההשלכות.
"למען האמת, זה משהו שחשבנו עליו, כן. שקלנו את האפשרות שיציקו לילדים שלנו ויתגרו בהם כי יש להם שמות יהודיים", אמר כריס בראיון. "אבל החלטנו לתת להם את השמות האלה בכל זאת. ילדים תמיד ימצאו על מה להקניט. אז שיקניטו בגלל השמות האלה".
