(JTA) – אחת המחשבות הראשונות שעלתה בראשו של הרב מאיר ברגר כשראה את 12 הקומות של מגדל שאמפליין הדרומי קורסות הייתה – זה כמו ב-11 בספטמבר.
אז כעתה גבה הרס בעל היקף אדיר את חייהם של רבים ללא התראה ובאופן שהפך את נוהגי הקבורה היהודיים לבלתי אפשריים.
הנוהג הוא לקבור את המתים בתוך הזמן הקצר ביותר לאחר טקס טהרת הגופה. אולם כאשר הקרבנות הם יהודים ולא-יהודים שאת גופותיהם קשה או בלתי אפשרי לזהות, אסונות כמו קריסת מגדלי התאומים בניו יורק או קריסת המגדל בסרפסייד, פלורידה, מקשים פי כמה על מלאכתם של המתנדבים המבקשים לערוך את טקסי הקבורה היהודיים.
"יש שם שכבות על גבי שכבות של בטון עם מרווחים זעירים ביניהן. שם אתה אמור למצוא את הגופות", מסביר ברגר, העומד בראש "חסד של אמת" אחד הארגונים היהודיים הגדולים המטפלים בקבורת יהודים בארה"ב.
"אתה מסתכל על תצלומי מיטות הקומות על מה שנשאר מהקומות וזה שובר את לבך. יש לי שמונה ילדים משלי ואני חושב על אותם ילדים ישנים במיטות האלה במגדל וזה שובר את הלב. אבל מישהו חייב לבצע את המלאכה, ולכן אנחנו כאן".
"עשרות מתנדבים מחברות הקבורה המקומיות עומדים הכן בסרפסייד למקרה שתימצא גופה, ומאות נוספים בניו יורק נרשמו ברשימת המתנדבים לצאת לפלורידה במקרה הצורך. את כל המאמצים מתאמים מנהיגי הארגונים המקומיים.
בשלב זה מתפללים המתנדבים שבכוננות שימצאו אנשים חיים בין ההריסות. אך הם מתכוננים להיקרא כאשר משימת החיפוש וההצלה תהפוך למשימת גילוי גופות, ונותרים בכוננות בשבת כדי שיוכלו לתת הנחיות לעובדים שאינם יהודים איך לטפל בגופות שיימצאו לפי ההלכה.
היות שאין יודעים באיזה מצב יימצאו הגופות חברות הקבורה מוכנות לפעול על פי הלקחים שהופקו מטרגדיות כגון קריסת התאומים או הפיגועים שהתרחשו בישראל לפני שני עשורים.
לנוכח כמויות הבטון וחומרי הבניין האחרים באתר, ייתכן שגופות קבורות מתחת לשכבות חומרים רבות, כלומר סביר שלא יימצאו שלמות. יהיה גם קשה יותר לזהותן ולפיכך גם להחליט מי ייקבר לפי ההלכה ומי אינו יהודי. ולפי ההלכה יש גם לאסוף כל כתם דם או חומרים אחרים שמקורם בגוף הפזורים בשטח ולקבור אותם לפי ההלכה.
ברגר מספר שהרשויות בפלורידה עודן בודקות מה הדרך הנכונה לבצע את תהליך איתור הגופות. אולם הוא סמוך ובטוח שארגון "חסד של אמת" העובד זה שנים בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה וחוקרי הרפואה המשפטית ייכלל בתהליך כך שגופות הקרבנות היהודיים יזכו לטיפול הולם לפי ההלכה.
"הם עדיין לא החליטו אם יעשו זאת כמו ב-11 בספטמבר – דלי אחר דלי, או ינקטו גישה אחרת," מסביר ברגר. "מה שלא יהיה, אנחנו נהיה שותפים."
לפי ההלכה חשוב לקבור במהירות את המת. בטרגדיה שאירעה במירון, שבה ניספו 45 אנשים במהלך חגיגות ל"ג בעומר, החלו הלוויות שעות ספורות לאחר ההתרחשות.
הדבר אינו אפשרי בסרפסייד, שכן החיפוש בתוך ההריסות עלול להימשך ימים ארוכים כדי לעשות זאת בבטחה ולא לסכן את כוחות ההצלה או לגרום לחלקי בניין נוספים לקרוס.
עבור משפחות הקרבנות, מציאת שרידי גופותיהם של יקיריהן במהירות האפשרית חשובה לתהליך האבל – כך הסביר הרב שמחה וינטראוב, עובד סוציאלי והעומד בראש ההנהלה היהודית של מחלקת המשפחה והילדים בעיר ניו יורק, שניהל קבוצות תמיכה עבור משפחות הקרבנות של קריסת מגדלי התאומים במשך תשע שנים וחצי.
"המצב שבו שרויים האנשים באתר הוא מבעית ומקהה חושים גם יחד: חוסר שינה ועצבים חשופים, אי אכילה. זה מקום שמאוד קשה להיות בו", אמר וינטראוב. "ברגע שיימצא אחד מיקיריהם יוכלו לפתוח בתהליך האבל, להכין את הגופה לקבורה, לדבר עם בני משפחה, להכין הספד – כל הדברים המשמעותיים להם".
בשנה וחצי האחרונות היה ארגון "חסד של אמת" עסוק בטרגדיה איטית יותר – המגפה. במרוצת הגל הראשון שפגע בקהילות החרדיות בניו יורק בצורה קשה במיוחד, ביצעו מתנדבי הארגון טהרה לפעמים של 50 גופות ביום.
ההתנסות הזאת חידדה אצל ברגר את ההבנה של מה כרוך בהכנה לקבורה של גופות רבות בבת אחת. כשיתחילו להימצא גופות בסרפסייד ברגר סבור שתהיה תחלופה של מתנדבים באתר כדי שאיש לא יעבוד במשמרות ארוכות.
המתנדבים חייבים להיטיב להבין שגם הם עלולים לסבול מטראומה באתר מסוג זה ולכן הם חייבים לדאוג לעצמם כדי לסייע בטקסים העשויים להביא נחמה בימי יגון.
"אנשים שואלים אותי: האם הפכתי לאדיש למוות?" אומר ברגר. " אני עונה שאולי אפשר להתרגל למוות אבל לעולם לא לרגשות הניצולים או המשפחות".
