(JTA) – על הגבול שבין בלארוס ואוקראינה, אברמי ויטמן מתפלל שחרית עם תריסר גברים אחרים שהגיעו גם הם מישראל, מנסים להתנער מצינת הבוקר.
ויטמן, בחור כבן 20 מאשדוד, הוא חבר חסידות ברסלב. הוא וחבריו הגיעו הנה בתקווה להיכנס לאוקראינה בדרך לא דרך ולעלות לרגל, כמדי שנה בערב בראש השנה, לאומן, בה קבור הגאון הרב נחמן, בן המאה ה-18 שייסד את התנועה.
אוקראינה אינה מאפשרת לאיש מקבוצת הישראלים להיכנס, וזאת במסגרת מדיניות סגירת הגבולות שהחלה ב-29 באוגוסט ואר תישאר בתוקף לפחות לחודש. ההחלטה לסגור את הגבול התקבלה כחלק מצעדי החירום שנועדו לעצור את התפשטות מגיפת הקורונה. הגבולות נסגרו בפני כל הזרים, אך עיתוי קבלת ההחלטה מרמז שהיא כוונה כדי למנוע את בואם של אלפי יהודים לאומן לפני ראש השנה.
ויטמן הגיע מתוך אמונה שברגע האחרון ימצא ״סידור״ כלשהו, כדבריו, שיאפשר כניסה ליהודים שהחליטו להגיע למרות האיסור ובניגוד להפצרותיהם של רשויות ורבנים מישראל ומאוקראינה, שקראו למאמינים לפסוח על הביקור באומן השנה.
כעת, ויטמן הוא אחד מקבוצה של כאלף איש שחונים כבר ימים, ללא ציוד מספק, ליד מעבר הגבול בעיר גומל שבבלארוס.
ביום שני, הקים סניף הצלב האדום בבלארוס מרפאת שדה עבור היהודים ששוהים במחנה בגומל. חלק מהעולים לרגל הביאו את ילדיהם, שמתרוצצים בין המבוגרים ומזוודותיהם. עגלות תינוקות מוטלות על כביש האספלט המוביל למחסום ולשדות העשב שלידו.
"הלילות קרים כאן, אנחנו ישנים במעילים", אומר ויטמן. הוא הגיע למעבר הגבול ביום שני לאחר שבילה שבועיים בפינסק, שם ישן במתחם שהוקם בעזרת הקהילה היהודית המקומית. "יש מעט אוכל, אנחנו חולקים את מה שיש לנו, ואנשים נוספים ממשיכים להגיע. רוב הזמן אנחנו מתפללים, ובעיקר אנחנו מתפללים שיתנו לנו להיכנס".
חלק מהשוהים במחנה מדליקים מדורות כדי להתחמם. משפחות מתגודדות יחד מאחורי מזוודות שהם מערימים זו על זו כדי לחסום את הרוחות הקרות שנושבות באזור זה של בלארוס.
"זה לא אמיתי מה שקורה כאן", אמר נחום קליין, אחד היהודים התקועים בגבול, בראיון ל'כאן11״ ביום שלישי. "מה שקורה לילדים מדהים במיוחד", אמר קליין, שהגיע לגבול עם בנו בן התשע. "בסביבות שלוש לפנות בוקר הרוח מתחילה להתחזק, רוחות חזקות. הילדים מתחילים לרעוד, והקשישים מכחילים מהקור".
המצב אילץ את הצלב האדום להקים שם אוהל עם חימום לילדים ולקשישים, הוא סיפר. "אנשי הצלב האדום חילקו תה ושמיכות לאנשים שרעדו ברוח".
קליין אישר שלחסידים מותר לחזור למינסק ולטוס לישראל. "אבל להגיע לאומן זה כמו חמצן, דלק לשאר ימי השנה. אנחנו מוכנים להקריב הכל בשביל זה״.
ויטמן אמר גם הוא כי הוא מוכן לסכן את חייו כדי להגיע לאומן השנה. הוא העריך כי כ-4,000 איש יוצאים בימים אלה ממינסק, פינסק וגומל בדרכם למעבר הגבול. "עוד ועוד אנשים בדרך הנה", הוא אמר.
חלק מהחסידים התלבשו כתיירים חילוניים כדי להיכנס לאוקראינה, אמר ויטמן, וכמה מהם הצליחו לחדור, מה שמראה, לדבריו, ש"יש אפליה כנגד יהודים חרדים".
האם החסידים בבלארוס מגיעים לגבול כדי להפעיל לחץ על רשויות אוקראינה שיתירו להם להיכנס?
"לא מדובר בלחץ, אלא ברצון להגיע קרוב ככל האפשר לרבי נחמן, וכרגע, זו הנקודה הקרובה ביותר", אמר ויטמן.
"בפעם הראשונה שביקרתי באומן הייתי בן חודש", סיפר ויטמן, שגדל באשדוד. הוריו היו חלק מהגרעין הקשה של המאמינים בגישה הברסלבית, שמדגישה את השמחה כגורם המניע את האמונה. "הייתי כאן מאז בכל שנה לפחות פעם אחת. זו הבטחה. אני הבטחתי, וההבטחה של רבי נחמן ניתנה לי".
קליין אמר שאם הסיבה למניעת כניסתם לאומן היא החשש מקורונה, הרי שהם מוכנים לעשות מעל ומעבר כדי להרגיע את החששות.
"אנחנו מוכנים לעבור שלוש בדיקות, אם זה מה שנדרש, ולבלות את כל הזמן הנדרש בבידוד כשנחזור ארצה לישראל, אם זה חיוני. אנחנו גם נשמור על כללי הריחוק החברתי באומן, אנחנו לא שונים מכל תייר אחר שיוצא מישראל עכשיו, אך היחס אלינו שונה. זו אפליה".
בכמה מסרטוני הווידאו נראו החסידים במעבר הגבול בגומל רוקדים ומתחבקים, תוך הפרה של כללי הריחוק החברתי,
באומן נמצאים כרגע כ-1,500 תיירים שהקדימו והגיעו לפני סגירת הגבולות. בעיר חיה גם קהילה יהודית קבועה המונה כ-300 איש, רובם ישראלים, שהתיישבו שם בשנים האחרונות.
קליין אמר בראיון שממשלת ישראל "נטשה אותם," בכך שלא שכנעה את ממשלת אוקראינה לאפשר להם להיכנס. נראה שחסידי ברסלב רבים כועסים במיוחד על ש"ס ונציגיה בכנסת. "זה מקומם, במקום לעזור ליהודים שנתקעו במצוקה קשה, ש"ס משתלחת בהם", כתב בפייסבוק צדוק דוד, פעיל ברסלב בולט.
הוא הגיב לדבריו של יעקב מרגי שיצא נגד החסידים אשר מתגודדים באזור הגבול.
"כשאדם מחליט לנסוע גם אם הוא ידע שהגבול סגור, האחריות על המצב בגבול אוקראינה בלארוס היא על הורים שלקחו את הילדים שלהם אל הלא נודע. אנחנו מטפלים, אבל האחריות היא עליה״, אמר מרגי.
