(JTA) – שלושה שבועות לאחר שנכנס לתפקידו הכריז ג'ו ביידן שיגדיל פי ארבעה את מספר הפליטים הרשאים להיכנס לארצות הברית.
בעיני ארגון היא"ס (HIAS), שסבל ארבע שנים קשות תחת דונלד טראמפ, קודמו של ביידן בתפקיד,הייתה ההכרזה כמו מענה לתפילה.
היא"ס, המתמקד בקליטה ויישוב מחדש של פליטים, התעמת עם טראמפ אשר ייצר דמוניזציה של פליטים ואחר כך אסר עליהם זמנית להגיע לארצות הברית. היורה שהרג 11 יהודים בבית הכנסת בפיטסבורג גינה את היא"ס זמן קצר לפני שחולל את הטבח.
בארגון היא"ס קיבלו בהתלהבות את ביידן, שדיבר על חובתה של אמריקה להיות מדינה המפגינה חמלה וזרועות פתוחות. הבטחתו של ביידן ב-12 בפברואר להרשות ל-62,500 פליטים להיכנס לארה"ב ב-2021 נראתה כמימוש הדברים שנאמרו. טראמפ הציב בשעתו תקרה של 15,000 לשנת 2021.
ואז לא קרה דבר. חלפו חודשיים שבהם ביידן לא העלה בפועל את מכסת הפליטים מעל ל-15,000 ולא היה מוכן לומר מדוע, למרות תזכורות נמרצות מצד היא"ס וארגוני קליטת מהגרים אחרים. יותר מ-700 פליטים שקיבלו כרטיסי טיסה על סמך הבטחתו של ביידן מפברואר נאלצו לבטל את טיסותיהם, לדברי היא"ס.
בשבוע שעבר הכריז ביידן באופן רשמי: הוא לא יעלה את מכסת הפליטים מעבר לגבול שקבע טראמפ, אולם כן יאפשר לפליטים ממגוון רחב יותר של מדינות באפריקה ובמזרח התיכון להיכנס. שעות אחדות אחרי ההכרזה, לאחר שטף מחאות מצד פעילים, נאלץ הבית הלבן לתקן ולהבהיר כי ביידן אכן מתכוון להעלות את המכסה, אבל יעשה זאת ב-15 במאי.
"אנו חשים הקלה אבל גם אכזבה", אמר מנכ"ל היא"ס מארק הֶטפילד לאחר ההודעה הראשונית ביום שישי שהמכסה, הנקראת גם 'תקרת הפליטים', לא תעלה.
לאחר ההצהרה השנייה הוסיף הטפילד, "אין סיבה לעכב את העלאת תקרת הפליטים. זו רק תקרה, זו לא רצפה. הם צריכים להתמקד בשאלה מה המטרה ואיך להשיג אותה".
המאבק על מכסת הפליטים מקפל בתוכו את כל הדילמה הניצבת בפני היא"ס בעת המעבר מתקופת טראמפ לתקופת ביידן. מצד אחד, מנהיגי היא"ס שמחים שלארצות הברית כבר אין נשיא המתנגד לפליטים, שמפריד משפחות בגבול ושמשלהב את בסיס תומכיו ברטוריקה נגד מהגרים.
מצד שני, בארגון אומרים שטראמפ עשה כל כך הרבה נזק וגרם להגירה להפוך לסוגיה כל כך לוהטת, שיהיה זה מאתגר אפילו להשיב את מערכות ההגירה והפליטים חזרה למה שהיו לפני תקופת כהונתו. חזרה למצב שבו ארה"ב מתירה כניסה של מאות אלפי פליטים בשנה, ומעבירה רפורמת הגירה באמצעות הקונגרס, אומרים ראשי הארגון, נראית כמשוכה מאיימת אפילו יותר.
"זו פשוט הקלה לראות את הממשל הזה מאחורינו", אמרה מלאני נֶזֶר, סמנכ"לית לעניינים ציבוריים בהיא"ס. היא כינתה את תקופת טראמפ "בִּיצת האש".
אולם נזר מודעת גם "לכמות העצומה של זמן, מאמץ ויצירתיות שנצטרך להשקיע כדי שהממשל החדש ואלה מאיתנו שעובדים על העניינים האלה יחזירו את הגלגל לאחור ויתקנו את המצב".
"הממשל הקודם באמת עשה שמות בתשתית שלנו, במערכות, בכוח האדם שלנו", אמרה. "זה מזעזע לחשוב על הנזק שנעשה".
במובן מסויים, ממשל טראמפ דחק את היא"ס לעידן חדש בתולדות הארגון. הגוף שנוסד ב-1881 בשם Hebrew Immigrant Aid Society – החברה העברית לעזרה לפליטים, שימש בתחילה משאב סיוע לגלים של מהגרים יהודיים שאך זה הגיעו ממזרח אירופה. מאוחר יותר הוא פעל לקלוט שורדי שואה ופליטים יהודיים מברית המועצות.
בשנים שלאחר התמוטטות ברית המועצות, קיצר היא"ס את שמו לראשי התיבות והתמקד בקליטת פליטים לא-יהודיים ובגיוס הקהילה היהודית האמריקנית להסברה למען מהגרים ופליטים.
ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע טראמפ שהוא אוסר על כניסת פליטים מכול וכול. הפליטים אמנם לא הפסיקו להגיע, אך מספרם צנח לעומת מה שהיה לפני כן. היא"ס קלט 3,844 פליטים בשנת 2016, אך רק 1,171 שנתיים מאוחר יותר, כשטראמפ כיהן כנשיא.
פעולותיו של טראמפ בעניין ההגירה, החל באיסור הכניסה ממדינות מסויימות, עוררו זרם של תרומות להיא"ס. מאז תחילת כהונת טראמפ, תקציבו השנתי של הארגון יותר מאשר הוכפל והגיע ל-90 מיליון דולר. אולם יישובם מחדש של פליטים – הנושא שעליו הוציא הארגון בעבר את רוב כספי התרומות – נהיה שנוי במחלוקת וקשה באופן חסר תקדים.
בעזרת הכסף שזרם לארגון, תבע היא"ס את ממשל טראמפ בשל איסור הכניסה, הגביר את פעילות ההסברה שלו והסיט את כובד משקלו אל מחוץ לארצות הברית. הארגון פתח משרדים במקסיקו כדי לסייע לאנשים ששהו במחנות בצד השני של הגבול. בסך הכול הוא פתח משרדים בחמש מדינות חדשות, מה שהעלה את מספר משרדיו מחוץ לארה"ב ל-16. במקום לעזור לפליטים פוטנציאליים להגיע לארצות הברית, מסייע להם היא"ס כעת להשיג משאבים ולקבל זכויות ומעמד חוקי במדינות המוצא שלהם. כמו כן הגביר הארגון את גיוס הכספים שלו באירופה.
"החלטנו שאנחנו צריכים לעשות את העבודה במקום שבו הפליטים נמצאים ובמקום שבו הם זקוקים לנו", אמרה נזר. "קליטה במקום חדש הוא פתרון כל כך נפלא, הומניטרי וחיובי לאנשים, אבל זה פתרון רק למספר קטן של פליטים".
יתרון אחד של העבודה מחוץ לארה"ב הוא שכך פוחתת התלות בנשיא ארה"ב. באקוודור, למשל, שם מחזיק היא"ס 420 עובדים ו-17 משרדים, מתמקד הארגון בפליטים הנמלטים מסכסוכים בקולומביה ובוונצואלה.
על השאלה אם הבחירות ב-2020 שינו משהו, ענתה סַבּרינה לוסטגַרטן, שניהלה את פעילות הארגון באקוודור, "לא ראינו שום שינוי עם טראמפ ועם ביידן".
נקודת השפל בעידן טראמפ מבחינת היא"ס, כמו בכל הקהילה היהודית האמריקנית, הגיעה ב-27 באוקטובר 2018, כאשר דוגל בעליונות הגזע הלבן כתב ברשת חברתית כי "היא"ס רוצה להביא פולשים שהורגים את האנשים שלנו. אני לא יכול לשבת בשקט ולראות איך מחסלים אנשים מהעם שלי. לא אכפת לי מה יגידו, אני נכנס".
זמן קצר לאחר מכן הוא נכנס לבית הכנסת עץ החיים/אור לשמחה בפיטסבורג וביצע את ההתקפה האנטישמית החמורה ביותר בהיסטוריה של אמריקה, כשהרג 11 יהודים בזמן תפילת השבת.
"זו הייתה קריאת השכמה של ממש בשבילנו", אמר הטפילד, והוסיף כי לפני עידן טראמפ והירי, הוא חשב שקליטת פליטים היא עניין שיש עליו הסכמה, יחסית.
עד לממשל טראמפ, לדברי מכון המחקר פּיו, הִכניסה ארצות הברית באופן עקבי יותר פליטים מאשר כל שאר מדינות העולם גם יחד, תחת כל נשיא שהוא.
"היינו עניין כל כך מקובל על כל אמריקאי" אמר הטפילד. "לא היינו צריכים לדאוג מבחינת אבטחה, ועכשיו הבנו שאנחנו בדיוק כמו כל גוף יהודי אחר, אבל אנחנו צריכים ליצור סביבה מסבירת פנים משום שזה כל הקטע שלנו. זה באמת קשה".
היא"ס לא היה הגוף היהודי היחיד שפעל למען הגירה בעידן טראמפ. קבוצה אחרת, Never Again Action, הוקמה ב-2019 וזכתה לתשומת לב כלל-ארצית בשל הפגנות אל מול מתקני מעצר של רשות ההגירה, שבמסגרתן חסמו את הכניסות ונאסרו. הטקטיקות האלה היו הביטוי המפורש ביותר של תסכול בקהילה היהודית האמריקנית, שלמרות היותה מפולגת בסוגיות אחרות, הובילה לאורך שנותיה את המערכה על זכויות מהגרים ומצוקותיהם.
סטיבן לוריא, אחד ממארגני הקבוצה, אמר כי הארגון מקווה להדגיש שגם אם, מנקודת מבטו, ממשל ביידן אומר את הדברים הנכונים על מהגרים, אפשר לדחוף אותו לעשות יותר.
"אחד האתגרים שעומדים בפנינו, או בפני כל מי שעוסק בהסברה בחזית הזו, הוא שאנשים אולי מאמינים שהממשל כבר עושה כמיטב יכולתו, וזה גורם לצמצום ההתגייסות לנושא", אמר לוריא. "למעשה עדיין יש פער גדול בין מה שהם יכולים לעשות ובין מה שהם עושים בפועל".
הודעת ביידן בעניין מכסת הפליטים המחישה את הפער הזה בעיני הטפילד. הוא עדיין רואה את ממשל ביידן כבעל ברית ולא כיריב. והוא שמח שהשינויים שביידן כן עשה יאפשרו לגופי הקליטה לעמוד במגבלת 15,000 הפליטים השנה.
אולם החלטתו של ביידן לעכב את העלאת התקרה, משמעה שממש כמו בשנים הקודמות, הטפילד מביט אל העתיד בתקווה לחדשות טובות יותר.
"אנחנו לא יודעים אם הם מבהירים או חוזרים בהם או מה", אמר בעקבות ההודעה השנייה של הבית הלבן. "הם צריכים פשוט להעלות כבר את התקרה הארורה ולהבין כמה פליטים הם יכולים להכניס מתחת לתקרה הזו, ומה התוכנית לעשות את זה".