(JTA) – האופנוען סטיב גוּד עושה את דרכו ל'זינגרמן דֶלִי' שבאן ארבור, מישיגן. אבל בשיחת טלפון שניהל לאחרונה מחדרו במלון, הוא הודה שהוא לא בדיוק יודע איפה הוא נמצא.
"אינדיאנה, ב… באיזו עיר אני לעזאזל?" הוא שואל וצוחק.
מסתבר שהוא בריצ'מונד, אינדיאנה, כמה ימים לתוך המסע בן 75 הימים שנקרא ' Great American Deli Schlep' – או 'מסע המעדניות האמריקני הגדול', במהלכו הוא יעצור ב-41 מסעדות 'דֶלִי' יהודיות בארצות הברית כדי לעורר מודעות בנושא רעב וחוסר בטחון תזונתי. הוא החל ב'מני'ז קפיטריה אנד דליקטסן' בעיר מגוריו, שיקגו, ואז הגיע ל'שפירו'ז' שבאינדיאנפוליס, אחר כך ל'סטיבנס & סטיבנס' בלואיוויל, לפני שהסתובב כדי לחזור למישיגן. כל התחנות האלה הן חלק ממסלול ממופה בקפידה שיביא אותו לכל מדינה ממדינות היבשת בארצות הברית.
את ההשראה קיבל גוד, יזם נדל"ן שפרש לגמלאות ואופנוען ותיק שחרש את ארה"ב לאורכה ולרוחבה, בשנת 2018, מאתר האוכל היהודי The Nosher. הוא חבר לעמותת 'מזון' ארגון יהודי הנאבק ברעב – כדי שזו תעזור בלוגיסטיקה ובהפצת הבשורה.
בכל תחנה מנסה גוד להיפגש עם בעלי הדֶלִי כדי לשוחח ולהצטלם יחד – חלקם חששו לשתף איתו פעולה, כי חשבו שהוא יבקש שיתרמו כסף למען המטרה, אבל הוא לא מבקש כספים. הוא מודע מאד לאופן שבו משבר מגפת הקורונה פגע במסעדות – גם בחלק מהמעדניות המפורסמות המופיעות ברשימה שלו, כמו 'כץ דלי' בניו יורק, ו'קנטר'ז' בלוס אנג'לס – וכן במשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובעובדי תעשיית שירותי המזון.
"לפני המגפה, המספר עליו דיברו בארגון 'מזון' היה 38 מיליון אנשים הסובלים מחוסר בטחון תזונתי, כלומר, שבשלב כלשהו במהלך השנה הם לא ידעו מהיכן ישיגו את הארוחה הבאה שלהם, או איך יוכלו להאכיל את בני משפחתם", אמר גוד. "המספר הזה זינק לכ-80 מיליון במהלך המגפה״.
הוא מקווה גם לפגוש מקומיים שיוכלו לעקוב אחר המסע שלו בבלוג ובדפי המדיה החברתית של 'מזון', ורוצה לרכב לתוך העיר עם אופנוענים נוספים החברים ב'ברית האופנוענים היהודית' (Jewish Motorcyclists Alliance ) – רשת לאומית של חובבי אופנועים יהודיים, עם שמות כמו Chaiway Riders (מועדון האופנוענים של גוד משיקגו), ו'המלאכים של הילל' (Hillel’s Angels) מניו ג'רזי. הוא רוצה שהסניף בניו יורק יעזור לו לנווט את מסע האופנועים בסבך התנועה המאיים במנהטן כשהוא יעשה את דרכו ל'כץ דלי' על אופנוע ההונדה גולדווינג 2018 שלו.
"כן, זו עומדת להיות נסיעה מפחידה", הוא אמר.
גוד, בן 66, היה חבר בהנהלת בית הכנסת הרפורמי שלו, 'בני יהושע בית אלוהים' בדירפילד, אילינוי, והוא מסייע בארגון הפסטיבל היהודי של שיקגו רבתי. אל מסעות אופנועים הוא התוודע עוד כשהיה תלמיד בתיכון. בשנת 2014, הוא רכב על אופנועו לארבע פינות היבשת של ארה"ב. בשנה שאחריה, הוא ערך מסע שעבר בכל אחת מ-48 ממדינות היבשת. בשנת 2017 הוא ביקר בכל 47 הפארקים הלאומיים.
מכל מסעותיו, מסע המעדניות, ה'דֶלִי שלֶעפּ', היה הקשה ביותר לתכנון, אך גם המתגמל ביותר. גוד נותן את הקרדיט לאשתו, שנהגה ללוות אתו בחלק ממסעותיו, על שהגתה את רעיון שיתוף הפעולה עם 'מזון'. על אף שהפעם היא לא מתלווה אליו ל'דֶלִי שלֶעפּ', הם מדברים כמה פעמים ביום באמצעות מערכת הבלוּטוּת' שהתקין בקסדה שלו, ומדי ערב הם אוכלים יחד ארוחת ערב בזום.
גוד כבר הבחין בדרכים בכמה שינויים שמקורם, לדעתו, במגפת הקורונה. "אני לא יודע אם הזְקָנים נעלמו בגלל הקורונה. זה נראה ככה, לדעתי. ויש גם יותר קעקועים", הוא אמר.
מעדניות ה׳דלי׳ מהוות את אחד מסימני ההיכר ההיסטוריים הבולטים של יהדות ארצות הברית. המדובר במסעדות המתמחות בכריכי קורנביף ופסטרמי עצומים ובמעדנים אחרים מהמטבח היהודי האשכנזי, בהם מרק עוף עם קניידלך, כבד קצוץ, ועוגיות רוגלעך לקינוח. המעדניות גם מתפארות, לא פעם, במלפפונים כבושים תוצרת בית. בעשורים האחרונים נסגרו רבות ממסעדות ה׳דלי׳ ומבין אלה שנותרו, רק מעטות הן כשרות, אולם הן עדיין מזוהות עם המסורת הקולינרית היחודית של יהודי אמריקה.
גוד מספר שהוא מצפה במיוחד לבקר במעדניית 'קנטר'ז' בלוס אנג'לס וב'קורקי & לני'ז' ליד קליבלנד, שמכינות כריכים יהודיים משנת 1931 ו-1956 בהתאמה – אך הוא מתקשה להתעלם מההצעות הרבות שמגיעות מחבריו, שלדבריו מתעלמים בבירור ממפת המסע שתוכננה בקפידה על ידי 'מזון' ועל ידו. לכל יהודי, כך מסתבר, יש את המעדנייה האהובה עליו.
"לכל אחד מחברי, אלה שגרים מחוץ לשיקגו, וגם אלה שגרים בשיקגו, יש דעה. מפתיע מאד. אז הם מתחילים לצעוק עלי, אתה יודע, הדֶלִי הזה לא טוב כמו הדֶלִי ההוא, אתה צריך לבקר בדֶלִי הזה בניו יורק, ובדֶלִי ההוא בבוסטון, ואני אומר, חבר'ה, מספיק. הרשימה הזו הורכבה על ידי מגזין Nosher. אני רק רוכב על האופנוע״.
