(JTA) — על רקע ההשתלטות המוחלטת של הטליבאן על אפגניסטן, התעוררו לא מעט חששות לגורלו של אדם אחד: היהודי האחרון שנותר במדינה, זבולון סימנטוב בן ה-62.
סימנטוב, שמתגורר בשנים האחרונות בבית הכנסת היחיד של קאבול, סיפר בתחילת השנה על כוונתו לעזוב את המדינה, אולי לישראל, לפני שהטליבאן יגיע. הוא הוסיף ואמר שאנשי הטליבאן כלאו אותו במהלך ההשתלטות האחרונה של הארגון המוסלמי הפונדמנטליסטי על אפגניסטן, ואף ניסו להמיר את דתו משום שהם רואים בו כופר.
ימים לאחר כיבוש אפגניסטן בידי הטליבאן, מקום הימצאו של סימנטוב עדיין לא ברור.
בינתיים, התקשורת הישראלית חשפה מידע חדש על מצבו המשפחתי של סוחר השטיחים ובעל המסעדה לשעבר, שגדל בעיר הראט, וגילתה בין השאר כי במשך עשרות שנים הוא סירב להעניק גט לאשתו.
הנה הפרטים הידועים עד כה על סימנטוב ומצבו.
רבים מנסים לעזור לסימנטוב — אבל עדיין לא ברור אם הוא בכלל מעוניין בעזרה.
כמה ארגונים יהודיים הביעו נכונות לסייע לו, אם יבחר לעזוב. הרב מנדי צ'יטריק, יושב ראש 'ברית הרבנים בארצות האיסלאם', הסביר שהוא נמצא בקשר עם הרשויות בטורקיה, ארץ מגוריו, ודן עמם בעניינו של סימנטוב.
אלא שעובד בארגון יהודי אחר סיפר ל-JTA על עיתונאי בקאבול שיצר קשר עם סימנטוב ביום ראשון, והאיש אמר לו שהוא לא מוכן לעזוב את ארצו.
מוטי כהנא, איש עסקים ישראלי-אמריקאי, הוסיף וסיפר כי אנשים המעוניינים לחלץ את סימנטוב מאפגניסטן פנו אליו לאחר כיבוש המדינה, אבל סימנטוב סירב ודרש "מימון אישי".
זו לא הפעם הראשונה שסימנטוב ניסה לסחוט מישהו שניסה ליצור איתו קשר. "אני לא יורד מתחת ל-200 דולר", כך על פי הדיווחים אמר לעיתונאי מרשת חדשות גרמנית, כשזה פנה אליו ב-2015. על פי דיווח נוסף משנה שעברה, סימנטוב דרש מעיתונאי ישראלי 500 דולר בתמורה לראיון, ולבסוף הסתפק במאה דולרים בלבד.
איימי פריס-רוטמן, עיתונאית בריטית יהודייה שעבדה בעבר באפגניסטן, סיפרה ל-JTA, "הוא אהב מאוד לשתות אלכוהול, ונהג לדרוש מעיתונאים שביקשו לראיין אותו שיביאו לו בקבוק".
עדיין לא ברור אם סימנטוב שוחח עם התקשורת מאז שהטליבאן כבש את קאבול. ערוץ חדשות הודי בשם WION, ציטט אותו ביום שלישי טוען שלעולם לא יעזוב את אפגניסטן, אך הדיווח כלל צילומי ארכיון בלבד.
סירובו להתגרש מאשתו הצריך בעבר התערבות דיפלומטית.
בדיווחים שפורסמו בעניינו של סימנטוב הוזכרה תמיד העובדה שאשתו ובנותיו עלו לישראל בשנת 1998. ביום רביעי האחרון הופיעו דיווחים בתקשורת הישראלית על סירובו זה עשרים שנה ויותר להתגרש מאשתו על פי ההלכה היהודית. (בידיעות אחרונות דיווחו כבר ב-2010 על ניסיונותיה של אשתו, שנותרה בעילום שם ומתגוררת בחולון, להתגרש מבעלה).
לפני עשור, הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה, הציע לטוס לקאבול כדי להשיג גט עבור אשתו של סימנטוב. פריס-רוטמן שמעה מעמיתיה הישראלים על ניסיונותיה של האישה להתגרש מבעלה.
"הכרתי את זבולון והכרתי את הרב גולדשמידט, אז ניסיתי לבדוק איך נוכל לפתור את הבעיה", סיפרה העיתונאית המתגוררת היום בלונדון. לדבריה, היו גם אחרים ששקלו בעבר להפעיל לחץ על סימנטוב.
אבל סימנטוב סירב לפגוש את גולדשמידט, למרות שהוצעה לו בתמורה סחורה קשה מאוד להשגה. "גם לאחר שאיימי הציעה לו ארגז של סקוטש סינגל מאלט, האיש פשוט סירב", צייץ גולדשמידט ביום רביעי.
בישראל, גברים הנחושים בדעתם להיות "סרבני גט" עלולים לעמוד לדין ולקבל עונש מאסר, ובתקשורת הישראלית הועלתה הסברה שסימנטוב נשאר באפגניסטן כדי לא להתמודד עם הרבנות ועם הגירושים. אבל דובר הרבנות הראשית לישראל הבהיר שהוא איננו מכיר פסק דין או צו של שופט רבני המוקיע את סימנטוב כ"סרבן גט".
לדברי פריס-רוטמן, היא שאלה את סימנטוב מדוע הא מסרב להעניק לאשתו גט. "הוא רק אמר לי, 'אה, זאת, אני איתה גמרתי'," כך לדברי העיתונאית.
גם בעבר הוא התקשה להסתדר עם אחרים.
"אפשר לומר שהוא זקן ממורמר", ציינה פריס-רוטמן, שתקשרה עם סימנטוב ברוסית, אף שאינו בקיא בשפה. שפתו העיקרית של סימנטוב היא דארי, או פרסית אפגנית, והוא דובר גם עברית רצוצה.
סימנטוב נודע בין השאר בסכסוך מתוקשר עם היהודי השני שנותר בקאבול, איסאק לוין, עד שזה נפטר בשנת 2005. בשיחה עם הגרדיאן על לוין, אמר סימנטוב: "הזקן היה משוגע", ואז סובב את אצבעו על רקתו כדי להמחיש את הנקודה.
על פי הדיווח, השניים התגוררו בקצוות מנוגדים של בית הכנסת, והחליפו ביניהם רק קללות. על פי הסיפורים שסימנטוב סיפר לעיתונאים לאורך השנים, כל אחד מהשניים פנה אל הטליבאן והאשים את יריבו בהתנהגות פלילית. לדבריו, השניים התווכחו ביניהם ללא הפסקה כשישבו בכלא, עד שאפילו הטליבאן מאס בהם ושחרר את שניהם — אף שאנשי הארגון החרימו ספר תורה שלוין וסימנטוב ניסו לנכס לעצמם.
מדיווח שפורסם ביום רביעי עולה שדניאל קרצר, שגריר ארצות הברית בישראל בשנים 2001-2005, היה מעורב גם הוא במאמצים הדיפלומטיים סביב גירושיו של סימנטוב. אך ככל שזכור לקרצר עצמו, הוא פעל בנושא מטעם יריבו של סימנטוב, איסאק.
"אני בסך הכול דאגתי לכך שקצין דת יהודי מצבא ארצות הברית יגיע לבית הכנסת בקאבול, שם התגורר האיש, כדי לנסות ולשכנע אותו לתת לאשתו גט. קצין הדת חזר אליי ואמר שהאיש מסרב," נזכר קורצר.
כעבור שנה, חזר קצין הדת לקאבול כדי לנסות שנית. אבל אז נודע לו שהבעל נפטר, וכך הודיעו לאשתו בישראל שהיא כבר לא עגונה, אלא אלמנה.
גורלו של סימנטוב תחת שלטון הטליבאן עדיין לא ברור.
סימנטוב הוא אישיות מקומית ידועה. עיתונאים עולים אליו לרגל דרך קבע, ורבים מנהגי המוניות יודעים היטב היכן הוא מתגורר בקאבול, עיר שרוב רחובותיה נטולי שמות.
וזה אומר שגם בטליבאן יודעים מיהו ומהן דעותיו. בניגוד לאיסאק, שנהג לומר כי אין לו שום סכסוך עם הטליבאן, אלא רק עם סימנטוב, האחרון ביטא לא פעם בפומבי את הבוז שלו כלפי הטליבאן. לדברי פריס-רוטמן, זה היה המצב כשהתגוררה באפגניסטן, וכך גם באביב האחרון, כשסימנטוב עלה לשידור.
לעת עתה, אנשי הטליבאן טוענים שלסימנטוב אין שום סיבה לחשוש. שלשום, פנה עיתונאי ישראלי מטעם תאגיד השידור "כאן" ושאל את סוהיל שאהין, דובר הטליבאן בדוחא שבקטאר, האם סימנטוב יכול להרגיש בטוח גם תחת שלטון הטליבאן.
שאהין, שטען בדיעבד כי לא ידע שהוא מדבר עם עיתונאי ישראלי, ענה לו ואמר: "אנחנו לא פוגעים במיעוטים. יש בארצנו גם סיקים והינדים, וכולם נהנים מחופש פולחן".
