פריז (JTA) — רחש עלה מכיוונם של כ-20 אלף המפגינים היהודים בכיכר טרוקדרו, ואז התפרץ והפך לצרחות.
"אני אפילו לא יודע אם להרגיע אתכם או להוציא את הזעם שלי", קרא ז'ואל מרגוי, נשיא הקונסיסטוור, הגוף בצרפת האחראי על מתן שירותי דת יהודיים אורתודוקסיים. "כן, תוציא את הזעם!"
כינוסים יהודיים בצרפת הם לרוב אירועים מכובדים המסתיימים בשירת ההמנון הצרפתי, ה"מרסייז", אך העצרת בשבוע שעבר במחאה על אי-הרשעתו של האדם שרצח את שכנתו היהודייה שרה חלימי בשנת 2017 – ההתקהלות היהודית הגדולה ביותר בצרפת מזה עשור לפחות – הייתה מפגן נדיר של רגש חשוף וכואב מקהילה שבשנים האחרונות מתחילה לפקפק בעתידה במדינה.
העצרת נערכה במקביל במסגרת מצומצמת יותר בערים נוספות בהן תל אביב, מיאמי, לונדון והאג, והיא אורגנה בעקבות הפסיקה של בית המשפט הגבוה בצרפת ב-14 באפריל בנוגע לרצח חלימי. החשוד, קובילי טראורה, שהיה אז בן 27, מוסלמי אדוק שבילה ימים שלמים במסגד הסמוך, נכנס לדירתה של חלימי והכה אותה למוות תוך צעקות ״אללה אכבר״. לאחר מכן השליך טראורה את חלימי מהחלון.
בערכאה נמוכה יותר נקבע כי טראורה תקף את חלימי, שהייתה רופאה בשנות השישים לחייה, מכיוון שהייתה יהודייה,. אבל השופטים הפדרליים קבעו כי טראורה היה במצב פסיכוטי ואינו כשיר לעמוד למשפט בגלל המריחואנה שעישן לפני הרצח.
רגע זה היה עבור רבים הקש האחרון במערכת היחסים הבעייתית בין יהודי צרפת ומערכת המשפט במדינה ובעמדה החלשה שלהם במדינה הידועה בשיעורי התקריות האנטישמיות הגבוהים שבה.
חלק מהמפגינים הניפו שלטים עם הכיתוב "stupefiant", שפירושו בצרפתית "מזעזע", אך משמעות המילה היא גם "סם". אחרים נשאו כרזות שנכתב עליהן "2 ג'וינטים ממסטלים אותך, 10 ג'וינטים מזכים אותך".
שלטים עם הכיתוב "בצרפת, חיי אישה יהודייה שווים פחות מחיי כלב" התייחסו למשפט אחר משנת 2017 שבו גבר שהשליך כלב מהחלון לא הצליח לשכנע את השופטים שהוא היה תחת השפעת סמים.
"אני אומר את זה בעצב: אנחנו מגיעים לנקודה קשה", אמר מרגוי אל המיקרופון. "פסיקה שהיא קו פרשת מים. כתם שחור על הביטחון של יהודי צרפת בארצם".
אליאנה לוי (20), סטודנטית מפריז שהייתה בקהל ומנהיגת קבוצה יהודית בתנועת הצופים, הודתה שהיא אינה בטוחה בנוגע לעתידה בצרפת.
"לפעמים אני חושבת שאני אשאר כאן, ולפעמים, כמו אחרי פרשת שרה חלימי, אני פחות בטוחה", היא אמרה. "זה קשה כשאני מפחדת ללכת ברחוב כי אני אישה, כי אני יהודייה. האחייניות שלי בישראל מרגישות בטוחות בכל שעות הלילה. אז את מתחילה לחשוב מה עדיף".
לוי גרה ברובע ה-11 בפריז, שבו נמצא גם הרחוב השקט שבו התגוררה חלימי. מהגרים עניים אכלסו בעבר את השכונה, וכיום אטליזים המוכרים בשר חלאל ומסגדים שכונתיים פועלים באין מפריע לצד ברים אופנתיים וחנויות אורגניות – עדויות לג'נטריפיקציה שהפכה את האזור לפופולרי בקרב סטודנטים ומשפחות צעירות.
מפגינה אחרת, אליס לוי, אמרה כי פרשת חלימי "מפחידה אותי כאישה יהודייה".
"אך היא פותחת את הדלת לפחדים על החיים בצרפת בכללותם, כשברור שיש בעיות עם המשטרה, מערכת המשפט, התקשורת, המוסדות הפוליטיים והמסגרות הדתיות", היא אמרה.
לפי סקר דמוגרפי משנת 2020, כ-50 אלף יהודים עלו לישראל בעשור האחרון, הגירה משמעותית וחסרת תקדים מקהילה בת כ-449 אלף איש. גל העלייה אירע במקביל לגל של מתקפות טרור על מוסדות יהודים מצד אסלאמיסטים קיצוניים, שהראשון בהם היה רצח של ארבעה יהודים בבית ספר יהודי בטולוז בשנת 2012.
פרשת חלימי שחקה את האמון במשטרת צרפת לאחר שהתברר כי בזמן הרצח שהו תשעה שוטרים מחוץ לדירתה של חלימי. לפי חלק מהדיווחים, הם השתהו במשך 20 דקות בחיפוש אחר דירתה. דיווחים אחרים מתארים התעכבות מכוונת מחוץ לדירתה.
הלשכה הלאומית לכוננות נגד אנטישמיות (BNVCA) קראה לחקירה פנימית של טיפול המשטרה באירוע, אך נענתה בהתעלמות. מיד לאחר פסיקת בית המשפט העליון אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי יקדם חוק שימנע מתוקפים לחמוק ממשפט בעתיד עקב שימוש בסמים.
נראה שההתחייבות של מקרון לא תרמה רבות להרגעת חששותיהם של המשתתפים בעצרת. רבים מיהודי צרפת מאמינים שהתקשורת במדינה התייחסה במכוון לפרשה כסכסוך שכנים שהסתבך כדי שלא להכות גלים עבור מקרון, שבאותה תקופה היה בסוף מסע הבחירות שלו לנשיאות נגד מארי לה פן – פופוליסטית ימנית הידועה ברטוריקה שלה נגד הגירה ומוסלמים.
לעצרת בפאריז הגיעו כמה מהאישים הידועים ביותר ביהדות צרפת: הרב הראשי חיים קורסיה שאמר קדיש על חלימי; הקומיקאי הפופולרי גד אלמליח, שהזהיר כי "שרה חלימי הבאה עשויה להיות שחורה, נוצרייה, מוסלמית"; והפילוסוף ברנאר-אנרי לוי, שאמר כי יש לקרוא על שם חלימי את החוק המנוסח בעקבות הפרשה.
הגיעו גם כמרים ואימאמים, וכן ראשת העיר פריז אן הידלגו, שהביעה סולידריות עם יהודי צרפת. אך היא התקבלה בשריקות ובקריאות בוז מהקהל – רבים מהמשתתפים מתנגדים לגישה הפייסנית ולתמיכה בפלסטינים מצד המפלגה הסוציאליסטית שאליה היא שייכת. דמויות מובילות בקהילה היהודית-צרפתית חושבות שפרשת חלימי משקפת את הימנעות הרשויות מעימותים עם טרוריסטים אסלאמיסטים קיצוניים.
"תארו לעצמכם שהרוצח היה לבן ושהוא היה צועק 'צרפת לצרפתים' לפני שהוא היה משליך את שרה חלימי או מהגרת ממאלי אל מותה תחת השפעת סמים", אמר אלן פינקלקראוט, פילוסוף צרפתי-יהודי ידוע, לעיתון "לה פיגארו" ביום א'. "התקשורת הייתה יוצאת בקריאות קרב!"
הדוברים המפורסמים לא שיככו את האווירה המתוחה והכבדה בעצרת. ניתן היה לראות כי לוי הסטודנטית הוטרדה מכך.
"המשמעות של כל זה היא שאין צדק בצרפת, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי ואני לא יודעת איזה פתרון יש לזה", היא אמרה.
אבל אליאנה לוי עדיין לא מוכנה לוותר על מולדתה.
"אני לא יודעת אם יש תקווה, אבל אני חייבת להאמין שיש", היא אמרה. "אולי העובדה שרבים כל כך מאיתנו הגיעו הנה תראה שהגיעו מים עד נפש ויהיה שינוי אמיתי".
