(JTA) – בעוד הפסקת האש שהכריזו עליה ישראל וחמאס לאחר 11 ימי לחימה נשמרת, השלכותיה על יהודי אירופה – ובמיוחד יהודי בריטניה – עדיין מורגשות.
בדומה לסבבים קודמים של עימותים צבאיים בין ישראל לפלסטינים שאירעו בעשרים השנים האחרונות, גם הפעם נרשם זינוק באלימות ובהפחדה על רקע אנטישמי באירופה, שם צעדו עשרות אלפי מפגינים ומחו באירועים שביטאו את זעמם כלפי ישראל. חלקם ניצל את הרגע כתירוץ לפגוע ביהודים.
בבריטניה, דווח על 116 תקריות אנטישמיות מאז 9 במאי, היום שבו חמאס החל לשגר טילים לעבר ערי ישראל, לעומת 11 תקריות בלבד בשבועיים שלפני כן. באחד האירועים האלימים, ב-16 במאי, רב הוכה על ידי שני צעירים שהטיחו בו קללות אנטישמיות במהלך התקיפה. הרב רפי גודווין נפצע בינוני ונזקק לאשפוז. המשטרה עצרה את התוקפים החשודים שנאשמים גם בגנבת הטלפון של גודווין.
ביום שישי, לאחר הפסקת האש, פרץ אדם למכוניתו של יהודי אורתודוקסי באזור בלונדון שרבים מתושבים יהודים ותקף אותו. החשוד עוכב על ידי עובר אורח עד אשר המשטרה לקחה אותו למעצר, כך דיווח ה-Jewish News of London.
האנטישמיות הגואה גרמה לתחושת חוסר ביטחון אצל רבים מיהודי בריטניה, וקצתם אף החלו להרהר בקול רם בשאלתם עתידם בממלכה. התפרצות שנאת היהודים גם מנפצת את התפיסה שיהודי בריטניה, שבה רוב המוסלמים אינם מגיעים מהמזרח התיכון, יכולים להימנע מרמה של אלימות אנטישמית שנראית בכל מקום אחר באירופה.
"זה ההתגייסות הנרחבת, העובדה שהם אינם נענשים, היקף התקריות, המיזוגניה הצרופה והאלימות, שכה מזעזעים הפעם", אמרה לינדזי פינטו, יהודייה ואם לשניים מצפון לונדון. "זה הכי גרוע שהיה אי פעם. זה מפחיד ואנחנו בהחלט מטילים ספק בעתידנו כאן. למזלנו, יש באפשרותנו לעזוב".
כמו יהודים רבים אחרים בבריטניה, פינטו הזדעזעה משיירה שמנתה לפחות 10 מכוניות שהניפו דגלי פלסטין והשמיעו מוזיקה בערבית ב-16 במאי. השיירה נסעה מרחק של 320 ק"מ מהעיר הצפונית ברדפורד ללב השכונה היהודית גולדרס גרין בלונדון. אחד הנהגים קרא קריאות אנטישמיות והסית לאלימות, בין היתר, ז..על היהודים, לאנוס את הבנות שלהם". המשטרה עצרה ארבעה אנשים בהקשר לתקרית.
מוקדם יותר באותו יום, הותקף גודווין מחוץ לבית הכנסת שלו בשיגוול, שבצפון לונדון, במה שהמשטרה הגדירה, בסופו של דבר, כתקרית אנטישמית.
פינטו ומשפחתה רכשו באחרונה נכס בארצות הברית, והאירועים האנטישמיים – בעיקר בשבועיים האחרונים – גורמים להם לחשוב יותר ויותר על מעבר לאמריקה.
ויקטוריה פרבר מלונדון נזכרה בטור שכתבה ב-Jewish Chronicle בו סיפרה כי בחג השבועות האחרון הכינו שני ילדיה סיפורי כיסוי למקרה שישאלו אותם ברחוב מדוע הם אינם בבית הספר, כדי לא לחשוף את העובדה שהם הולכים לבית ספר יהודי שסגור לרגל החג.
"הלב שלי נשבר. מה קרה שבגיל בית ספר יסודי היא חושבת כיצד להסתיר את יהדותה מפני זרים?" כתבה פרבר, עורכת מדור האוכל של ה-Chronicle, על בתה בת העשר בטור. "האם עלינו להיות יותר דיסקרטיים? האם מוטב שנשתלב יותר בחברה – בבתי ספר שאינם יהודיים?"
השיירה ואירועים דומים עוררו חששות רדומים בקרב יהודי בריטניה.
"סבא וסבתא שלי היו ניצולי שואה. אני בדרך כלל כבר ישנה בשעה כזו, אבל הבטן שלי מתהפכת", כתבה בטוויטר בקי אייזן, היסטוריונית וסופרת שנולדה באוסטרליה וחיה בלונדון במשך שנים רבות, ב-17 במאי. "זה באמת שונה. הדנ"א שלי לא בנוי לזה".
רבים חזרו והביעו תחושה דומה – עוצמתן של התקיפות האנטישמיות בבריטניה חזקה יותר ממצבים קודמים שבהם הייתה מעורבת ישראל.
"למרבה הצער, האנטישמיות בבריטניה תמיד גואה כאשר יש עימות במזרח התיכון, אבל הפעם ההרגשה היא שהמצב גרוע מבעבר", כתבה לוסיאנה ברגר, חברת פרלמנט יהודייה בולטת לשעבר ממפלגת הלייבור שכיום עוסקת ביחסי ציבור.
"הפעם התחושה שונה. התחושה היא שזה עוצמתי יותר והרבה יותר מפחיד", כתב סיימון כהן, עורך דין יהודי בן 36 מלונדון, בתגובה לציוץ של ברגר.
העלייה באלימות האנטישמית בלונדון לא שינתה את שגרת היום-יום של ג'וזף כהן, יהודי אורתודוקסי ופעיל למען ישראל שמתמקד בתמיכה בישראל בסביבות עוינות במיוחד.
"אני חושב, במיוחד בזמנים כאלה, שעלינו להיראות, עלינו להיות נוכחים, ואני עדיין הולך בלונדון עם הציצית בחוץ, כיפה גדולה ואפודה שעליה כתוב 'ציוני'", אומר כהן בן ה-37 שמתעמת עם מוסלמים באירועים אנטי ישראליים לסרטונים שהוא מעלה באתר האינטרנט של ארגונו Israel Advocacy Movement.
אבל גם כהן מודה שכעת, "הוא פוחד יותר מבעבר" בשל עוצמת הגל האנטי ישראלי הנוכחי והעוינות האנטישמית שהחלה עם הלחימה ב-9 במאי.
"אני מתלבש בדיוק כמו תמיד, אני הולך לאותם מקומות", אמר כהן בראיון. "אבל אני מביט מעבר לכתף הרבה יותר מאשר בדרך כלל, ואני הרבה יותר מודע אל מי אני מדבר ובאופן כללי היכן אני נמצא".
בריטניה אינה היחידה. בכל מקום, במקומות כמו וינה, בריסל ואמסטרדם, הושמעו קריאות, במהלך הפגנות נגד ישראל, לזכור את ח'ייבר, המקום שבו נטבחו במאה השביעית יהודים בסעודיה, מפני ש"צבא מוחמד עוד יחזור" להרוג אותם, כמאמר השיר.
ג'ונתן ארקוש, ראש מועצת הנציגויות של יהודי בריטניה לשעבר, אינו משוכנע שהזינוק הנוכחי בתקריות האנטישמיות הינו חסר תקדים.
"אני חושב שאנשים מרגישים את להט הרגע והם מגיבים באופן אמוציונלי", אמר ארקוש, עורך דין ואב לשלושה שציין כי הוא מרגיש בנוח ללכת ברחובות לונדון כשהוא חובש כיפה.
באופן כללי, אמר ארקוש, האנטישמיות בבריטניה מתונה יותר בשל העובדה שבניגוד למדינות ביבשת אירופה, רוב המוסלמים הבריטים מגיעים מדרום אסיה ואינם ערבים ששורשיהם במזרח התיכון.
"אנטישמיות עדיין יותר שכיחה בקרב מוסלמים בריטים לעומת כלל האוכלוסיה", הוא אומר, "אבל ישראל תופסת מקום פחות מרכזי בתפיסת העולם שלהם לעומת מוסלמים בצרפת".
ייתכן שמצב זה משתנה בשל המדיה החברתית.
"כאשר צעירים מוסלמים בריטים מוקפים בשיח של שנאה בנוגע לישראל בציר הזמן שלהם, זה עשוי לשחוק את הגורם הממתן שזה עתה תיארתי", אומר ארקוש.
בדיון פאנל שנערך ב-10 במאי בהנחיית אתר האינטרנט המוסלמי 5pillars, אימאם מוסלמי-בריטי מבירמינגהם קרא "להכרזת ג'יהאד על ידי מדינות עם רוב מוסלמי". האימאם אסרר ראשיד גם אמר שעל פקיסטאן לשלוח טילים לעבר ישראל כפי שעשתה עיראק בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר "כל יהודי רץ למקלט, בעלי דרכון אירופי ירוצו חזרה לאירופה", כיוון ש"היהודים הם אומה של פחדנים".
סוג זה של הסתה על ידי אימאמים וכמה מנהיגים של הקהילה המוסלמית קיים כבר עשרות שנים בבריטניה, שאוכלוסייתה מונה 66 מיליון, מתוכם 3 מיליון מוסלמים וכ-295,000 יהודים. אבל הסתה זו זכתה לעדנה מחודשת לאחר שג'רמי קורבין, פוליטיקאי אנטי ישראלי שפעם קרא לחמאס ולחזבאללה "חברים", נבחר לראשות מפלגת הלייבור.
קורבין הוחלף בשנה שעברה על ידי איש המרכז קייר סטארמר, על רקע סקנדל שזכה להד תקשורתי נרחב בנושא האנטישמיות הפושה בשורות מפלגת הלייבור בהנהגתו של קורבין, ובגלל כישלונו וחוסר רצונו לכאורה לטפל בה. הרבנים הראשיים של בריטניה בהווה ובעבר האשימו את קורבין באנטישמיות, אך הוא מצדו הכחיש.
"ראשית, השנים של קורבין היו טראומטיות עבור היהודים, שעדיין אינם סומכים על מפלגת הלייבור, ובצדק ", אמר ארקוש, שטוען כי סטארמר לא עושה די כדי לחולל רפורמה במפלגה. "לכן נותרה צלקת".
החבורה של קורבין, הוסיף ארקוש, "הציבה את ישראל במרכזה של תנועת שמאל קיצוני, שעתה ממהרת לעשות שימוש פוליטי בעימותים שבהם מעורבת ישראל".
ההסתה מראה כי "עדיין קיימים רגשות בקרב חלק מהמוסלמים הבריטים ובחברה שלנו", הוא אמר, "אבל זה ילך ויגווע לאחר סיום פעולות האיבה – עד הפעם הבאה".
