(JTA) – כאשר ביקש אד סטאפמן לבחור את סיסמת הבחירות שתופיע על השלטים שיציבו תומכיו על מדשאות בתיהם, הוא התלבט בין "הצביעו לרבי אד" או "הצביעו לאד סטאפמן".
הוא החליט על הגרסה שבה מופיע שם משפחתו. ממילא, הוא הסביר, "כולם מכירים אותי כרבי אד".
עד לבחירות בנובמבר, כשסטאפמן אמר "כולם" הוא התכוון בעיקר לתושבי בוזמן, מונטנה, וסביבותיה, עיירת המכללה שבה הוא מנהיג זה עשור את בית הכנסת "בית שלום", ושהיא המוקד לפעילותו למען צדק חברתי והבנה בין-דתית.
אולם החל מהחודש שעבר, "כולם" כבר כולל גם את עמיתיו החדשים בבית המחוקקים של מדינת מונטנה.
שבועות ספורים אחרי שהושבע ונכנס לתפקידו החדש, כבר הספיק סטאפמן , שהוא אחד מקומץ רבנים שנבחרו אי פעם למשרה ממשלתית בכירה בארה״ב, לצטט את ההלכה היהודית בישיבות בית המחוקקים, ואף הצליח לעורר התעניינות כשהופיע שם ולראשו כיפה ססגונית.
אחרי הכול, סטאפמן הוא חריג בנוף של מונטנה, מדינה דלילת תושבים – בסך הכל כמיליון בני אדם – שרובם המכריע נוצרים לבנים. לפי אמדן מ-2019, גרים במונטנה רק כ-1,500 יהודים. המדינה, שאוכלוסייתה היא אחת הקטנות ביותר באמריקה, אבל שטחה הוא הרביעי בגודלו בכל ארצות הברית, מוכרת בעיקר כאטרקציה לתיירים חובבי טבע, בזכות הפארקים הלאומיים המרהיבים ומרחבי הציד שהיא מציעה. סטאפמן הוא גם חריג בגלל דעותיו – זו מדינה אדומה שבאדומות – ביל קלינטון היה הדמוקרטי האחרון שניצח במונטנה, וגם אז היה זה רק בתקופת הכהונה הראשונה וברוב מזערי. המיעוט הדמוקרטי במדינה נחשב למרכזי בדעותיו, רחוק מהזן הליברלי אותו מייצג הרב סטאפמן.
המשרה החדשה, כציר בבית הנבחרים של מדינת מונטנה, היא הקריירה השלישית של סטאפמן בן ה–67, ששימש לפני כן עורך דין המתמחה בזכויות אדם אשר ייצג נידונים למוות בפלורידה, לפני שהוסמך לרבנות על ידי "אלף", התנועה להתחדשות יהודית, ועקר לבוזמן ב-2008 עם רעייתו ושני ילדיו.
"יכולתי להסתפק בעבודת ההתנדבות בבית התמחוי המקומי או בעמותות אחרות הפועלות למען הקהילה ולהיות מאושר באותה מידה", סיפר בראיון. "אבל חשבתי שאני יכול להשתמש במיומנותי כעורך דין וכרב יחדיו כדי להשיג השפעה חיובית יותר באמצעות הפעילות בבית המחוקקים".
הרקע הרבני של סטאפמן שימש לו מקור השראה במהלך מסע הבחירות שלו לייצוג אחד המחוזות הליברלים היחידים במונטנה.
התמונות ממסע הבחירות שלו הן טיפוסיות למונטנה – סטאפמן מטייל עם כלבו, עורך מסעות אופניים בהרים, מצטלם לצד אישים דמוקרטים כסנטור ג'ון טסטר. אך בין הצילומים האלה שולבו תמונות של סטאפמן בבית הכנסת שלו או משתתף יחד עם רבנים אחרים ביוזמות סיוע לפליטים בגבול ארה"ב-מקסיקו.
הוא גם פעיל בארגון "תרועה", תנועה של רבנים למען זכויות האדם.
"חבר בית הנבחרים סטאפמן פיתח מסלול עשייה המונע מהאמונה שלו בצדק ובחמלה", כתבה הרבה ג'יל ג'ייקובס, העומדת בראש "תרועה", בהצהרה שפרסמה עם כניסתו לתפקיד. "הוא יתרום לבית המחוקקים של מונטנה את קול המוסר".
מיד לאחר השבעתו בחר סטאפמן לצטט מההלכה היהודית בפעם הראשונה שהתבקש לשאת נאום. הוא דיבר בחודש שעבר בדיון על הצעת חוק לאיסור הפלות לאחר השבוע העשרים. סטאפמן הסביר כי ההצעה עומדת בסתירה לאמונה היהודית ובחר גם לעקוץ את עמיתיו הרפובליקנים, שלפתע מצדדים במעורבות של הממשלה בהחלטות אישיות של האישה הבוחרת לבצע הפלה.
"רבים מכם הבטיחו לפעול להגבלת המעורבות הממשלתית – 'חופש, חרות ובחירה אישית', אתם גורסים", קרא מעל דוכן הנואמים. "אולם הצעת חוק זאת תפגע בחופש המקודש של כל נשות מונטנה ומשפחותיהן לבחור בעצמן את כל הקשור לבריאותן ולדתן , יחד עם הרופא, איש הדת, המצפון והאלוהים שלהן".
סטאפמן סיפר בראיון שהתנגדותו להצעת החוק, אשר אושרה בסופו של דבר בבית הנבחרים של מונטנה שבו שולטים הרפובליקנים, קשורה ישירות בהלכות היהודיות העוסקות בעובר שנחרץ גורלו למות לאחר לידתו.
"התפיסה היהודית היא לשקול את טובת חיי האם לעומת החיים בפוטנציה, אז האיסור על הפלה אחרי השבוע העשרים פירושו שהאם חייבת ללדת את הילד גם אם תסבול את חבלי הלידה ואחרי כן תצפה בתינוקה הגווע. כל זאת אף שהתוצאה ידועה מראש", אמר.
סטאפמן הוסיף שיש חילוקי דעות בין הרבנים לגבי הסוגיה אם טראומת הלידה של ילד שנחרץ גורלו למות מצדיקה את הפלת העובר – אולם עיקר העניין הוא ההתנהלות מול הדילמה הזאת.
"לרבנים שונים דעות שונות", אמר, "אך אנחנו, עם זאת, חייבים להיות מסוגלים לחיות לפי הערכים היהודיים שלנו".
בנאום שנשא בבית המחוקקים הסביר סטאפמן לעמיתיו שבמונטנה קיימת חקיקה המגנה על מי שמסרב לספק שירותים אשר סותרים את אמונותיהם הדתיות. "כרגע זה מגן על אלה המתנגדים לזכות להפלה", אמר, בהתייחסו לאנשי הרפואה, אשר לפי חוק זה רשאים לסרב להשתתף בהפלה. "אך אין הוא מעניק את אותו חופש דת לצד שתומך בזכות להפלה".
גם במהלך ישיבה שעסקה בחוק המבקש לאסור על ילדים טראנסג'נדרים שנולדו כבנים להתחרות בקבוצות ספורט של בנות, נדרש סטאפמן להלכה היהודית. "היהדות מכירה בכבוד חיי האדם, כל אדם, שכן כל אדם נברא בצלם אלוהים", אמר בפתח נאומו. "אולם קיימת גם העובדה שלבנות טראנסיות אין מבחינה סטטיסטית יתרון בספורט על בנות שנולדו כבנות. וכל ארגון ספורט כמו ארגוני הספורט במכללות בארה"ב או הוועד האולימפי הבינלאומי מאפשרים לבנות טראנסיות להשתתף בקבוצות ספורט של נשים, עם התניות מסוימות".
במהלך הדיונים האלה, בהם משמיע סטאפמן את דעת המיעוט הליברלית בבית מחוקקים שנשלט על ידי השמרנים, הוא יושב כשתו ההיכר שלו – הכיפה הרקומה – מונחת היטב על ראשו. אבל באותה עת, בוושינגטון, הסביר אחד מעורכי דינו של דונלד טראמפ כי לא חש בנוח לחבוש את הכיפה שלו במהלך דיוני ההדחה בסנאט, סטאפמן אומר שאינו רואה כל מניעה להופיע בבית הנבחרים של מונטנה כשהכיפה לראשו, גם אם עבור רבים מעמיתיו מדובר במחזה לא שגרתי.
הוא ציין כי אינו שונה בכך מעמיתיו ממוצא אינדיאני-ילידי שחברים בבית הנבחרים של מונטנה.
"הם, לפחות באירועים מיוחדים, זוכים לחבוש את עטרת הנוצות שלהם, שלדעתי מגניבה הרבה יותר מאשר הכיפה שלי", אומר סטאפמן.
סטאפמן יודע שנאומיו בוודאי לא ישנו את דעתם של המחוקקים האחרים. מבין 100 חברי בית הנבחרים של מונטנה, רק 33 הם מהמפלגה הדמוקרטית. אך על סמך ניסיונו בתחום הדיאלוג הבין-דתי, הוא סבור שצריך לחשוב על הטווח הארוך.
"נשאתי נאום חוצב להבות אתמול בנושא ההתייחסות של ההלכה היהודית לזכות האישה על גופה ועל הרבייה, וזה לא שינה דעה של איש, אבל נראה לי שלמרות זאת, אנשים הקשיבו", הסביר. "כל מה שאתה יכול לייחל לו הוא שאנשים יקשיבו ובזכות זאת תוכל ליצור נתיבים לקשירת קשרים, בתקווה שכך ייווצרו הזדמנויות לעשות מלאכה טובה. זה לא יקרה בין לילה. צריך אורך רוח".
