(JTA) – ליזה גריר נהגה להקדיש חלק ניכר מזמנה ומכספה לתוכניות פילנתרופיה ארוכות טווח. לא היה לה אכפת שיחלפו שנים עד שניתן לראות את פירות התרומה: אגף חדש בבית חולים שעלותו מסתכמת במאות מיליונים שנבנה בצד השני של העולם, או פרויקט שדורש שנים של תכנון.
אבל עם פרוץ המגפה, היא החלה לחשוב על מה שקורה קרוב לבית, ובמקרים מסוימים מה שקורה בעיר שלה.
"אני מעדיפה לתת ציוד מיגון לצוותי בית חולים, כדי שאנשים יוכלו לחיות", היא אמרה בראיון מביתה שבלוס אנג'לס, שם בתי החולים כורעים תחת העומס והוטל סגר נוסף. "עניין של חיים או מוות הפך להיות חשוב יותר".
גריר אינה היחידה ששינתה את מדיניות התרומות שלה לקהילה. על פי דו"ח שפרסם לאחרונה ארגון Jewish Funders Network, רוב התורמים היהודיים חושבים מחדש על אסטרטגיות הפילנתרופיה שלהם בעקבות המגפה, מקלים בדרישות לקבלת למענקים ונותנים יותר ויותר תרומות לא מוגבלות לשימוש לכל מטרה, ולאו דווקא עבור פרויקטים ספציפיים או תוכניות חדשות.
"אנו מדברים על זה במשך שנים, אבל עם פרוץ המגפה, אנשים באמת אימצו בלב שלם צורת נתינה גמישה יותר", אמר אנדרס ספוקויני, נשיא ומנכ"ל Jewish Funders Network.
השינויים במדיניות התרומות מעולם לא קרו כה מהר כמו במהלך המגפה, הנמצאת כעת בחודשה העשירי, וקשה גם לזכור זמנים שבהם הצורך גבר בצורה כה מהירה. נקודת האור במשבר היא שבניגוד לעיתות מצוקה אחרות, הפעם שוק המניות רושם עליות והמשמעות היא שלתורמים יש יותר כסף זמין בו הם יכולים להשתמש למטרות פילנתרופיות.
הצרכים בקרב הקהילות היהודיות הם רבים וחורגים מעבר לצורך במשאבים רפואיים. הנזק הכלכלי שגרמה המגפה והסגרים שנלוו אליה, יצרו צורך חסר תקדים בשירותים סוציאליים כמו מזון וסיוע בדיור. מצב זה הוביל מספר תורמים לשנות את חלוקת התרומות ולהעדיף סיוע לשירותים סוציאליים על פני מטרות נוצצות יותר.
סקר ה-Jewish Funders Network מצא, כי 30% מחברי הארגון, בו חברים יותר מ-500 תורמים פרטיים גדולים, עמותות צדקה ציבוריות וקרנות, דיווחו כי העניקו 409 מיליון דולר במענקי חירום מאז פרוץ המגפה. סך התרומות הכללי של החברים, בשנה רגילה, עומד על כ-1.6 מיליארד דולר.
יותר משלושה רבעים מהמשיבים לסקר של הקבוצה אמרו כי הגדילו את תרומתם בעקבות המגפה, ויותר ממחצית מהמשיבים הרחיבו את הנתינה כך שתכלול מטרות חדשות הכוללות תמיכה בצרכים חיוניים כמו מזון ומחסה. שיעור דומה מקרב המשיבים אמרו כי החליטו לאפשר שימוש בתרומות שהוענקו בעבר לטובת צרכים אחרים בכלל זה תפעול שוטף.
הפדרציות היהודיות וקרנות המתמקדות בפעילות מקומית הגדילו גם הן את תרומתן במהלך המגפה. קרן הקהילה היהודית של לוס אנג'לס חילקה מענקים בסך 14 מיליון דולר בעקבות המגפה השנה. הפדרציה היהודית של ניו יורק הקצתה כ-64 מיליון דולר לסיוע לנפגעי הקורונה מעבר למענקים הרגילים שלה בסך 133 מיליון דולר. מנכ״ל הפדרציה אריק גולדשטיין אמר כי המגפה שימשה תזכורת לתורמים מה חשוב ביותר.
"נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש", אמר גולדשטיין. "לדעתי, זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה״.
דירקטוריון הפדרציה אישר חמישה סבבי מענקים נוספים השנה מעבר לתקציבו הכולל המסתכם בכ-195 מיליון דולר. רוב המענקים הנוספים עברו לסוכנויות שירותים סוציאליים שמספקות מזון, מחסה ושירותי בריאות הנפש, וכן למרכזי הקהילה היהודית שנאלצו להיסגר בשל המגפה.
גולדשטיין אמר כי הזינוק בביקוש לשירותים סוציאליים, שממומן בחלקו על ידי סיוע ממשלתי אבל עדיין דורש תמיכה פילנתרופית, הוביל להגברת המודעות לחשיבותם של השירותים הסוציאליים ולהיקף העוני בקהילה היהודית.
הפדרציה היהודית של ניו יורק השתמשה בכספיה כדי לכסות את עלותם של כמה ממענקי החירום שלה השנה, כפי שעשתה בתקופת השפל הגדול אשר כמעט רוקן אותה ממשאבים כאשר העניקה סיוע למובטלים. אבל במהלך המגפה, נרשמה דווקא עלייה בתרומות, בין היתר בגלל ששוק המניות רשם עליות שערים והעניק לתורמים תחושת ביטחון שאפשרה להם לתרום כרגיל, או אף להגדילן.
אבל גם בשעה שבה תורמים רבים מעבירים את הדגש לתמיכה בשירותים חיוניים כגון סיוע במזון ושירותי בריאות הנפש, או תרומות של ציוד מיגון לבתי החולים, יש ביניהם כאלה שמזהירים מפני הזנחת מטרות אחרות, בהן תמיכה במוסדות תרבות ובפרויקטים הנוגעים לחיים היהודיים.
השאלה האם ראוי לתרום לאומנות או למטרות אחרות כאשר אנשים רעבים "היא דילמה ישנה, זו אינה דילמה ייחודית למגפה", אמר ספוקויני. לדעתו, ישנם די משאבים כדי לתמוך בכל המטרות ואין לזנוח מיזמי תרבות ותוכניות לקידום חיים יהודיים רק מפני שיש צרכים בסיסיים יותר שעדיין לא נענו.
"זה הופך להיות שיח קשה מאוד", הוא מודה. "אני נוטה לחשוב שבניית קהילה וצרכי רווחה משלימים זה את זה. קהילות מעורבות תורמות יותר לצדקה, אז כיצד יוצרים קהילה מעורבת? עם דברים שאינם שירותים סוציאליים".
מעבר לכך, התמיכה במוסדות תרבות גם מסייעת לרווחתם של האנשים שעובדים במוסדות אלה, שרבים מהם נמצאים במצוקה כלכלית בגלל הקורונה.
גריר התחילה לתמוך במרכז מקומי לאומנויות הבמה, לאחר שחלפה מדי יום במכוניתה על פני אולם תיאטרון סגור והחלה לחשוב על האנשים אשר תלויים בו לפרנסתם. "בתחילה, חשבתי על זה רק ברמה הזו, לא משנה אם אנחנו הולכים לתיאטרון או לא, אנשים זקוקים למזון", היא אמרה. "ואז התחלתי להבין, רגע, יש 300 איש ויש להם משפחות והם מפרנסים את משפחותיהם ולפתע יש לך אלף אנשים שלא יהיה להם מה לאכול מפני שהתיאטרון הפסיק את פעילותו".
ספוקויני רואה חשיבות בתמיכה במוסדות אלה כאשר מתכננים את העתיד שלאחר המגפה. הוא משווה את התקופה שלאחר החיסון ההמוני נגד קורונה לתקופת הרפורמציה שבאה לאחר המגפה השחורה בימי הביניים ורוצה שארגונים יהודיים יוכלו להציע הנחיה רוחנית ליהודים כאשר המגפה תאפשר חזרה מסוימת לחיים רגילים.
"יש תמיד חיפוש רוחני לאחר מגפה", אומר ספוקויני. "ואם לא נשקיע בזה מספיק, לא נוכל לספק ליהודים אפשרות לעסוק בזה".
