(JTA) —לציבור האמריקני, היה זה ד״ר אנתוני פאוצ׳י, המומחה האפידימיולוגי שפעל כל חייו מאחורי הקלעים, שהפך לסמל המאבק בקורונה. כשעלה על הבמה, הזהיר את התושבים וקרא לנקוט צעדי חירום, הוא זכה להערכה, אבל גם נתקל בביקורת, במחאות, ואפילו באיומים אישיים מצד אלה שמסרבים לקבל את ההגבלות על חייהם.
גם לקהילה האורתודוקסית יש גיבורי בריאות הציבור, רופאים שעומדים בחזית וקוראים לשמור על הכללים, למרות התנגדות בקהילה ובקרב כמה מראשיה.
אהרון גלאט, ואבי רוזנברג, סטיוארט דיצ'ק ואחרים — רופאים בקהילות האורתודוקסיות ברחבי מדינת ניו יורק, הפכו למגדלורים של מדע ושל שפיות בעידן של פחד ושל חוסר ודאות, ועומדים כעת מול קהילה שההתנגדות והדיס-אינפורמציה מתפשטים בה בקצב מבהיל.
ד״ר דיצ'ק מספר ששמע אנשים שמכנים אותו ואת עמיתיו הרופאים האורתודוקסים, "הפאוצ'יז היהודים", אף שהוא עצמו נבוך מעצם ההשוואה.
"אני מבטיח לך שהתעודות שלי ויכולותיי האינטלקטואליות אפילו לא מתקרבות לאלו של דוקטור אנתוני פאוצ'י", אמר דיצ'ק. "כולנו בסך הכול ממלאים את תפקידנו, כי האחריות שלנו היא להציל חיים".
עבור הרופאים האורתודוקסים, זה עניין שבשגרה לקבל שיחות טלפון או נקישה על הדלת מחבר קהילה הזקוק ליעוץ רפואי.
אלא שבקשות הסיוע זינקו באביב האחרון, כשהקורונה שטפה את ארצות הברית. עד כמה הן זינקו? "גם אם אומר לך פי מאה, זה לא יהיה מוגזם", אמר ד״ר אהרון גלאט, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות והאפידמיולוג הראשי של בית החולים מאונט סיני בלונג איילנד.
כשגבר מבול הפניות, התבקש גלאט למסור עדכונים שוטפים לקהילה בפייב טאונז שבלונג איילנד, אחד הריכוזים האורתודוקסיים הגדולים באזור ניו יורק. עד מהרה הפכו העדכונים לתדרוכים שבועיים בזום מדי מוצאי שבת לקהל של עד אלף איש, בעוד אלפים נוספים צפו במשדרים ביו טיוב, ואחרים קיבלו עדכונים כתובים בניוזלטר.
"ברגע שיהיה חיסון זמין, בעזרת השם אוכל לפרוש מהעדכונים האלה של מוצאי שבת", אמר גלאט בעדכון השבועי שלו ב-5 בספטמבר. "הייתי מעדיף להקדיש את הזמן הזה לשיעור בנושא תורני מרתק, והייתי שמח מאוד אם אלפי אנשים היו נרשמים לשיעור שכזה, במקום המספרים שהיו לנו בשאר השיעורים שהעברנו, אבל זו כנראה משאלת לב".
אבל בעוד עדכוני הבריאות צברו קהל גדול של עוקבים, החלה גם תסיסה של כעס על דבריו והתנגדות להמלצותיו. החתונות ההמוניות חזרו, וכך גם ארוחות השבת המשותפות. כמאה מרופאי הקהילה בלונג איילנד, בהם גם גלאט, פרסמו מכתב פתוח וביקשו מחברי הקהילה להמשיך ולבטוח ברופאים המקומיים, לאחר ששמו לב להתרופפות המשמעת בכל מה שקשור לשימוש במסכות ולשמירה על ריחוק חברתי.
ואז בסוף ספטמבר, הופץ ברשתות החברתיות מכתב אלמוני שטען כי קריאתו של גלאט לעטות מסיכות היא "מאגיה" ויוצרת אווירה של "כת".
"אנחנו כועסים, כי נראה שאכפת לך רק מהקורונה עצמה, ומאוכלוסיות הזקנים והפגיעים", כתבו המחברים האלמונים. "ממש כמו פאוצ'י שדוגל במדיניות המבוססת אך ורק על בריאות הציבור, נראה שגם אתה מתעלם לחלוטין מהיבטים רבים של השפעת הקורונה והסגר הממשלתי על חיי היומיום שלנו".
גלאט מוטרד מהמסר שמעביר המכתב לחברי הקהילה אשר מנסים למלא את הנחיות בריאות הציבור. "זה מטריד אותי יותר מכל דבר, כי לצערי הם משכנעים כעת אנשים, שרק ניסו לעשות את הדבר הנכון, לנהוג בדיוק הפוך", אמר גלאט.
ביום ראשון, התכנסו פעילים מקומיים לעצרת שקראה לחופש פולחן והביעה תמיכה בדונלד טראמפ. הדוברים בעצרת קראו להשתמש בהידרוקסיכלורוקווין, תרופה שהייתה בשימוש בימים הראשונים של נגיף הקורונה אך הוכחה מאז כחסרת תועלת, ופקפקו ביעילות המסכות ובדיקות הקורונה.
"הייתי אומר ש-99 אחוז מהתושבים נחמדים מאוד, הם נחמדים ומביעים את הכרת התודה שלהם, וזה הרוב המכריע", המשיך גלאט.
דוקטור סטיוארט דיצ'ק, רופא ילדים במידווד שבברוקלין, סיפר שנחרד לקרוא את המכתב התוקפני כלפי גלאט, אך ציין שרבים מהמבקרים פחדו להזדהות. "הקולות הללו מעטים מאוד… ואין להם פנים או שמות", הוא אמר.
דיצ'ק החל לפרסם כבר בחודש מארס סרטונים המעדכנים את חברי הקהילה באשר לאיום הקורונה והצעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע את התפשטות המחלה בקהילה. הוא פרסם את האזהרות הראשונות בעיר ניו יורק, וקרא לבתי הספר ולבתי הכנסת לסגור את שעריהם עוד לפני פורים, החג שבו נדבקו כנראה רבים מחברי הקהילות האורתודוקסיות בניו יורק.
מבחינתו של רופא הילדים, ששמר עד השנה על פרופיל ציבורי נמוך מאוד, לרופאים המקומיים היה חשוב מאוד לומר את דברם לחברי הקהילה שבוטחים בהם.
"כל רופא שומר מצוות חייב לעשות זאת, הוא חייב ליצור קשר בלתי אמצעי", הסביר דיצ׳ק. "הדרך היחידה לפתור את הבעיה בתוך הקהילה היא לחנך את חבריה מתוך הקהילה עצמה, כי הם בוטחים בנו ויש לנו קשרים הדוקים".
לדברי דוקטור אבי רוזנברג, נפרולוג מומחה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, , אחת הסיבות העיקריות לכך שרופאים אורתודוקסים צריכים לייעץ לקהילות היהודיות היא כדי להבטיח ייעוץ הולם מבחינה תרבותית. בכל מה שקשור לפתיחה מחודשת ובטוחה של בתי הספר והקייטנות, נראה שההיכרות הזו עם הקהילה היא קריטית.
"היו הרבה מאוד ניואנסים קטנים שחורגים תרבותית מההנחיות הרגילות", אמר רוזנברג, וציין את הנסיבות המיוחדות של תלמידי הישיבה שלומדים בזוגות, ולעתים קרובות מתפלמסים בקול על דפי גמרא, וגם את העובדה שהדבקה במשפחה אורתודוקסית גדולה אחת עלולה להוביל בקלות לסגירתם של כמה בתי ספר.
"עבדתי עם רשויות הבריאות ברחבי הארץ, וכולם מעריכים את החשיבות הרבה שיש לרופאים מקומיים הבקיאים בחיי הקהילה ויכולים לסייע בתכנון אסטרטגי בסביבה שהם עצמם אינם מסוגלים להבין", הסביר רוזנברג.
בתחילת המגפה, הוא הקים קבוצת ווטסאפ לרופאים אורתודוקסים בקהילה שלו בבולטימור, וזו הפכה במהרה לפלטפורמה לחילופי מידע על התפשטות המחלה בקהילה המקומית. הוא גם פעיל בקבוצה אחרת — היא נקראת OrthoDOCS, וחברים בה מעל 150 רופאים מרחבי המדינה — שבה חלקו הרופאים מידע על המחלה, דרכי הטיפול בה והדרכים לבלימת ההתפרצות בקהילות שלהם.
אבל כמו בקהילה של גלאט, גם רוזנברג החל לשים לב לירידה מסוימת באמון שרוחשים חברי הקהילה לרופאים האורתודוקסים. אנשים שהתקשרו אליו בעבר ושאלו שאלות על הקורונה קיבלו את עצתו כמעט ללא עוררין, אבל לאחרונה החלה להיווצר התנגדות מצד אנשים שביססו את הספקנות שלהם כלפי הממסד הרפואי על שמועות או מקורות בלתי מהימנים.
בעיני רוזנברג, קריסת האמון במדענים וברופאים נובעת מהקיץ השקט שעבר על קהילות חרדיות רבות, ללא עלייה משמעותית בתחלואה. ההפוגה הזו אירעה תוך כדי התגברות הפוליטיזציה של הנגיף באמריקה.
לדבריו, ימי בין המצרים, שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז לצום תשעה באב, היו עבור רבים "כפתור אתחול" שהוביל להתפרצויות חדשות בקהילות לאורך החוף המזרחי. "האמנזיה הזאת הייתה מדהימה", הוא אמר.
"אנשים התחילו לחגוג את השמחות שלהם כאילו כלום לא קרה, והיו בינינו כאלו שהתריעו שזה לא רעיון טוב, אבל כולם הסתכלו סביבם ואמרו, תראו, אין שום דבר, הכול בסדר. וכשגם הנימה הפוליטית השתנתה ברחבי המדינה, הכול חבר יחדיו למצב שראינו כעת", הוסיף.
דיצ'ק מייחס את השינוי בהתנהגות הקהילה האורתודוקסים להנחיות הרפואיות המשתנות תדיר. אפילו אנשים שבדרך כלל היו מקשיבים לעצות הרופאים התבלבלו מההנחיות המשתנות מרגע לרגע.
"אנשים מתקשים להפנים שינויים, שינויים בהבנה המדעית של הקורונה, באפשרות של טעות מדעית", הסביר דיצ'ק. "אנחנו בממסד הרפואי לא הצלחנו להסביר שהתגליות המדעיות מתעצבות בקצב מהיר מאוד, ולכן זה גם בלתי נמנע שנצטרך לשנות כיוון בשלב כלשהו, ולדעתי המסכות היו הדוגמה המושלמת לכך".
כעת, לאחר שהטיפול בחולי קורונה השתפר מאוד, הפרוטוקולים שוב השתנו. שלא כמו בראשית המגפה, כשכמה מבתי החולים הוצפו והרופאים לא ידעו כיצד לטפל במחלה החדשה והבלתי מוכרת, הרופאים ממליצים כעת לחולי קורונה לפנות מיידית לבית החולים בכל מקרה של החמרת התסמינים.
דיצ'ק עצמו טען בתחילה שהחולים הקלים צריכים להישאר בבית, שהרי גם לבתי החולים לא היה טיפול יעיל להציע — הוא סייע לחולים לקבל מכונות הנשמה ביתיות, כדי שיוכלו להימנע עד כמה שאפשר מאשפוז בבתי חולים — אבל כעת הוא מאמין שחובה לעדכן את הציבור בפרוטוקול החדש, גם אם זה מבלבל וגוזל זמן רב.
"זה משקף את התפתחות המאבק שלנו במחלה, אך העובדה ששיניתי את דעתי לא מביכה אותי, כי אני יודע שזה יציל חיים".
