בצעד בוטח, עלתה אן נויברגר לדוכן הנואמים בחדר התדרוכים של הבית הלבן בשבוע שעבר. התדרוך, שבו עדכנה את הציבור האמריקני על מתקפות האקרים רוסיים נגד אמריקה, הועבר בשידור חי ברשתות החדשות וזכה לכותרת. בשפה מקצועית קרה ומדויקת, הצביעה נויברגר, היועצת הבכירה של ממשל ביידן לענייני סייבר, על רוסיה כאשמה בהתקפה, והבטיחה מענה אמריקני הולם.
איש כמעט לא התייחס לרקע הלא-שגרתי של נויברגר, האישה החרדית הבכירה בתולדות הממשלים האמריקנים, שניפצה לא מעט תקרות זכוכית בדרכה לתפקיד הרם.
את מסעה לצמרת מערך הביטחון הלאומי של ארה״ב – ממסד חשדני לבאים מבחוץ ושבו נוכחות נשית בתפקידי הנהגה היא עדיין מחזה נדיר – עשתה נויברגר מבלי לוותר על אף פרט מזהותה: לא רק אשת מקצוע מהמעלה הראשונה, אלא גם פמיניסטית מושבעת, תומכת ישראל מובהקת, ואישה ואם שלא רק מקיימת אורח חיים חרדי מלא, אלא גם גאה לספר על כך.
״אני מאמינה שנשים צריכות להשתמש בכישרון שנתן להן השם״, אמרה נויברגר, המוכרת בקהילה היהודית גם בשמה העברי חני, במאמר שפרסמה. ״להיות דתייה אינו מכשול בפני הצלחה מקצועית״.
עוד לפני כניסתו לבית הלבן, הודיע ג׳ו ביידן על כוונתו למנות את נויברגר לתפקיד חדש שלא היה קיים בממשלים קודמים – סגנית היועץ לביטחון לאומי לענייני סייבר וטכנולוגיות מתפתחות. התקפות הסייבר נגד ארצות הברית מצדם של האקרים רוסיים, אשר גם פעלו ב-2016 כדי להטות את הבחירות, וכן מכיוונים של גורמי ממשל איראנים, שהוכיחו את יכולתם לחדור לתשתיות ולמערכות עסקיות אמריקניות, הפכו את התפקיד של נויברגר למרכזי במערך הביטחון הלאומי של ארצות הברית.
נויברגר הייתה המועמדת הטבעית. בתפקידה הקודם עמדה בראש מינהלת הגנת הסייבר של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) ולפני כן שימשה במגוון תפקידים בתחום.
נויברגר הוכיחה כבר מגיל צעיר כי היא מסוגלת לפרוץ בעצמה את דרכה קדימה.
היא גדלה במשפחה סאטמרית בשכונת בורו פארק החרדית בברוקלין. בבית דיברו יידיש, לצד אנגלית, ואת לימודיה עשתה בלב ליבה של מערכת החינוך החרדית – בבית הספר לבנות ״בנות יעקב״. אבל אחרי תיכון כבר היה ברור ששאיפותיה חורגות מהמקובל עבור נשים צעירות בתוך הקהילה. בראיון ל-Ynet בשנת 2015, סיפרה כיצד אמה רצתה שתישאר בבית ותקים משפחה, בעוד סבה ואביה תמכו בהגשמת חלומה להמשיך בלימודים ולהיכנס לעולם העסקים. היא החלה את דרכה בלימודי כלכלה ומחשבים ב״טורו קולג׳״, אוניברסיטה אורתודוקסית שבה לומדים גברים ונשים בנפרד. אחרי נישואיה, ובעידודו של בעלה, התקבלה לבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה היוקרתית. בין לידת בתה הבכורה להתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר, הצליחה נויברגר להשלים תואר שני בעסקים וכן ביחסים בינלאומיים בקולומביה.
אחרי כמה שנים בסקטור הפיננסי – בעיקר בחברת ההשקעות של אביה – קיבלה הקריירה שלה עוד תפנית לא צפויה.
נויברגר התקבלה לתפקיד היוקרתי של ״עמיתת בית לבן״ והוצבה דווקא בפנטגון. היא צוותה לשר ההגנה רוברט גייטס וסייעה לו בגיבוש פתרונות להתקפות על חיילי ארה״ב באפגניסטאן. הדרך משם לסוכנות לביטחון לאומי ולתחום הגנת הסייבר, הייתה קצרה. בשנים האחרונות הייתה אחראית, בין היתר, להגנת מערכת הבחירות מפני התקפות סייבר ולשיגור מתקפות מנע אמריקניות נגד האקרים רוסיים.
הציבור האמריקני כבר התרגל לראות יהודים שומרי מצוות בתפקידי מפתח. מהסנאטור הדמוקרטי והמועמד לסגנות הנשיא ג׳ו ליברמן, שנאלץ לצעוד ברגל לגבעת הקפיטול להצבעה חשובה שנערכה בשבת, דרך ג׳ק לו, שר האוצר בממשל אובמה, שסיפר כיצד הנשיא היה מזכיר לו בימי שישי שמתחיל להיות מאוחר והוא צריך ללכת הביתה, וכלה, כמובן, בג׳ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, חתנו ובתו של דונלד טראמפ, ששימשו כיועצים בכירים בבית הלבן שלו.
גם נויברגר, אשת הממשל הבכירה הראשונה מרקע חרדי, מקפידה לצאת מהמשרד מוקדם ביום שישי כדי להגיע לביתה בבולטימור לפני כניסת השבת. השילוב בין אורח החיים החרדי לעבודה בממשל נראה לה מובן מאליו. ״אם את אשת מקצוע בתחומך וחשה בנוח עם דבקות במסורת שלך, כולם סביבך יהיו בסדר עם זה״, היא סיפרה בראיון ל״פורווד״. ״כל עמיתי לעבודה מבינים שאני לא יוצאת איתם לשתות ביום שישי בערב ושאני שומרת שבת״.
ילדותה של נויברגר עמדה בצל שתי טראומות משפחתיות, הכרוכות בתולדות העם היהודי במאה הקודמת.
אביה וסבה נמלטו מהונגריה לארצות הברית, אבל רוב קרובי משפחתם נרצחו באושוויץ וזכר השואה היה למרכיב מרכזי בזהותה של נויברגר. אביה, ג׳ורג׳ קרפונקל, ואחיו עשו חייל בעסקיהם בארצות הברית והמשפחה, כך דווח, היא אחת ממאה המשפחות העשירות באמריקה.
בשנת 1976, היו הוריה של נויברגר בדרכם חזרה מביקור בישראל כשמטוס אייר פראנס בו טסו נחטף והונחת באנטבה, אוגנדה. החוטפים אמנם שיחררו את מי שאינו אזרח ישראלי, אבל המשיכו להחזיק בהוריה של נויברגר יחד עם בני ערובה ישראלים, מכיוון שאביה חבש כיפה. האב, לפי עדותה של נויברגר, לחש לאמה ביידיש להתרחק ממנו ולהשתחרר יחד עם האזרחים האמריקנים, אבל היא העדיפה להישאר לצידו בשבי. הם שוחררו על ידי צה״ל ב״מבצע יונתן״ והוטסו לישראל, משם חזרו לארצות הברית. מבצע החילוץ הותיר רושם על נויברגר, שלימים תבחר לבנות קריירה בתחום הביטחון הלאומי. ״לפעמים״, היא אמרה, ״פעולה צבאית היא הדרך היחידה״.
משפחת נויברגר ידועה בתרומותיה הנדיבות, בעיקר לטובת הקהילה היהודית בבולטימור. אן נויברגר ובעלה יהודה מנהלים קרן פילנתרופית משל עצמם בעלת נכסים בשווי כחמישים מיליון דולרים. הקרן עוסקת בעיקר בתרומות לקהילה היהודית ולקידום נשים חרדיות, אולם באחרונה עוררה סערה כאשר התברר כי תרמה כחצי מיליון דולרים לשדולה הפרו-ישראלית, איפא״ק. מבקרים עלומי שם שצוטטו בתקשורת, טענו כי ״זה לא טוב״ שבכירה במערך הסייבר היא גם תורמת מרכזית לישראל, מדינה שהיא שותפה – ולעתים יריבה – של ארצות הברית בתחום זה. ״תרומה כזאת תגרום לרבים בממשלה ומחוצה לה, להרים גבה״, אמר גורם אחר למגזין Mother Jones שחשף את התרומה. איפא״ק וארגונים יהודיים אחרים התרעמו על הפרסום ועל הטענה המובלעת בו כי קיים, לכאורה, ספק לגבי נאמנותה של נויברגר לארה״ב, בגלל שהיא יהודייה תומכת ישראל. בעקבות הלחץ, הסירה רשת NBC מהאתר שלה דיווח על התרומה.
בבית הלבן לא השיבו על בקשה לראיין את נויברגר לכתבה זו.
הפרויקט הפילנתרופי המרכזי שאותו מקדמת נויברגר באופן אישי מיועד לסייע לקהילה ממנה היא באה – נשים אורתודוקסיות.
הארגון שהקימה, ״אחות לאחות״ (Sister to Sister) שם לעצמו למטרה לתמוך בנשים גרושות בקהילה האורתודוקסית. הארגון מספק תמיכה רגשית לנשים אורתודוקסיות גרושות הסובלות מבדידות וניכור בקהילה וכן מעניק סיוע חומרי לנשים המגדלות את ילדיהן לבד. ״חלמנו על הקמת רשת של אחיות״, כתבה נויברגר, ״כי אחיות אף פעם לא עושות חשבון, לפעמים זו נותנת, ולפעמים זו לוקחת״.
