(JTA) – עבור פלורי דדוני, חבר הקהילה היהודית הזעירה בקוסובו, החדשות שבישרו כי מדינתו מכוננת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל היא לא פחות מסיבה למסיבה.
עד לראשית ספטמבר, נמנתה ישראל על עשרות המדינות שאינן מכירות בקוסובו, טריטוריה בעלת רוב מוסלמי, ששוכנת בין אלבניה לסרביה.
"כשנודע למישהו שאני יהודי, הוא בדרך כלל שואל במהלך השיחה מדוע ישראל אינה מכירה בנו", אמר דדוני. "עכשיו, סוף סוף זה קורה וזו הרגשה פשוט נפלאה. וגם, אני לא אצטרך יותר לספק הסברים".
הכרתה המרומזת של ישראל בקוסובו מהווה חלק מעסקה משולשת עליה הודיע הבית הלבן ב-4 בספטמבר. לפי ההודעה, סרביה, שטוענת לבעלות על אדמת קוסובו ונלחמה כנגד הכרה בינלאומית בהכרזת העצמאות של קוסובו בשנת 2008, הסכימה לשתף פעולה בכמה נושאים כלכליים עם ממשלת הטריטוריה הפורשת.
העסקה קובעת ששתי המדינות יפתחו שגרירויות בירושלים – התפתחות שישראל וארה"ב מקדמות על אף התנגדות הפלסטינים והאיחוד האירופי, שטוענים כי העיר צריכה להיות מוכרת כבירת ישראל לאחר רק לאחר שיקבעו הגבולות בין ישראל לפלסטינים.
ארה"ב היא אחת מ-116 מדינות שמכירות בקוסובו, מדינה ללא מוצא לים בה חיים כ-1.8 מיליון תושבים. בין המדינות שמסרבות להכיר בעצמאות קוסובו נמצאות סין, רוסיה והודו. אי ההכרה שלהן, ושל מדינות אחרות וביניהן ספרד, מרוקו ואוקראינה, נובעת ככל הנראה מהחשש שהדבר יצור תקדים ויגרור הכרזות עצמאות חד צדדיות בטריטוריות שנמצאות בשליטתן.
סירובה של ישראל עד כה להכיר בקוסובו נתקל באי-הבנה במדינה, שתושביה תומכים נלהבים בארה"ב ומתפארים במסורת פילושמיות ארוכת שנים. במהלך מלחמת העולם השנייה נודעו אנשי קוסובו ואלבניה בכך שהצילו יהודים מקומיים ועזרו לפליטים שנמלטו משטחים שנכבשו על ידי הנאצים.
"זה אירוני שישראל אינה מכירה בנו", אמר נשיא קוסובו האשים תאצ'י בראיון ל-Ynet בשנת 2016.
הסיבות לכך נוגעות פחות לקוסובו עצמה ויותר לסמליות שבהכרה בה. ישראל חששה תמיד שהכרה בקוסובו תפגע ביחסיה עם סרביה, שנתפסו כחשובים יותר, אבל מעבר לכך, סברה ישראל כי הכרה בזכותם של הקוסוברים להגדרה לאומית, תקשה על ישראל לטעון בזירה הבינלאומית שהפלסטינים אינם ראויים לזכות זו.
מסעה בן 12 השנים של קוסובו להכרה, והתנגדותן העקבית של מעצמות העולם הגדולות להכיר בה, גרמו לדדוני ולאשתו לפקפק בהחלטתם להישאר בקוסובו ולגדל בה את בנם, ליאור, בן השבע. דדוני הוא מהנדס טכני וחבר בקורפוס הדיפלומטי של הקונגרס היהודי העולמי.
"זה יוצר בעיות מסוגים שונים, כולל אשרות וקשיים בנסיעות, כשמרבית העולם אינו מכיר במדינה שלך, בדרכון שלך", אמר דדוני. "אנחנו רוצים שקוסובו תצליח ומייחלים לכך, אך עם כל הקשיים, תהינו אם אי פעם נהפוך למדינה שתזכה להכרה מלאה, מפני שאתה רוצה להעניק לילד שלך את נקודת הפתיחה הטובה ביותר בחיים".
בני הזוג דדוני שוקלים כבר כמה שנים להגר לישראל אבל הכרתה של ישראל במדינתם, ומה שנראה כהסכמתה של סרביה לנרמל יחסים עם קוסובו, מעניקים לבני הזוג "תקווה חדשה" להישאר במקומם, הוא אמר.
למרות ההבטחה שהשתמעה מדברי הנשיא האמריקני במהלך הטקס בבית הלבן, לא ברור עדיין אם ישראל אכן תכיר רשמית בקוסובו, ואם כן, מתי תצא ההכרה לפועל. בישראל עדיין מצפים לשמוע שקוסובו תקים את שגרירותה בירושלים, ומעבר לכך, רוצים לוודא שההכרה לא תעיב על היחסים עם סרביה.
כך או כך, החדשות הפיחו אנרגיה בקהילה היהודית המונה כמאה איש, שבסיסה בפרישטינה, בירת קוסובו. בפרישטינה אין בית כנסת וחברי הקהילה נפגשים לארוחות שבת וחגים במלון בעיר אשר נמצא בבעלותו של מוסלמי אלבני שמגלה עניין ביהדות – במיוחד בקבלה ובספר הזוהר.
"יש אווירה של התרגשות" בקהילה, תיאר דדוני את התחושה מאז החלו הדיבורים על הכרה ישראלית בקוסובו.
דדוני נולד בקוסובו, אך חברים רבים אחרים בקהילה הם אזרחי ישראל המועסקים על ידי חברות בינלאומיות הפעילות במדינה. כחמישים יהודים משתתפים באופן קבוע בקבלת שבת.
יהודי קוסובו אוהבים את דונלד טראמפ. נשיא ארה"ב אינו נחשב לפופולארי במיוחד במדינות מוסלמיות, שבהן רבים סבורים כי הוא מחזיק בדעות אנטי-מוסלמית, בין היתר בגלל ניסיונו לאסור כניסה של מוסלמים לארצות הברית. אך בסקר של מכון 'גאלופ' משנת 2018, עמדה התמיכה בטראמפ בקוסובו על 75%, שיעור גבוה מכל מקום אחר באירופה (במקום השני הייתה אלבניה, עם 72%). בסקר מכון 'גאלופ' שנערך השנה, שיעור התמיכה בקוסובו עלה ל-82%, שוב, שיעור התמיכה הגבוה באירופה.
דדוני מייחס זאת לדיווחים שדלפו החודש על העסקה הדיפלומטית.
בקוסובו, "טראמפ הוא אמריקה, ואמריקה, וגם ישראל, נתפסים כמדינות של הצלחה וחופש", הוא הסביר.
