סֶרפסַייד, פלורידה (JTA) – באסונות מסוג מסויים, אמר החובש המתנדב ברוך סנדהאוס, יש "הרבה מטופלים" – זירה מחרידה ובה פצועים רבים לטפל בהם.
קריסתו הפתאומית של אחד מבנייני המגורים במגדלי שמפליין השבוע בעיר זו באזור מיאמי, שבה אוכלוסיה יהודית גדולה, אינה אסון מןiהסוג הזה.
"מספר הפצועים היה מינימלי", אמר החובש.
סנדהאוס מתנדב זה עשרות שנים בארגון היהודי "הצלה", והמצב לאחר האסון הזה מזכיר לו טרגדיה לאומית אחרת.
"למרבה הצער, אתה יודע, אתה מתחיל בהכרח לחשוב על משהו אחר", הוסיף, וכוונתו הייתה למתקפת ה-11 בספטמבר 2001 שבה נהרגו כמעט 3,000 בני אדם.
אותו "משהו אחר" – הסיכוי הגבוה שאותם 159 בני אדם שהוכרזו כנעדרים בבניין שהתמוטט אינם בין החיים – אינו תוצאה שמישהו רוצה להגות בה כרגע. אך המחשבה מרחפת בכבדות מעל הרחובות המקיפים את שיירי הבניין, שם המתין קהל רב וצפה ממרחק בכוחות ההצלה בעבודתם ביום שישי בערב, כשריח צורב ממלא את האוויר ועשן ואבק מכסים את הרחובות.
ב׳שוּל׳ של בַּאל הַרבּור, בית כנסת מהודר של חב"ד, שבו רק עשרה ימים קודם לכן חתם המושל רון דה-סַנטיס על חוק המקנה זכויות של כוח הצלה רשמי לשירותי חירום פרטיים ("הצלה" הוא שירות החירום ההתנדבותי הפרטי היחיד במדינה שקשור לדת מסויימת, והקהילה היהודית האורתודוקסית הובילה את השתדלנות למען החוק), היו תפילות ליל השבת שקטות מן הרגיל. המתפללים מלמלו דברים על ההתמוטטות בסרפסייד בדרכם החוצה מן הבניין.
חני ליפסקר, שבעלה, הרב שלום ליפסקר, עומד בראש בית הכנסת, אמרה שהם יודעים כי 40 מתוך ה-159 שהוכרזו כנעדרים הם יהודים. חב"ד מפיצה את שמותיהם כדי שיתפללו עליהם.
חוסר הוודאות רודף גם את המשפחות המחכות במרכז לחיפוש קרובים שהוקם במרחק רחובות אחדים מאתר הבניין במרכז הקהילתי של העיר סרפסייד. שמשון צוּבֶּלי, חזן שהוביל תפילות ספרדיות בבית הכנסת, עבר ביום שישי בקהל ובידו מחברת, וביקש פרטי קשר מן המפונים וממתנדבים כדי לארגן אירוח לסעודות השבת.
"השבת היא הקדימות הראשונה אצלנו כרגע", אמר ביום שישי אחר הצהריים.
"גמרנו לשאול שאלות"
ביום שישי התכנסו מתנדבים במרכז הקהילתי, לאחר שנקראו להגיע דרך קבוצת ווטסאפ שהתארגנה במהירות, סיפרה אריאל ארונסון, שבילתה את בוקר יום שישי בחלוקת מזון, מצעים ובגדים למפונים.
הקהילה היהודית המלוכדת של דרום פלורידה מחוברת ונמצאת בתקשורתיות שיא, אמרה.
"הרבנים שלנו העלו פוסטים לאינסטגרם, למדיה החברתית, הודעות ווטסאפ", אמרה ארונסון בת ה-32, מורה לכיתה ב' בבית ספר יהודי מקומי. הרשת הופעלה ממש לאחרונה כדי להפגין כנגד קבוצות פרו-פלסטיניות שיצאו לרחובות במהלך העימות בין ישראל לעזה בחודש האחרון.
"הלכתי לכל ההפגנות, בּוֹקָה ראטון, פוֹרט לוֹדֶרדֵייל", אמרה.
תמהיל האנשים שנקבצו ביום שישי – דתיים, חילוניים, לטיניים, דוברי עברית – היה חתך מושלם של הקהילה היהודית המגוונת של האזור. באזור מיאמי יש אחוז גבוה של יהודים היספנים, שרבים מהם מגיעים ממשפחות שעזבו מדינות כגון קובה, קולומביה, ארגנטינה, ונצואלה ועוד. לדברי הדמוגרף אַיירה שֶסקין, הקהילה היהודית באזור היא 30% היספנית.
כבר עכשיו מתחילה להישאל השאלה כיצד לתכנן את קבורתם של אלה שעדיין לא ידוע כי הם מתים, אמר ג'ייקוב סולומון, נשיא הפדרציה היהודית של מיאמי רבתי.
"קשה מאוד לומר את זה, אבל אני מנחש שיהיה מספר גדול של אנשים שיזדקקו לעזרה בארגון הסדרי ההלוויה", אמר בראיון.
במרכז הקהילתי, לעומת זאת, משפחות וחברים רבים לא רצו עדיין להכיר בסופיות המצב. הם התלחשו זה עם זה על חרדותיהם והתרחקו מזרים.
"אבא שלי היה בבניין", אמר אבי כהן, בן 19.
"אבא שלו ואני עמדנו להתחתן", אמרה רֶבֶּקה פּוֹלַק, שעמדה לצידו. "גמרנו לשאול שאלות. גמרנו. גמרנו. זה מאוד קשה לנו".
לב פרנס – איש העסקים המעורב בעניינים יהודיים, שהואשם במסגרת שערוריית אוקראינה של דונלד טראמפ בהפרות החוק למימון מסעי בחירות תוך ניסיון לכאורה לעזור לנשיא לשעבר להיבחר שנית – היה גם הוא בסביבה.
"זו הקהילה שלי, גרתי כאן 25 שנה, וכשראיתי מה שקורה, הרגשתי שחובתי היא להגיע לכאן ולעזור בכל דרך שאני יכול", אמר.
פרנס נתקל בחברה שאחותה, קַסַנדרה סטרַטון, נמצאת בין הנעדרים, והחל לנחם אותה.
אנשי צוות מן הקונסוליה הישראלית במיאמי היו במקום, והציעו הכוונה לדוברי עברית. הפדרציות שלחו רבנים העובדים כמלווים רוחניים בבתי חולים כדי לטפל בצרכי המפונים.
"הדרך תהיה קשה ותהיה ארוכה", אמר הרב ג'ונתן טַבַּצ'ניקוֹף, מלווה רוחני בבית חולים מקומי לילדים. הוא ניגש למשפחות ושאל בקול רך אם יש להן עניין לדבר.
"הם יצטרכו הדרכה, הם יצטרו מנחי טראומה ואנשים שיעזרו כי זה – אנחנו אפילו לא יודעים עדיין את מי להאשים במה שקרה", אמר הרב.
מאז הקריסה צצו דיווחים כי מהנדסי בניין גילו נזקים במתחם בשנת 2018 וקודם לכן. הנהלת הבניין תיכננה לפתוח בתיקונים אולם אז קרס הבניין.
בהלם המיידי שלאחר ההתמוטטות, אחדים מן הניצולים תיארו את חוויותיהם באזני צוותי טלוויזיה שנחפזו לזירת האירוע.
עוֹפִי אוֹסין-כהן, מנהלת המתנדבים היהודיים של פדרציית מיאמי, גרה בבניין. היא תיארה ברשת NBC ביום חמישי כיצד התעוררה למשמע בום חזק, הסתכלה מבעד לחלון, ראתה עשן ואז פתחה את דלת דירתה וראתה מסדרון מלא בשברי הריסות.
"זה היה פשוט לא אמיתי, ממש לא אמיתי", אמרה.
אוסין-כהן, בעלה וזוג שכנים קשישים ניסו לצאת מן הבניין אך לא הצליחו לפלס דרך החוצה בין השברים והמים הגואים. הם חזרו לדירתם והכבאים חילצו את הארבעה בעזרת סולם.
במכתב לקהילה אמר סולומון שאוסין-כהן ובעלה, בַּארי, שוהים אצל בנה וכלתה במיאמי.
צוות ההצלה היהודי-מקסיקני דרוך לפעולה
למרות האווירה המהוסה, שמסייע לה החום הלח והערפילי שצנח על סרפסייד מאז יום חמישי, החששות מקבלים מדי פעם ביטוי צלול.
"כשיגיעו הדחפורים", אמר אדם ביוצאו מן ה׳שוּל׳ בליל שבת, "העניין נגמר".
ציוד חפירה כבד ברחבי זירת האירוע עשוי לסמן כי אזלה התקווה למצוא ניצולים. אולם כל עוד מחפשים בודדים עדיין מתגייסים למלאכה הדקדקנית של חיטוט בגל החורבות, עדיין יש תקווה, קלושה ככל שתהיה.
נכון לשבת, עוברים ושבים המשיכו לסקור את תצלומי הנעדרים המודבקים לגדר. מטחי גשם עז גרמו מדי פעם להפסקת החיפושים ושיגרו את הסקרנים במרוצה אל מתחת לסככות או אל מכוניותיהם. אחר כך, כשהשמש הגיחה שנית, הם שבו ויוצאו.
ארגון חילוץ שנוסד ב-2005 על ידי הקהילה היהודית המקסיקנית, "קאדֶנָה", הביא מתנדבים המתמחים במציאת ניצולים. הם עומדים הכן, מחכים לאישור מן הרשויות המקומיות להצטרף לחיפוש.
"יש לנו צוות חילוץ מקצועי, הם עברו הכשרה מקצועית בישראל. יש לנו מכשירים לאיתור אותות חיים, כלבי הצלה", אמרה דנה גוּרֶביץ', ראש צוות בקאדנה, שנולדה במקסיקו סיטי וגרה במיאמי. "לא הכנסנו אותם לפעולה כי לא מרשים לנו" לעזור, משום שטרם ניתן אישור מרשויות מיאמי.
"אבל אנחנו מנסים לתת כמה שיותר תמיכה ולהועיל כמה שרק ניתן".
