כולם מכירים את הביטוי 'היהודי הנודד', אבל האם שמעתם על העוגייה היהודית הנודדת?
בשנות נדודיהם הארוכות מארץ אחת לשנייה, היהודים ליקטו ואימצו מתכונים, תבלינים ומאכלים שונים. במקרים מסוימים, הוסיף המטבח היהודי לפרוח אפילו אחרי שלא נותר במקום זכר מהקהילה היהודית, כמו הד רחוק מעולם שאיננו עוד. כזה הוא גם סיפורה של 'העוגייה היהודית' מאיסלנד.
לאחרונה גיליתי את הספר The Culinary Saga of New Iceland, Recipes From the Shores of Lake Winnipeg, מאת כריסטין אולפסון ג'נקינס, סופרת שאבותיה היגרו מאיסלנד. בספרה מתעדת אולפסון ג׳נקינס את המסורת הקולינרית של מהגרים מאיסלנד שהתיישבו בצפון אמריקה בסוף המאה התשע-עשרה. רבים מהם הגיעו למניטובה שבקנדה, לשפת אגם וויניפג, ויצרו קהילה שזכתה לכינוי 'איסלנד החדשה'. אחרי כמה מהמנות הקלאסיות המתוארות בספר, כמו היוגורט האיסלנדי סקיר, הדגים המעושנים והלחם החום, מגיע פרק שכותרתו "עוגות ועוגיות", ובו גם מתכונים לעוגיות מסורתיות שנהוג לאכול בחג המולד. שמן של העוגיות באיסלנדית הוא גדינגאקקור (gyðingakökur), או, בתרגום חופשי, 'עוגייה יהודית'.
אבל איך הגיעה עוגייה 'יהודית' לספר בישול שכולו מתכונים מהמטבח של מהגרים איסלנדיים אל העולם החדש? מה שבטוח הוא שהיו מעט מאוד יהודים, אם בכלל, בקרב אותה קבוצת מהגרים מלפני 150 שנה. ובכל זאת, הסתתרו להם שלושה מתכונים לעוגיות יהודיות בין שלל מיני תופינים מסורתיים כמו וינארטרטה (Vinarterta) ועוגיות ג׳ינג׳ר.
אולפסון ג'נקינס לא ממש יודעת כיצד הפכו העוגיות הללו לחלק מהקאנון הקולינרי של 'איסלנד החדשה'. היא מנחשת שהעוגיות היהודיות היגרו לאיסלנד דרך דנמרק. במשך מאות שנים, שמרה איסלנד על קשרים הדוקים מאוד עם דנמרק; סוחרים רבים, כמה מהם יהודים, שטו הלוך ושוב בין שתי הארצות. בהחלט ייתכן שנתיב המסחר הזה הוא שייבא את העוגיות לאיסלנד.
אבל איך הגיעו עוגיות 'יהודיות' לדנמרק מלכתחילה? באינציקלופדית המטבח היהודי שכתב גיל מרקס, נכתב שעוגיות החמאה היהודיות הגיעו במקור בהולנד. רבים מהיהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל במאות ה-15-16 מצאו בהולנד נמל מבטחים. שם הם שילבו "בין המטבח היהודי-ספרדי שהושפע מאוד מהמוּרים לבין המטבח הסקנדינבי המקומי. במקום שמן זית, הם השתמשו בחמאה שהייתה נפוצה מאוד במטבח ההולנדי, ורקחו עוגיות קטנות ועשירות, שנקראות בהולנד גם היום 'עוגיות חמאה יהודיות' (Joodse boterkoeke)". עד היום, נוהגים יהודי הולנד להגיש את העוגיות הללו בחנוכה ובשבועות ובשאר ארוחות חלביות.
מהולנד עברו העוגיות גם לדנמרק, ושם הן הפכו לממתק מסורתי שנהוג לאכול לפני חג המולד.
גם האיסלנדים שעזבו את מולדתם ב-1875 והקימו בקנדה קהילה בשם 'איסלנד החדשה', הביאו עמם את המסורת הקולינרית שלהם, כפי שעושים מהגרים רבים. הגדינגאקקור היו חלק מהמסורת הזאת. "העוגיות היו כנראה פופולריות מאוד אם עשו את דרכן מדנמרק לאיסלנד ומשם אל 'איסלנד החדשה'", הסבירה אולפסון ג'נקינס.
תוך כדי חיפוש בספרי בישול ישנים של קהילת 'איסלנד החדשה', מצאה אולפסון ג'נקינס את שלושת המתכונים הללו לעוגיות – הם שונים מעט מהמתכון שלפניכם, אבל כולם מוכרים בשם 'עוגיות יהודיות'. אחד המתכונים הופיע בספר בישול מסביבות 1915, שראה אור ברייקיאוויק שבאיסלנד. את שני האחרים מצאה בספרי בישול קהילתיים של 'איסלנד החדשה', מאמצע המאה הקודמת. בספרו של גיל מרקס, יוחס המתכון הזה של עוגיות יהודיות (Jodekager) דווקא לדנמרק. גם המתכון שלו דומה מאוד למתכונים מאיסלנד — כולם עשירים בחמאה, בכולם מרדדים את הבצק דק דק, ובכולם יוצרים עיגולים בעזרת חותכנים. את כולם מברישים לבסוף בציפוי ומעליהם בוזקים תערובת של סוכר ואגוזים.
אבל האם העוגיות איסלנדיות? קנדיות? הולנדיות? או דניות? לא משנה היכן תמצאו אותן, השם נשאר זהה, וללא ספק מנציח את הנוכחות היהודית ואת המסורות של האופים היהודים שאפו אותן.
את המתכון לגדינגאקקור לקחנו מספרה של אולפסון ג'נקינס.
מצרכים:
לבצק:
2 וחצי כוסות קמח
חצי כפית מלח
כפית הל טחון
3/4 כוס חמאה, חתוכה לקוביות של ס"מ
ביצה אחת
לציפוי:
כוס אחת של קפה חזק וקר
כוס אחת של שבבי שקדים מולבנים, חתוכים גס
כוס אחת של קוביות סוכר מרוסקות גס
הוראות הכנה:
- מערבבים את הקמח, המלח וההל.
- מוסיפים את החמאה לתערובת ולשים או מועכים בין האצבעות עד לקבלת בצק מפורר, כמו בהכנת קראמבל.
- טורפים ביצה במזלג ומוסיפים לבצק. מערבבים היטב.
- עוטפים בנייר שעווה. מצננים את הבצק במקרר (לפחות שעה) עד שיהיה מוצק היטב.
- מרדדים את הבצק על נייר שעווה עד לעובי של שלושה מילימטרים. יוצרים עיגולים בקוטר של ארבעה ס"מ בעזרת חותכן. מברישים את העיגולים בקפה ובוזקים מעליהם בנדיבות תערובת של סוכר ושל שבבי שקדים. לוחצים בעדינות בכף היד כדי שתערובת הסוכר והשקדים תידבק היטב. מניחים את העוגיות על נייר אפייה משומן היטב ואופים בטמפרטורה של 180 מעלות במשך 12 דקות, או עד שהעוגיות מזהיבות.
הופיע במקור באתר The Nosher