באיזו מידה, אם בכלל, צריכה יהדות התפוצות להביע את דעתה בענייניה של ישראל?
השאלה הנצחית הזו, הנדונה לעיתים קרובות במאמרי דעות בעיתונות, בנאומים ובכנסים יהודיים, מעולם לא זכתה לתשובה חד משמעית.
אולם כעת מוצעת בכנסת חקיקה חדשה שתיתן למנהיגי יהדות התפוצות תפקיד רשמי בענייניה של ישראל ואולי תבשר על עידן חדש ביחסי ישראל והתפוצות.
את הצעת החוק, שזכתה לתמיכת משרד התפוצות, מקדמת חברת הכנסת תהילה פרידמן ממפלגת כחול לבן. החוק המוצע יחייב את ממשלת ישראל להיוועץ במנהיגי יהדות העולם בעניינים שייחשבו בעיניה כמכריעים לכ-8 מיליון היהודים החיים מחוץ לישראל.
"זה עשוי להיות אחד האירועים המשמעותיים ביותר ביחסי ישראל והתפוצות מזה עשרות שנים", אמר דיויד באטלר, יו"ר ועדת ישראל וחו"ל של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ארגון גג המאגד 146 פדרציות יהודיות ו-300 קהילות עצמאיות בצפון אמריקה.
הפדרציות הללו שולחות במשותף לישראל מדי שנה מאות מיליוני דולרים בדמות מענקים למלכ"רים שונים הפועלים למען ישראלים מכל מגזר בחברה, וביניהם שני השותפים העיקריים של הפדרציות מחוץ לארה"ב: הסוכנות היהודית לישראל וארגון הג'וינט. בסוף אוקטובר, אירחו הפדרציות היהודיות רב-שיח במהלך הכינוס השנתי שלהן, שהתקיים השנה בפורמט מקוון, בנושא "באיזו מידה צריכה להיות ליהודי העולם אמירה בענייני הפנים של ישראל?" מושב זה של העצרת הכללית שימש כזרז להצעת החוק הממשלתית החדשה של ינקלביץ' וגם לדיון ציבורי משמעותי בנושא.
"אני מאמין שהישראלים, וממשלת ישראל צריכים לרצות לשמוע מאיתנו, ללמוד ולהבין את נקודות המבט שלנו", אמר אֶריק פינגֶרהַט, לשעבר חבר קונגרס מאוהיו שעומד כעת בראש רשת הפדרציות היהודיות. "איננו רוצים לנסות לומר לממשלת ישראל מה לעשות, אבל אנחנו כן רוצים שהם ישמעו את מה שיש לנו לומר בעניינים המשפיעים על הקהילה שלנו".
מתוך כלל היהודים בעולם, שמספרם מוערך בכ-15 מיליון, גרים 6.8 מיליון בישראל, לפי נתוני ממשלת ישראל. על פי הערכות של דמוגרפים, 8 המיליונים הנותרים חיים ברובם באחת משש ארצות: ארצות הברית (6-7 מיליון), צרפת (450,000), קנדה (392,000), בריטניה (292,000), ארגנטינה (180,000) ורוסיה (180,000).
"עלינו להבין לעומק את האינטרסים והצרכים של 8 מיליון האחים והאחיות של ישראל הגרים מחוץ לגבולותינו, אמרה שרת התפוצות עומר ינקלביץ' במהלך הרב-שיח. "זה נכון במיוחד כאשר מדינת ישראל מקבלת החלטות המשפיעות ישירות על קהילות יהודיות מחוץ לישראל".
ינקלביץ', השרה החרדית הראשונה בישראל, מכהנת בתפקידה מזה כחצי שנה.
"אם למדתי משהו בתפקידי כשרה בששת החודשים האחרונים, זה שליהדות העולם יש קול", אמרה ינקלביץ', שהוריה עלו לישראל מברית המועצות לשעבר. "הוא עשיר, הוא מגוון, הוא חזק – ואי אפשר, ואין רשות, להתעלם ממנו".
ישנן כמה סוגיות שבאופן קבוע נוגעות בעצבים חשופים במערכת היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל ואמריקה. רוב היהודים האמריקנים מזדהים כרפורמים או כקונסרבטיבים, אך היחס לשני הזרמים הלא-אורתודוקסיים הללו הוא יחס של בוז או עוינות של ממש מצד רבים בישראל, בכלל זה הרבנות הראשית. גיורים שעורכים רבנים רפורמים או קונסרבטיבים אינם מוכרים בישראל, ויהודים אמריקנים שרוצים להתפלל בכותל המערבי במניינים שיוויוניים, בעירוב נשים וגברים או בהובלת נשים נחסמים באופן קבוע ואינם מורשים לעשות זאת.
"במשך זמן רב מדי הייתה ישראל המקום היחיד עלי אדמות שבו לא כל היהודים מקבלים יחס שווה. זה משהו שישראל צריכה לתקן ויפה שעה אחת קודם, ולא רק בגלל יהודי התפוצות", אמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה. "יש לנו גם כאן בישראל יהודים רפורמים וקונסרבטיבים שעדיין אינם נהנים משיוויון – לא במימון, לא בזכויות, ולא בהכרה על-ידי המדינה".
רבים מחברי הכנסת התומכים בחקיקה החדשה התנסו במגורים בתפוצות או בעבודה עם יהודי התפוצות. מיכאלי עבדה בעבר כמדריכה במרכז קהילתי יהודי במערב פאלם ביץ', פלורידה. פרידמן, עורכת דין דתייה מירושלים, ייצגה בעבר את הפדרציה היהודית הגדולה ביותר בניו ג'רזי, הידועה בשם גרֵייטר מֶטרוֹ-ווֶסט. הוריה של ינקלביץ' עלו לישראל מליטא ומלטביה.
חברת כנסת נוספת התומכת בחקיקה היא מיכל קוֹטלר-ווּנש מכחול לבן, שנולדה בירושלים, גדלה במונטריאול ולאחר מכן שבה לישראל עם ארבעה ילדים קטנים. אביה, ארווין קוטלר, היה בעבר שר המשפטים הקנדי.
"לטעמי, השאלה אינה אם, אלא איך לערב" את יהודי התפוצות, אמרה קוטלר-וונש. "אנחנו חיים ברגע היסטורי, שבו יש לנו הזדמנות כבירה לעצב מחדש ולהפוך את הפרדיגמה ביחסי ישראל והתפוצות כפי שהייתה אמורה להיות".
שמואל רוזנר, עיתונאי ופרשן פוליטי ישראלי הכותב לניו יורק טיימס, אמר כי אינו חושב שהצעד הזה יעבור בכנסת – במיוחד עכשיו, כשישראל ממוקדת בנגיף הקורונה ודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו מוסחת בשל ההפגנות נגד עמידתו בראשות הממשלה. יתרה מזאת, אמר, הקמת מנגנון אפקטיבי המייצג נאמנה את האינטרסים של יהודי התפוצות תהיה בלתי אפשרית, והישראלים אינם רוצים בחוק שכזה.
"אני חושב שהתייעצות בין ישראל לבין יהדות העולם צריכה להיעשות באופן קבוע ורציני, אבל לא צריכה להיות רשמית בשום צורה", אמר רוזנר. "אני תומך לחלוטין בדיאלוג, אבל מתנגד לכל דיאלוג שתלוי במנגנונים רשמיים ובחוקים שתכליתם היא לכפות על ממשלת ישראל התייעצות עם גורמים מבחוץ".
פרידמן מסכימה כי נמוכים הסיכויים שהצעת החוק שלה – שפרטיה מעורפלים אך תדרוש "חובת התייעצות" עם יהדות התפוצות בהחלטות שיש להן השפעות ישירות על יהדות העולם – תהפוך לחוק, במיוחד בנסיבות הנוכחיות. אך היא שואבת עידוד מכך שמשרד התפוצות הטיל את כובד משקלו מאחורי ההצעה. "זה פשוט הופך את כל העניין להרבה יותר רציני", אמרה.
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, גוף פילנתרופי עם משרדים בישראל ובבוסטון המבקש לעזור לגשר על הפער שבין ישראל לתפוצות, אמרה שהמחוקקים הישראלים בדרך כלל שמים לב לקהילות היהודיות מעבר לים רק כאשר יש משבר בבית או בחו"ל. זה צריך להשתנות, אמרה.
"במשך השנים, שמענו הרבה הערות נגד יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, שהדעות שלהם אינן חשובות, למעט כאשר הדברים אמורים בתרומות ובשתדלנות למען ישראל", אמרה רודרמן בריאיון. "לפני למעלה מ-70 שנה, הייתה לעם היהודי – בכל מקום שבו היה – מטרה משותפת: להקים מולדת יהודית. היום, אין לנו מטרה משותפת או ייעוד משותף. איך אפשר לבנות עתיד ביחד אם אין לך מטרה משותפת?"
פרידמן, המקדמת את החקיקה, אישרה שקיימת התנגדות להצעת החוק, אבל היא מאמינה שבכל זאת מדובר ברעיון חשוב.
"אני מקבלת לחץ נגדי הן מהשמאל והן מהימין", אמרה פרידמן. "ברור לכולנו שישנן סוגיות שרק אזרחים יכולים להחליט בהן, כמו ביטחון וכלכלה. אבל כשמדובר בסוגיות שיש להן השפעה ישירה על העם היהודי כולו – כמו שינוי חוק השבות או איך אמור להיראות הכותל, או שאלות לגבי גיור – יהדות העולם צריכה לקבל קול".
מאמר זה מומן והופק בשיתוף פעולה עם ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, המייצג 146 פדרציות יהודיות ו-300 רשתות קהילתיות. המאמר הופק על ידי צוות כותבי JTA.
