(JTA) – גובנהיל, שבדרום גלאזגו, היא אולי הדבר הקרוב ביותר שיש בסקוטלנד לאירופה של בין מלחמות העולם. זו השכונה האתנית המגוונת ביותר במדינה, עם חנויות של בני רומא הממוקמות בבתים אדומי לבנים, ברים פולניים, ואלפי מהגרים ממזרח אירופה, פקיסטן ובנגלדש.
אל התערובת המגוונת הזאת, עומד להצטרף כעת שכן יהודי חדש ובולט: בית קפה כשר, ידידותי לקווירים, שמנוהל ביידיש על ידי יהודים המגדירים את עצמם כאנרכיסטים. בקפה הטווס הורוד (Pink Peacock cafe), לא יהיו מחירים והלקוחות ישלמו "כמה שיוכלו".
"אנחנו ממלאים צורך שחסר כאן ומראים להם שיש מקום יהודי שבו אפשר להיות קוויר באופן גלוי ולהתקבל בברכה", אומר מורגן הולב, בן 31, שיחד עם שותפו, ג'ו אייזק, בן 21, מקווה שהמסעדה תהפוך למרכז הפעילות של קהילת היידיש וקהילת הלהטב"ק בגלאזגו.
ואיך בכל זאת ישלמו הסועדים בבית הקפה?
ללקוחות יאמר מהו "מחיר העלות" של האוכל שהזמינו, "והם יוכלו לשלם כמה שיחליטו, אפילו אפס".
"הרעיון של הפרויקט הוא להביא אוכל וקהילה לאנשים בדרך נגישה ובמחירים סבירים", אומר מורגן, יליד שיקגו שעבר לסקוטלנד לפני שנתיים.
הולב ואייזק נמצאים בעיצומו של משא ומתן על חוזה שכירות והם מקווים לפתוח את הקפה "בין ראש השנה היהודי לראש השנה של הגויים".
המודל של בית הקפה כבר עבר את נסיעת המבחן: הטווס הורוד סיפק בחודשים האחרונים משלוחי מזון לקהילה המקומית מהמטבח הביתי של בני הזוג, שהפך לפס ייצור בקנה מידה תעשייתי למאפים ולמאכלים מטוגנים. הולב ואייזק סיפקו "סלסילות לחם" שבועיות ובהן בייגלס וחלות, לצד מאכלים אשכנזים מסורתיים כמו קנישס, לכ-40 עד 50 משפחות בגלאזגו, שנזקקו למשלוחים בשל מגפת הקורונה. רוב המשפחות לא היו יהודיות.
כשבית הקפה יפתח באופן רשמי, הוא יציע מצרכים טבעונים, שיהיו כשרים וחלאל, ממיטב להיטי המטבח האשכנזי, וכן מנות שלדברי הולב ואייזק "נשכחו" בדפי ההיסטוריה המוכתמים בשומן של הקולינריה היהודית, כאלה שאינם כלולים במטבחים ה"קלאסיים", של יהדות פולין, בלארוס ואוקראינה.
לצד הסירים הרוחשים והשומן המבעבע במחבתות, מתכוונים המייסדים גם לקיים בבית הקפה הרצאות בנושאים חברתיים ומהפכניים.
"אנחנו מקווים", אומר הולב, טרנסג'נדר וסופר שפרסם ספרים בנושאי להטב"ק+, "שאנשים ישמעו שאנחנו אנרכיסטים ויגידו, 'או, זה אנרכיזם, חשבתי שאנרכיזם הוא כּאוֹס וניפוץ חלונות'".
"טוב", הוא מתרצה, "לפעמים אנרכיזם זה באמת ניפוץ חלונות, אבל לפעמים המשמעות היא גם להאכיל אנשים ללא תמורה".
הטווס הורוד אינו רק רעיון מהפכני, הוא מהווה גם יוזמה חלוצית בנוף הסקוטי היהודי – המקום הראשון מזה עשרות שנים שיתנהל ביידיש. הבעלים משלבים יידיש באתר האינטרנט שלהם ושואפים להפוך את המסעדה למקום ללימוד השפה. בחלל בית הקפה יהיו מילונים ביידיש, ויתקיימו הרצאות רבות, "כדי שאנשים יוכלו לתרגל את היידיש שלהם".
הם מובילים גם את הקמתה של "תכנית קיץ ביידיש" עבור הלומדים ועבור קהילת מטפחי תרבות היידיש. פרטי התכנית הזו טרם נקבעו.
לבית הקפה כבר יש נוכחות בולטת במדיה החברתית ואתר אינטרנט דו לשוני עם לוגו מעוטר בציפור מצוירת ביד בצבעים בהירים. הולב ואייזק מצייצים בטוויטר ביידיש (דבר נדיר למדי בקרב מוסדות היידיש מהזרם המרכזי, אותם הם מגנים כ"שמרנים" בגישתם לשפה), שומרים על קשר עם העוקבים ולומדים מכמה מהחשבונות החסידיים ברשת על דרכים בהן אפשר לעדכן את השפה ולהתאימה לעידן המדיה החברתית.
לסקוטלנד, ולדרומה של גלאזגו במיוחד, שמור מקום ייחודי בתולדות היידיש. כשמהגרים ממזרח אירופה הגיעו ללב האזור התעשייתי במדינה בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20, היהודים שביניהם הביאו איתם את השפה.
במשך מאה שנה, התקיים באזור המרכזי של סקוטלנד זן ייחודי והיברידי של שפת היידיש: יידיש סקוטית, שנוצרה כשפה שהתמזגה והתערבבה עם סקוטס (Scots), ניב שהיה שגור בפי מיליונים באזור שפלת סקוטלנד וצפון אירלנד.
הולב ואייזק מאמינים שהם מעניקים כעת הכרה להיסטוריה של הניב הייחודי הזה של יידיש.
"אני חושב שבאמצעות השילוב של החיים בסקוטלנד והשימוש ביידיש, אנחנו נקיים את היידיש הסקוטית" אומר הולב. "חשוב לנו שהיידיש שאנחנו מדברים לא תהיה רק שפה לשימור – אנחנו רוצים להשתמש ולדבר ביידיש, וכל עוד זה בסקוטלנד, נשלב גם מילים סקוטיות״
לדוגמה, הם מאמצים גרסה של "גלאזגו", ששונה מהאיות הטיפוסי של שם העיר ביידיש, ומעדיפים את האיות שמקורו בסקוטס. משם, התקווה היא שהטווס הוורוד יהפוך גם למרחב לדוברי שפות כמו סקוטית, רומאני ושפות מיעוט יהודיות אחרות כמו לאדינו וערבית יהודית.
"אנחנו בונים קהילה של שפות מיעוטים", אומר אייזק. "אנחנו מתמקדים כאן ביידיש כשפה העיקרית, אבל אנחנו עושים מאמצים ומקווים לארח שפות שונות ומגוונות".
כ-30,000 אנשים בבריטניה מדברים יידיש, כמעט כולם חברי הקהילה החסידית. בסקוטלנד, שבה אין קהילה אורתודוקסית גדולה, היידיש למעשה מתה כבר שנים. היום, המרכז דובר היידיש הקרוב ביותר לגלאזגו נמצא בגייטסהד שבאנגליה, העיר בה נמצאת ישיבת גייטסהד, כ-240 ק"מ דרומית לגלאזגו.
"יש צורך אמיתי ביידיש", אומר הולב. "בבריטניה כמעט לא קיימת פעילות ביידיש, ורב הפעילות שקיימת היא אקדמית, משמימה או פשוט בלתי נגישה".
הולב ואייזק לא לבד: מניו יורק דרך לונדון ועד סידני, יהודים צעירים שמאלנים, גם אם לא מדובר בהמונים, תובעים להחזיר לחיים את היידיש, כאקט של ביטוי פוליטי.
"השפה מתגלה מחדש על ידי יהודים צעירים", אומר הולב. "בשבילי זהו תרגיל במניעת התבוללות – כיהודים, אנחנו לא מרוויחים הרבה מהתבוללות, ואנחנו עלולים להפסיד את התרבות שלנו, ואני לא רוצה בכך.
"מתברר שלהיות יהודי פעיל, ולא משנה מהי המשמעות של זה בעיני אנשים, הוא כשלעצמו אקט של התנגדות אנטי-פשיסטית… זה מעניק תחושת עוצמה להגיד 'מיר זענען דא' – אנחנו כאן, ואנחנו עדיין מדברים ביידיש".
הולב ואייזק מבהירים שהם לא מעוניינים בעברית, מפני שהיא קשורה ומחויבת מדי לפרויקט הקמת מדינת ישראל, מדינה שהם אינם מסכימים עם המדיניות שלה. לדעתם היידיש היא חילונית ורב תרבותית יותר מעברית מפני שהיא משלבת יסודות משפות אחרות ממדינות שבהן התיישבו יהודים.
"היידיש נתפסת כאנטי-תזה לעברית ולציונות", אומר הולב, "במיוחד בעיני יהודים אנטי-ציונים, או בעיני יהודים ביקורתיים כלפי מדינת ישראל. יידיש היא דרך להתחבר לשפה יהודית שאינה העברית המודרנית. אין אומה יידית. זוהי שפת הגלות.
למרות שהם אתיאיסטים, הולב ואייזק פעילים בקולקטיבים יהודים שמאלנים בסקוטלנד שמשרים מסורות תפילה יהודיות, בכלל זה קבוצת Irn-Ju, שמקיימת תפילות בבתי חבריה, רבים מהם משתייכים לקהילה הלהטב"קית.
בזכות העובדה שהאתר והפלטפורמות המקוונות שלהם הם דו-לשוניים, מוסיף הזוג, הם מקווים לעזור ל"דוברי יידיש שזו שפת אימם" – בעיקר חסידים – "שהם קווירים, ואין להם משאבים להבין או להתמודד עם זה".
"ביידיש שלנו, אנחנו עושים מאמץ להיות קריאים לחסידים, אבל הם מדברים בניב שונה", אומר הולב. "היידיש שלנו היא אקדמית יותר מפני שזו היידיש שאנחנו למדנו".
מערכת היחסים של השניים עם הקהילה היהודית הממוסדת של גלאזגו היא מורכבת ואף הגיעה לעימות כאשר הם ניהלו קמפיין להצלת בית כנסת מקומי נטוש מהרס, בניגוד לעמדת הממסד היהודי הוותיק.
למרות זאת, הולב ואייזק מקווים שהפעילות שלהם ובית הקפה היידי-מהפכני שהם מקימים, ימשכו לפחות חלק מ-9,000 יהודי העיר. הקונספט של 'הטווס הורוד', הם אומרים, לא נועד לגרום פילוג בקהילה, אלא להגיע לקהלים מגוונים יותר.
"גם אם אנשים בזים לפוליטיקה שלנו", אומר אייזק, "הם יכולים ליהנות מהאוכל שאנו מספקים".
