ניו יורק (JTA) — בקיץ שלאחר פיגוע הירי בבית הכנסת בפיטסבורג, הלן דרובנר החליטה להסיר מילה חשובה בעברית מהחולצות של מדריכי מחנה הקיץ שלה.
חולצות עם המילה "צוות", שלרוב כתובות בגדול, הן חלק מהמדים של המוני המדריכים העובדים בקייטנות ובמחנות קיץ יהודים ברחבי ארצות הברית מדי קיץ. דרובנר, המנהלת של מחנה "יאנג ג'ודיאה ספראוט לייק", הכולל מחנה עם לינה ושתי קייטנות, חששה שהכיתוב בעברית על החולצות של המדריכים בקייטנה שלה בברוקלין יהפוך אותם למטרה להתנכלויות בשכונה שלהם שידעה לא מעט תקריות בשנים האחרונות.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שדרובנר צפתה איומי אלימות. הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק בשנת 2012 שכנע אותה שהיא צריכה להגביר את האבטחה גם במחנות המרוחקים יותר שלה, הנמצאים מחוץ לעיר. לדבריה, בית הספר סנדי הוק הזכיר לה את המחנה שלה – מקום חביב ומרוחק יחסית, מלא בילדים.
בתשע השנים כמעט שחלפו מאז האסון, ובמיוחד בשלוש השנים שחלפו מאז פיגוע הירי בפיטסבורג, דרובנר מעסיקה מאבטחים חמושים במחנות שלה, מגישה בקשות למענקי אבטחה ממשלתיים, עורכת תרגילי חירום והתגוננות לעובדים וממגנת את החלונות. היא גם מוודאת שהמדריכים יענדו צמידים שמסמנים אותם כאנשי צוות, למקרה שבאירוע חדירה המשטרה תצטרך להבדיל בין העובדים במקום לבין זרים.
"היינו צריכים לעשות סוויץ' בצורת החשיבה שלנו", אמרה דרובנר. "במחנה צריך גם גירים לציורים וגם תג מזהה, גם בריכה וגם אבטחה. הכול בנשימה אחת".
"ספראוט לייק" הוא אחד מבין 37 מחנות עם 80,000 קייטנים בסך הכול המשתתפים בתוכנית הכשרה לחדשה לאבטחה המתמקדת במחנות קיץ יהודיים. אמנם המחשבה על מחנות קיץ מעלה דימויים של מרחב אידילי ורגוע, אך בארגון Secure Community Network (SCN) חוששים שהם עלולים להיות מטרה בתקופה שבה האנטישמיות באמריקה גואה.
הארגון, שמתאם את האבטחה עבור מוסדות יהודיים בכל רחבי ארצות הברית, מעביר את תוכנית ההכשרה גם למחנות הקיץ.
"רבים מהמחנות שלנו נמצאים בסביבות פתוחות ועונתיות, לרוב במיקומים נידחים", אמר מנכ"ל הארגון מייקל מאסטרס. "סביבת המחנות שלנו אולי רחוקה מהעין, אבל אי אפשר שהיא תהיה רחוקה מהלב. אנחנו צריכים להתמקד בה, ואולי להתמקד בה יותר, בכל הנוגע לאבטחה וביטחון".
האבטחה במחנות כרוכה באתגרים ייחודיים בהשוואה למרחבים כמו בתי כנסת ובתי ספר. לא רק שמדובר באתרים הנמצאים במקומות מבודדים יחסית, רוב מחנות הקיץ עם לינה אינם מגודרים, ולכן אין דרך קלה למנוע חדירה של פולשים. מחנות רבים גם נמצאים באזורים עם אוכלוסייה יהודית קטנה יחסית ותחנות משטרה קטנות שאינן מורגלות בטיפול בפשעי שנאה.
התקריות האנטישמיות במחנות הקיץ נדירות יחסית. לפי ארגון SCN, משנת 2017 היו 15 תקריות אנטישמיות בסך הכול במחנות היהודיים בארצות הברית, שמספרם למעלה מ-200, והן כללו ונדליזם, הטרדה, ובמקרה אחד מה שבארגון מגדירים כ"שימוש בנשק", אם כי הארגון לא מסר פרטים נוספים על תקרית זו.
בקיץ 1999, בזמן שילדים שהו במחנה, ארע פיגוע ירי של דוגלי עליונות לבנה במרכז קהילתי יהודי בלוס אנג'לס. בפיגוע נפצעו חמישה בני אדם, כולל ילד בן 5, ונהרג דוור.
"המטרה שלנו היא לא להפחיד אותם", אמר ג'ונתן לייסי, המנהל את תוכנית ההכשרה של SCN. "אנחנו מעניקים להם את המידע הזה כדי להעצים אותם בכלים שיאפשרו להם לזהות מצבים עם פוטנציאל בעייתי ולהגיב להם או למנוע הסלמה".
מחנות קיץ עובדים עם SCN מזה שנים רבות בסיועו של ארגוןThe Foundation for Jewish Camp (הקרן למען המחנה היהודי), אך זו השנה הראשונה שבה SCN מציע תוכנית יעודית למחנות הקיץ. התוכנית כוללת הכשרה של שעה עד שעה וחצי, שבה נציגים מטעם SCN מסבירים למנהלי המחנות ולמדריכים כיצד להתמודד עם איומים שונים. לא מדובר רק בקיצוניים או ביורים, אלא גם בסכנות שבמחנות הקיץ מוטרדים מהן מאז ומתמיד, כמו שריפות, חיות פרא, תנאי מזג אוויר קיצוניים ובטיחות במים.
לייסי אמר כי המפתח להכשרה הוא מודעות למצב – תשומת לב למה שקורה מסביב והתחייבות לתוכנית פעולה, למשל לוודא שידוע היכן כל הילדים נמצאים בכל עת, יצירת קשר עם הרשויות הרלוונטיות, והובלת הילדים למקום מבטחים.
בנוסף להכשרה, נציגי SCN עורכים ביקורת לאתר המחנה וכותבים דו"ח על נקודות תורפה פוטנציאליות.
"מודעות למצב אינה אי שקט ופרנויה תמידיים, אלא התבוננות במה שקורה מסביב", אמר לייסי. "אנחנו לא רוצים שהמדריכים יסכנו את עצמם".
רבים מהעקרונות שנציגי SCN מעלים מול המחנות מתאימים גם לבתי כנסת ולבתי ספר, שרבים מהם הגבירו את האבטחה בעקבות תקריות ירי ותקיפות אנטישמיות. ההבדל הוא שמחנות קיץ רבים משתרעים על פני שטחים עצומים ללא גדר מקיפה, כך שקשה לסגור את המקום בעת הצורך.
"זה לא שאפשר לנעול את הדלת הקדמית", אמר מאסטרס. "אנחנו רוצים שבמחנה ייהנו מחוויה נינוחה יותר. האוכלוסייה שונה מאוד, המחנות בדרך כלל עונתיים, המדריכים לרוב צעירים יותר ולא במשרה מלאה".
דרובנר מאמינה שאפשר להתייחס ברצינות לאבטחה מבלי להרוס את האווירה הקלילה במחנה. לדבריה, זהו המצב בשנים האחרונות, כי הילדים כבר התרגלו לתרגילי חירום במשך שנת הלימודים.
"חששנו מאוד שלא נצליח ליצור תרבות של שמירה על ביטחון הילדים מבלי להפחיד אותם", היא אמרה. "אבל הילדים האלה גדלו עם תרגילי חירום בבית הספר, אז בפעם הראשונה שערכנו תרגיל במחנה, הילדים הבינו אותו יותר טוב מאיתנו".
