(JTA) – השמש כבר החלה לשקוע מעל העיר רסיפה בברזיל ואנדרה ליברמן היה עסוק בהכנות אחרונות לתפילת ליל שבת. נרות גבוהים ולבנים הונחו בפמוטי זהב, כד זכוכית וקערה מכסף לנטילת ידיים הוצבו על שולחן מאחור, ו-35 משתתפים עשו דרכם למושבי העץ השחורים בבית הכנסת השוכן בבניין לבנים שקירותיו צבועים לבן. ליברמן בן ה-21 חבש כיפה בצבעי הקשת ולבש חולצת טי לבנה שעליה כתוב באנגלית "גאה להיות קוויר ויהודי".
אותה תפילה שנערכה ב-21 ביוני 2019 ב"סנטרו יזראליטה דה פרנמבוקו" עשתה היסטוריה: זו הייתה הפעם הראשונה שבית כנסת בברזיל אירח תפילת שבת של גיוון. המשתתפים חלקו מחוויותיהם וסיפרו מה זה עבורם להיות יהודי ולהט"ב, יהודיה ואישה, יהודי ושחור.
"השבת שלנו נועדה להעלות על נס גיוון והכללה בתוך הקהילה היהודית", אמר ליברמן.
הקהילה היהודית השמרנית של ברזיל מתוארת לעיתים קרובות כמסוגרת וכמי ששמה בראש מעיניה שמירה על התא המשפחתי המסורתי. בחמש השנים האחרונות, ליברמן פועל למען הכללה של יהודים להט"בים במציאות השמרנית הזו.
התפילה הייחודית הזו התקיימה בזכות ליברמן, סטודנט למשפטים ופעיל חברתי.
"השבת הראשונה של גיוון בבית כנסת שאנדרה ארגן הייתה משהו שמעולם לא חשבנו שהוא אפשרי", אמרה לילית אסתר גרוב, אמריקאית שמתגוררת בברזיל ופעילה למען זכויות הלהט"ב במדינה. "מה שחשוב הוא שאנו מראים שאנו קיימים".
כיהודיה טרנסית, גרוב בת ה-29 חוותה על בשרה את האופי השמרני ואת המורכבות של זהויות מצטלבות בקהילה היהודית בברזיל.
"אני לא אוהבת לומר שברזיל מפגרת אחרי ארצות הברית", אומרת גרוב, שהגיעה לברזיל בשנת 2016 כדי לסיים את לימודי התואר השני, בהתייחסה לקהילה היהודית המונה כ-120,000 איש. "מפני שההיסטוריה של המדינות שלנו שונה מאוד".
בית הכנסת הלהט"בי הראשון בארצות הברית הוקם בשנת 1972, ואילו בית הכנסת הראשון ללהט"בים נפתח בברזיל רק בשנת 2015 ונסגר בתוך שנה.
בתחילת מסעו האישי, למד ליברמן על בשרו כיצד הקהילות היהודיות בארצות הברית ובברזיל שונות ביחסן ללהט"בים. הוא יצא מהארון בפני חברים ובני משפחה בשנת 2015.
"זו הייתה תקופה שבה חלק ממערכות היחסים שלי הסתיימו", הוא אומר. "הקשר שלי עם היהדות היה אחד מהם".
אחת הסיבות לכך הייתה נאום הומופובי ששמע בבית הכנסת שלו במהלך תפילות שחרית זמן קצר לאחר שיצא מהארון. פרשת השבוע הייתה פרשת "כי תצא" שבה מפורטים דיני המלחמה, דיני קידושין וגירושין, ואיסורים הנוגעים לחיי משפחה נאותים, כמו איסור על לבישת בגדים המזוהים עם המין השני. הגברים סביבו מיהרו להביע את סלידתם מנטייה זו ו"אנשים מהסוג הזה". ליברמן אומר כי חש כאילו כל הנוכחים בחדר מסתכלים עליו כשתיארו "אנשים מהסוג הזה" כ"אבסורד שמעולם לא היה קיים קודם לכן".
"אז הבנתי שאני לא מסוגל להיות שם", אמר, "ושהיהדות לא בשבילי".
בשנה אחרי יציאתו מהארון ביקר ליברמן במקדשים בודהיסטיים, מרכזי רוחניות ברזילאיים ומספר כנסיות. הוא לא התחבר לאף אחד מהם כפי שהתחבר לבית הכנסת.
בפברואר 2016 הוא ואביו נסעו לניו יורק, והערב הראשון שלהם בעיר היה ערב שבת. אביו הציע שיבקרו בבית כנסת, ליברמן היסס אך לבסוף הסכים. הם הלכו לבית הכנסת "עמנו-אל", קהילה רפורמית גדולה בשדרה החמישית במנהטן. כאשר נכנס אל בית הכנסת, ליברמן הבחין בנערה שלובשת חולצה שעליה מודפס דגל הגאווה ומגן דוד. הוא היה בהלם.
"מעולם לא ראיתי את שני הסמלים הללו יחד", הוא סיפר.
ליברמן דיבר עם הנערה והיא הסבירה לו שהיא עובדת עם "קשת", ארגון שפועל לתמיכה והעצמה של יהודים להט"בים ובני משפחותיהם. לאחר שהבין שאנשים וארגונים פועלים לקידום זכויותיהם והכללתם של יהודים להט"בים, ליברמן החליט לחזור להיות מעורב בחיים היהודיים. כעת הוא תומך נלהב ונמרץ.
"אני לא רק להט"ב", הוא אומר כעת. "אני גם יהודי".
לאריאל לבל בן ה-31 שחי וגדל בסאו פאולו בקהילה מסורתית, חוויית הקבלה כלהט״ב בקהילה היהודית הייתה קלה יותר. לבל מתאר את התהליך כלא מסובך, אבל אומר שחש צורך להוכיח שהוא נכס לקהילה. הוא עבד במשך קרוב לעשור כמנהל הפיתוח של פרויקט תגלית בברזיל. הוא גם חבר בבית כנסת מקומי ומתנדב בפדרציה היהודית בסאו פאולו.
למרות שלא נתקל בקשיים ביציאה שלו מהארון, לבל מאמין שיש בעיות של שוויון וייצוג גם בחוגים פרוגרסיביים יותר.
"בסופו של דבר, הייתי רוצה להתחתן", הוא אומר. "עד כמה שאני יודע, יש רק בית כנסת אחד שערך טקס חתונה להט"בית לפני חמש שנים".
לבל תוהה גם אם יוכל לגדל את ילדיו כיהודים.
למרות כל האתגרים הללו, הוא מרגיש כי ב-25 השנים האחרונות חלה התקדמות רבה אשר סללה את הדרך לדור הצעיר.
"היום יש הרבה רבנים ומנהיגים יהודים אחרים שמוכנים לפחות לדבר על הנושא", אמר לבל. "זה טוב מאוד, ואני אסיר תודה על כך".
כיום הוא מתנדב יחד עם גרוב, ליברמן ופעילים אחרים במטרה להקים קבוצה לקידום הכללה של יהודים להט"בים בברזיל.
"אנחנו חושבים על דרכים ואסטרטגיות לחבר ולהחזיר יהודים להט"בים לקהילה. היום אין מספיק הזדמנויות או תוכניות שבהן יהודים להט"בים יכולים להיות מעורבים", הוא אמר.
לבל מאמין שחלק מהפתרון הוא להשמיע את הקול הלהט"בי בקהילה.
"אני רוצה שאנשים יספרו את הסיפור שלהם", אמר. "אני רוצה שאנשים ירגישו שרואים, שומעים ומעריכים אותם".
וזה בדיוק מה שליברמן, גרוב ויהודים להט"בים אחרים ושותפיהם מנסים לעשות בברזיל על ידי ארגון אירועים, מחקר, תמיכה והידברות עם רבנים בנושא גיוון.
"הרבה אנשי מפתח מתכנסים יחד ומתארגנים ואומרים 'כן, אנחנו כאן ואנחנו קוויר. שבת שלום'", אמרה גרוב.
בחמש השנים שחלפו מאז ביקר בניו יורק, ליברמן, שחולם כעת להפוך לרב, הפך לפעיל מפורסם שפועל לקידום חיים יהודיים ללהט"בים בברזיל. מעבר לשבת של גיוון, הוא מופיע דרך קבע בפאנלים ואף הוזמן לנאום בפני כמה ארגונים כיצד להפוך את המוסדות שלהם למכלילים יותר. הוא אפילו כתב מדריך כיצד לערוך תפילות שבת מכלילות.
בשנת 2020 הוא הפך לחבר בפדרציה היהודית בסאו פאולו שפעלה להקמת מחלקה ייעודית ראשונה לענייני להט"ב. בשנה שעברה, ליברמן היה הנציג היחיד מדרום אמריקה שנאם ב"גאווה בסלון", אירוע שארגנה האגודה למען להט"ב בישראל. השנה הוא הפך לאחד משגרירי הלהט"ב שלהם.
"אני רוצה שמקומות שתומכים בזהויות מצטלבות יהיו נגישים לאנשים בברזיל מבלי שיצטרכו לעבור לארצות הברית או למקומות אחרים", הוא אומר.
כיום, במהלך התקופה שהוא מתאר כ"אביב הלהט"בי היהודי של ברזיל", ליברמן חוקר את היהדות עם עוד 16 צעירים יהודים להט"בים נוספים. הם חזרו לאחרונה לפרשת כי תצא, פרשת השבוע שבה דנו המתפללים בבית הכנסת בשנת 2015 כאשר חשב לעזוב את היהדות לצמיתות.
הפעם הוא היה מוקף בקהילה אחרת.
