(JTA) – האקטיביזם הפרוגרסיבי של ונסה וורבל פרץ לתודעה הציבורית בסוף שנת 2018, כשהיא החליטה לפרושהמ'מצעד הנשים', הארגון הפרוגרסיבי שנוסד בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ, תוך שהיא מאשימה את הנהגת הקבוצה באנטישמיות.
מאז, המשיכה וורבל לארגן פעילות פרוגרסיבית באמצעות ארגון אחר, March On. באמצע אוגוסט, יזם ארגון March On הפגנות בוושינגטון הבירה, באטלנטה ובעשרות ערים אחרות ברחבי המדינה, והפך אבן שואבת לאמריקנים המוטרדים ממאמצי חקיקה שמובילים הרפובליקנים להגבלת זכויות הצבעה בארצות הברית.
האיחוד ליהדות רפורמית, המועצה הלאומית של נשים יהודיות, והליגה נגד השמצה נמנים עם הארגונים הרבים שהתייצבו מאחורי צעדת המחאה. רנדי וויינגרטן, נשיאת פדרציית המורים האמריקנית, שנשואה לרב ואומרת כי ערכים יהודיים מעוררים את האקטיביזם שלה, נאמה בעצרת המרכזית של התנועה בוושינגטון.
העצרת המרכזית של תנועת המחאה, שאמורה לפתוח סדרה של אירועי עידוד רישום של שני מיליון בוחרים לקראת בחירות אמצע הכהונה בשנה הבאה, נקבעה ליום השנה ה-58 של המצעד לוושינגטון, שבו נשא מרטין לותר קינג את נאומו ההיסטורי "יש לי חלום" שהיה לרגע מעצב בתולדות התנועה לזכויות האזרח. וורבל אמרה כי העצרת למען זכויות ההצבעה היא מעין שלוחה של התנועה לזכויות האזרח, שהתאפיינה בהשתתפות יהודית משמעותית.
"זה המאבק שלנו. זה הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים להילחם למענו כרגע", אמרה וורבל בראיון. "המצעד הזה מקבל בברכה את כל האנשים והעמים, כולל הקהילה היהודית".
שוחחנו עם וורבל על חוויותיה בתכנון המצעד, שאלנו מדוע זכויות הצבעה הן בעיניה נושא יהודי, ומה בכוונתה לומר ליהודים שמוטרדים מאנטישמיות בסביבה פרוגרסיבית.
JTA: למה הנושא הזה חשוב מספיק כדי לגרום לאנשים להצטופף בתקופה הזו? מה אנשים צפויים לראות? ואיזה השפעה את מקווה שתהיה לצעדה הזו?
וורבל: זה באמת ה-מאבק. ללא זכויות הצבעה, אנחנו נחזור אחורה בזמן. לא נוכל לעשות דבר מהדברים שאנו רוצים כאנשים פרוגרסיביים המתמקדים בשוויון וצדק ושומרים על חייו של עולמנו, בהתחשב בשינויי אקלים – מבלי שיהיו לנו זכויות ההצבעה.
יש לנו ארבע צעדות מובילות. הגדולות ביותר באטלנטה, בוושינגטון הבירה ובנוסף לכך יש לנו 85 אירועים קטנים יותר ברחבי המדינה, ב-38 מדינות. ויש לנו הרבה אירועים וירטואליים שישרתו את אלה שאינם רוצים לצאת החוצה בעיצומה של המגפה.
אנשים זועמים, הם צריכים קטליזטור לאנרגיה הזו, וזה מה שייצרנו לגבי כל מה שקורה במונחים של המאבק נגד דיכוי הבוחר.
מכאן, נוכל ללחוץ על הקונגרס להעביר חוקי הצבעה פדרליים. בנוסף, כך אנחנו יכולים באמת להשמיע את קולנו בנושא הפיכתה של וושינגטון די.סי למדינה – מדובר ב- 750,000 אנשים שקולם לא נשמע, מפני שלתושבי וושינגטון הבירה מעולם לא ניתנו נציגים בעלי זכות הצבעה בקונגרס. זוהי גם העיר בה נולדתי, ולכן זהו נושא מאד אישי בשבילי. ואנחנו צריכים להתחיל להתארגן לקראת בחירות האמצע של 2022. אנחנו צריכים להוציא אנשים להצביע. זו הדרך היחידה שבה תהיה לנו ממשלה מייצגת, וזה נושא בעל חשיבות מכרעת.
ש: מדוע לדעתך דווקא יהודים צריכים לשים לב לנושא הזה ולהיות חלק מהתנועה הזו?
העם היהודי, על אף שאינו מונוליטי, היה חלק מהמאבק לזכויות האזרח מתחילתו. המאבק הזה הוא המאבק שלנו. אנחנו היינו שם עם ד"ר קינג, היינו בצעדה בסלמה, והיינו באירועי ׳קיץ החירות׳, ואנחנו עדיין שם היום. החופש והשוויון שלנו קשורים בחופש ובשוויון של כל השאר. עבורי באופן אישי, אין הפרדה.
ש: הקוראים שלנו שמעו עליך בשנת 2018, כשעזבת את 'מצעד הנשים' בגלל אנטישמיות. איך היית משווה את החוויה הזו? ומה יש לך לומר ליהודים שטוענים כי אנטישמיות היא הסיבה לחששות שלהם בנוגע להשתתפות באקטיביזם פרוגרסיבי?
הקואליציה הייתה מדהימה. קבוצות שונות תמכו מאד זו בזו ובאמת לא היה שום סוג של קרע בין הקבוצות השונות. זה היה מדהים, והקואליציה תמשיך כך.
אני חושבת שאנטישמיות היא בעיה. אני חושבת שהתופעה הולכת וגדלה. אני חושבת שהיא בעיקר גדלה בימין הקיצוני. במקומות כמו ניו יורק או וושינגטון די.סי שבה גדלתי, אני לא מרגישה אנטישמיות, אבל מישהו אמר לי, ׳נסי להיות יהודיה בדרום׳. אני חושבת שזה מפחיד. אני גם יודעת שבשמאל הפרוגרסיבי – עמוק עמוק בשמאל – לפעמים יוצרים השוואה בין היהדות לבין תמיכה במדינת ישראל ובהתנחלויות, ואני חושבת שהמיזוג בין שני הדברים שגוי ומזיק.
אני חושבת שהייתי מזכירה [ליהודים שיש להם חששות מפני אנטישמיות בסביבות פרוגרסיביות] שהמאבק הזה הוא המאבק שלנו והתנועה הפרוגרסיבית היא רחבה ועמוקה. ולכן אם יש בעיות בחוגים מצומצמים, לא יהיו בעיות במקומות אחרים. תראו מה אנחנו עושים בסוף השבוע הזה. מרטין לותר קינג ה-3 ואשתו אנדראה הם תומכים מאד ביהודים ובאנשים אחרים המצטרפים למאבק הזה. הכומר אל שרפטון תומך מאד. אז אם יש פה ושם גורמים שוליים, עדיף פשוט להתעלם מהם ולהצטרף לשאר.
